מוסיקה ישראלית

לטריפולי, ההרכב של ערן צור, שלומי ברכה ודני מקוב,  כבר הדביקו (לפי הקומוניקט שנשלח עם הסינגל) את הסופרלטיב סופרגרופ (Supergroup) – להקת-על. מדובר במונח שהוטבע בשלהי שנות ה-60 שמתייחס להרכבים שהורכבו ממוזיקאים,  שכבר זכו לתהילה בזכות עצמם. האם טריפולי היא ה-Cream

הוראות הפעלה חדשות ביחסים בינו ובינה? עכשיו נזכרת, אייל גולן, שיש לזרוק לפעמים "מילה טובה" לעזר שכנגדך? מה קרה? ומה זה "אישה טובה"? כזו שיותר מצייתת מאשר אוהבת. אבל מי מאמין לטקסט שובניסטי כזה הגדוש קלישאות – "תמיד בלב ידעת/

שאלות הפתיחה סתמיות/ אקראיות. משפטי החיווי בהמשך מבהירים יותר את "ראשו" של האיש שמתרפק בקול עדין על אהובתו. הנרטיב  מעיד על הרצון להיכנס לשיגרת חיים, שלעיתים נראית מועדפת יותר ביחסי זוג מאשר אהבה בוערת ששלהבתה אט אט דועכת. בזוגיות בריאה

עובדה שאין עליה עוררין: אב אוהב את בנו מכיוון שהוא בנו, והסגולה הזו – להיות בנו של האב – אין שום מעשה שיוכל להפר אותה או לפגום בה. השאלה עד אנה? לשם כך נטה את הפועל רגש. נקבל מכל הבא

יצא רגע לדרכים, לנשום מחוץ למסכים, לשחות במים מלוחים, לתפוש זנבות של מלאכים, ואדיות בין ההרים. אין מה למהר. יצאתי איתו. קיבלתי את ההצעה להאזין לאלבום מתחילתו ועד סופו בלי לעצור, בלי לחפור ולנתח. מילים פשוטות: עזוב אותך מביקורת. שקע

המצעד השנתי בכאן ג' אינו משקף את המוסיקה הישראלית תשפ"א. מדובר במקבץ להיטים הנקבע ע"י חתך גילאים מסוים, ששולח דירוגים. אין כאן בקרה. אתה צריך להאמין שהוא נערך ביושר ובאמינות. מעבר לכך – הוא אינו מייצג אוכלוסיות רבות שאין להן

האם אפשר להלחין ולשיר תחושה אפוקליפטית? תקשיבו לשיר הזה. עומר קורן מנסה לשדר אותה. התזמור האלקטרוני, הטון הנלאה מייצרים את האווירה ההזויה.  משהו קרה, אבל יש נתק. היא לא עונה. המעלית נתקעה במפלס התחתון. אנשים רצים במדרגות. המילים אינן מנסחות

פסאודו פיוטים על פי המסורת – מצרך מבוקש לקראת תשרי, חודש העברי העמוס ביותר בחגים ומועדים. מבחינת שלומי שבת, המועד מתאים להחזיר שיר שסימל יותר מכל את בית סבא וסבתא, את ההליכה לבית כנסת. שבת – בתוך עמו הוא חי.

עילי בוטנר תפר ליהורם גאון  ברכה לשנה החדשה לפי מידות ישנות. tailor-made. בוטנר סובב את מחוגי הזמן לאחור. שמע את גאון בעיני רוחו, כלומר הכי גאון והכי קלאסי-גאון. מילים? השיר נשמע כאילו אנו חיים בתש"ל. (1970) עידן חדש, האקלים משתולל,

הזמן הוא המרפא, אומר השיר, אבל הזמן לא ממש קידם את יואב יצחק. נהפוכה: הוא חוזר לאחור לשיר מתוך אלבומו הראשון "זה הזמן לסלוח" שיצא ב-1991. אחרי הקשבה, אני אומר ליואב יצחק. השיר הזה נשמע לגמרי אנכרוניזם. הטקסט, המוסיקה –

הביטו ברשימה מטה: לפי "מדיה פורסט", החברה שמפרסמת מדי שבוע את רשימת השירים המושמעים ביותר בישראל, אלה השירים המושמעים ביותר בשנת תשפ"א.  איך נערכות הסטטיסטיקות האלו? מה המשקל של 100 השמעות ברדיו דרום של "שקיעות אדומות" של עדן חסון  ביחס

תחושה שעוברת בהאזנה לעשרת שירי האלבום: מארינה מקסימיליאן מוותרת על אקספרימנטים במשבצת הפופ האלטרנטיבי. חשוב לה קודם כל לכתוב ולהלחין את תחושותיה הכי קרוב לעצמה, גם אם המוסיקה תישמע הכי מיינסטרימית. זה האלבום הזה. עשרה שירים בעברית, משדרים תחושת השלמה

איך קרה שמכל הרגשות בעולם, מה שמתלווה תמיד לאהבה הוא דווקא הפחד? שני דברים ברורים אפשר לומר עליה, על אהבה. האחד הוא שהיא משאת הלב הגדולה ביותר של רוב בני האדם. היא נתפסת כמענה עמוק לכמיהותינו ותהיותינו, לחוויות החיים האולטימטיביות.

