מוסיקה ישראלית

מבטו של רון גור אריה מפנטז כישוף בת זוגו של מישהו הנמצאת מולו. האירוע מתרחש במסיבה אולי בבר. קשר המבטים שנוצר ביניהם אינו נותן לו מנוח. השאלה היא מיהו הקוסם? זה שמקווה כי יצליח "לחטוף" את האישה מבן זוגה במבטו

תנגבו לשרית חדד את הדמעות. דמעות תנין? מה אתה חושד יישאל המבקר. אז כן, אני חושד, כי שברון הלב הזה שמנסה שרית לשדר כל כך נשחק בנוסחים הממוחזרים האלה, שאני מתקשה להשתתף בצער המקוננת. אל תגידו לי: אההה, כשזה מגיע

שי נחייסי עוסק בתופעה מוכרת: ילדים בוגרים/ צעירים  (ולעיתים קרובות להם עצמם כבר ילדים משלהם), מבקשים עזרה באיחוי קרעים משפחתיים, לעיתים כאלו הנמשכים שנים וכן בליבון ענייינים לא סגורים מן העבר שמלווים את המשפחה כמו צל. משברים וקונפליקטים מתמשכים במשפחת

היא "רצה" עם המילים עד שאתה לא מבין על מה היא  שרה. למעשה בולעת מילים בטון נמוך מדוכדך, במקום לשיר אותן. סיפר לה כי שהאקסית שלו התחתנה, וכי האח שלו הוא הזמר הכי חזק במדינה. בהמשך אתה תוהה למה מתכוונת

בני אדם הם יצורים מלאי תקווה שינצלו כל הזדמנות להביע משאלות – גם בהיעדר כל צידוק הגיוני. אנשים מבקשים משאלה כשהם מכבים נרות בעוגה, משליכים מטבע למזרקה, רואים "כוכב" נופל.  עינן פרל מעמת את המציאות הכללית הקשה ("מלחמת כאב") וגם

אהבה נוסח נתן זך? תעלעלו בשיר ללא מנגינה: זך עוסק באהבה בהיבט פרדוקסלי שבין אינטלקט לרגש  בין הרצון לדייק כל כך לבין חוסר היכולת לאמוד את הדברים, למדוד אותם, ללכד אותם לסך כלשהו. הוא עדיין "מתכונן לאהבה" כי "קשה להתכונן

דודי לוי שר זיכרון ילדות שהשאיר משקע שמלווה אותו כל חייו. האח הגדול שמבחינת הדובר (דודי) השאיר בו חוויות מופלאות הגובלות בהערצה. המכונית הצהובה, התקליטים, הסירה הכחולה על החוף בגבול בת ים, אופנועים במדבר. מבחינתו – שורשים שלא ייעקרו. אז

יאיא כהן אהרונוב כתב לחן חדש לשירו של אביב גדג' מ-2013. השיר מכיל מהות חיים – פילוסופית ואישית. נקודת המבט של אביב גדג' על החיים  נמצאת עם שתי הרגליים על הקרקע. השיר אומר: כל חומר בטבע אינו נעלם, לכל היותר משנה

אז מה נשאר מהאהבה? הזמן אינו חבר. מכרסם. אחרי שהפרפרים בבטן נרגעו, מחפשים דרכים להחזיר משהו ממנה. מגלים שזוגיות היא מצב מורכב, טסים רחוק. מנסים לפנטז. מודים על מה שיש. דברים קטנים. שיכין לה עוגה, שינהג במקומה. רוצים עוד לטייל

שלומי שבת ממשיך לרוץ עם החברים שלו לקראת "שלומי וחברים 3" – הפעם רותם כהן, בשיר שברון לב של גברים בוכים על אהובתם הנוטשת. מצד אחד – כמה זרחה השמש איתה, מצד אחר – איך היא עושה לו את זה,

נעמה גלי מחפשת משמעות לחייה. השיר מבטא לא רק השאיפה למשמעות החיים, אלא גם את מהות חופש הרצון. אי ידיעת דברים גורמת לכך, שהיא לא יודעת מה היא רוצה מהחיים שלה ועושה שימושים (רבים מיותרים) רבים בשיטות לטיפול בנפש. זה

למחפשי ההומור במוסיקה הים – תיכונית: אל יאוש. יש אור בקצה המנהרה. קחו את השיר הזה של מור רביעי. אפשר ללכת על פרודיה בחפלה מוזיקלית תואמת. מילים פשוטות: תרקדו, תצחקו. מור שרה את השיר כמו קיבלה על עצמה את תפקיד

אז מה יותר קשה?  העדרה של האהובה בזמן שהיה זקוק לה או תוצאות הבחירות המאכזבות? לפי יובל מרגלית הא בהא תליא. הזיכרון מחבר בינה ובין האירועים, שהתרחשו לפני ארבע שנים. לא ברור מה הוא בדיוק "חוגג" אחרי ארבע שנים. מכל