האם הטקסט הזה נותן תשובות למהות הקיום? זה שיר אמונה המנוסח בסוג של חשיבה המדקלמת עקרונות חיים. השיר אינו מבטא אמונה בצורה של תפילה אמוציונאלית אלא באמצעות שירה מדידטיבית המבוססת על אמירות סרק כמו "מאמין שאני אלון בסלע",  "העצב הוא

גור אדם מזכיר את מוגלי מספר הג'ונגל, שאמא זאבה אמרה לו "בני הקט והפעוט, כי האזן לי, בן אדם, אני אוהבת אותך יותר משאהבתי אי פעם את גורי שלי". גם אם הקשר לשירו של יובל קצה מקרי, עדיין אנחנו בסיטואציה

מילים. מה כוחן של המילים? מילים הן אמצעי לומר דברים שרצית לומר, אבל יש דברים שגם המשורר אינו יכול להביע במילים – "עמוקים מן הים הסודות שאינם מובנים לי". רוטבליט כתב על דברים שאין להם מילים, על חוסר שלמות, שגורם

תחפושת מזרחית או סוף סוף חושף את האמת על שורשיו? אברהם טל בלי איפור? נטו הוא? רגע, רגע. בואו לא נחפור. בואו נשמח איתו. אני מציץ בכותרות החדשות. לא הכי בא לצהול.  קורונה, מאומתים, מתים. מצד שני בתוך עמי אני

מרבה ילדים, מרבה דאגה. ילדים זה שמחה, אבל. אחרי שישה ילדים מגיעה הצפה רגשית. ישנן סיבות רבות להתפתחותן של חרדות אצל הורים. ברגע שנולד ילד, אנחנו כהורים הופכים להיות אחראיים על חייו. הורות מלווה בחוסר שליטה מתמיד. הורים יכולים לשמור

מסכנים הרומנטיקנים של המוסיקה הישראלית בשנים האחרונות. כותב שורות אלו מתבקש 3-4 פעמים בשבוע להשתתף בצער הדואבים. היה לנו כל כך טוב, ורק הזמן יספר את הסיפורים הנפלאים שנרקמו ביחסים בינינו. שר לירן דנינו. ואז יגיע משפט מחרב כמו "לפעמים

ליאור נרקיס אחרי כל השנים, מסתגר באותה קופסה של גבר בודד בוכה בלילות. הוא לא יהמר על יציאה מחוצה לה.  הלב סדקים, האוויר נגמר, התקווה גוססת. כמה צפוי, כמה ממוחזר. ממחזר שבלונה של הגבר המתקרבן הזמר בז'אנר הים תיכוני.   בשורה

להקות רוק ישראליות אלטרנטיביות? אני מחפש בנרות. רדיו הדרכים האזורי עסוק במיינסטרים. הכל כמעט מתנקז לשם. אני מנסה להאיר חבורות רוק מבטיחות. לפחות להדליק להן נר. "נמרי נייר" לא יהיו הלהיט הבא באוטוסטרדה. אין לי טענות לעורכי המוסיקה. הם שומרים

את מר לבבה וביאוסה על הגבר המאכזב שרה ספיר סבן בגוף ראשון רבים ("קבענו שתבוא") ובגוף ראשון יחיד ("וכשעצוב לי אני רק רוצה הביתה"), ואילו את העובדה שהיא לא מאמינה למילה שיוצאת לו מהפה – בגוף שלישי ("הוא משקר"), כאילו

אני סקרן: האם אלבום "סליחות" של  דוד ד'אור הוא תוצר של ביקוש ו"קריאת השוק" לקראת חגי תשרי' או תוצאה אמיתית של התעוררות הנפש והאמונה? אצל ד'אור – אני מאמין – הא בהא תליא. חול וקודש חיים בשלום. דוד ד'אור הוא

נו, שוב הגבר המסכן, שננטש על ידי אחת שתיינית, לב מרוסק, שבשבילה מוכן לדרוס "את כל העולם". למה לדרוס? למה אלימות. אבל אם לחרב שיר, אז אושר כהן דאג לעשות את זה לדניאל ג'מל במשפט "היום בשביל לכתוב אנ׳לא/ צריך

תעשיית האינסטנט פופ המקומית מתנפלת על נערים/ נערות מוכשרים. גלום כאן פוטנציאל מסחרי. גם נועה קירל היתה בת 15   – עם מיליוני צפיות, אלפי הורדות וקמפיינים. דאגו שהיא תהיה  "הצעקה האחרונה" הכי מקצועית בשוק צרכני הבידור לילדים. כבר אז ראינו

איך תבינו את משפט התנאי "אם יש סיכוי שניפגש" שרונן פרי משבץ בשיר? אילו היתה כאן תוספת של "ה" המשפט היה הופך שאלה הגיונית פשוטה,  והכל היה לכאורה מסתדר. כלומר: הכל מוכן לקראת בואך – האם יש סיכוי שניפגש? מצד