עידן חדש בזמר ה"מזרחי"י? קחו את המכתב השבלוני הזה שעדי עייש, המאוכזב התורן,  שר לאהובה שאיננה. הגברים עדיין בוכים בלילה, באותה אינטונציה, באותו טקסט של בקשי רחמים עלי, כי אני משתגע.  זה נשמע ישן ומיושן תחת השמש הים תיכונית. המיוסר

אולי ינגב  לה את הדמעות במקום לנשק – "עד שזה נגמר". אני מבין את המשרבטים שמתרפקים איתו על האהבה – שלמה ארצי כבר ניגב את הדמעות. למען המקוריות – ינשק לה אותן. בניה ברבי זורם יפה על נהר הדמעות. יש

למי שצופה ב – Yes יוכל לחבר את השיר ל"מנגן ושר", סדרה בכיכובו של בר צברי, ששר אותו. למי שלא צופה, הרי הסיפור:  גילי חדד, מוסיקאי צעיר ומוכשר מראש העין, אותו מגלם צברי, שהחלום הגדול שלו הוא להוציא שיר לרדיו.

אז כנראה שהיא באמת לא אהבה אותו, והוא באמת אהב אותה נורא. אין כמו אהבת נעורים שמשתלטת על החושים. אתה סוחב אותה איתך לצבא, מתרפק עליה עד התקפי חרדה. אהבה חזקה, משכיחה ממך הכל, מטלטלת אותך. הוא ידע עליה הכל,

יוסי ומודי, זיווג "אחר" ומיוחד במוסיקה, הצליחו ליצור ביחד איזשוהי אמת  הישרדותית שמקבלת ביטויים מוסיקליים שונים העוסקים בהוויה  המקומית בפרט והאנושית בכלל. הפעם חידשו  את "כומר בריטי" – שירו של צחי הר-נבו שנפטר הקיץ בטרם עת. הר נבו היה בסיסט

ה"זוכרת כשהתחלנו" בשיר נשמע כמו התרפקות של קשיש שמזכיר לקשישתו ימי אהבה יפים. בכלל, לא ברור מדוע הכותבים שרבטו לקובי ממן שיר זכרונות, ומה קרה בפער הזמנים הזה שמצריך אותה להיזכר. מצד שני ברור שזה לא העניין: היעד של הדובר-מאהב,

היה זה וולט דיסני שאמר: “כל החלומות שלנו יכולים להתגשם, אם יש לנו את האומץ לרדוף אחריהם”. או: נוח לנו להישאר במקום שאנחנו נמצאים בו, ובכך אנחנו מפסידים הרבה דברים וביניהם גם את החלומות שלנו. אלישע בנאי מתכוון לאותם הדברים

משרבטי המילים סיפקו לשמעון בוסקילה עוד קישקוש מחורז ומופרך מפיו של גבר, שלא סגור על מה הוא רוצה ממנה. שתדבר, שתזייף, שתחייך. סולח לה (על מה?) רוצה לראות את גנה הפורח, להשתולל, להתרסק.  גם אלוהים, ברוך השם, נמצא בשיר, וב"תזמורת"

המידע החוץ שירי אינו קיים בשיר, אבל אי אפשר לנתק אותו ממבע הפרידה הקשה. קינתו של עברי לידר על יונתן פריג', הגיטריסט המוביל בהופעותיו , שמת בטרם עת, הופכת למבע של ביאוס מהחיים. "תַעַצְרוּ אֶת הָעוֹלָם אֲנִי צָרִיךְ לָרֶדֶת" או: 

נעמי שמר כתבה את השיר לאסירת ציון אידה נודל, סמל מסורבי עליה, בעודה יושבת בכלא. השיר פנה אליה בגוף שני, כמכתב אישי של אישה לאחותה, שאותה לא פגשה מעולם. נעמי שמר מחזקת ומתחזקת מאידה נודל. השיר נפתח בפניה אישית. מה

מי שיקבל  את הטקסט הזה, יכול להרשות לעצמו להרגיש הגבר המושלם לאישה. לפי סיון טלמור – הכיל אותה ברגעים הכי בלתי אפשריים. ניסה להבין באמת מה עובר עליה ואיך אפשר לשפר את מצבה. עמד בכל מצב שאליו נקלעה אולי מתוך

האהבה שהיתה ביניהם הפכה לניכור עמוק, שמשרה תחושה של אופל (צל) והרגשה של צלילה לתהום. עם זאת המיוסר לא בוחר לותר על הקשר, והוא מפנטז על איך ירגיש הלב, כשייפגשו שוב בחלוף הזמן. הוא מאשים אותה בניכור שנוצר ביניהם. השימוש

ההמלצה בגדול – הכר תודה גם כשהדעת לא איתך. חנוך דניאל מנסה לשכנע בחשיבה חיובית: מה שאפשר לעשות אם קורה לך דבר רע? תבדוק מה הדברים שאתה הכי רוצה בחיים ותנסה למצוא קשר סיבתי בין הדברים הרעים שקורים לך לדברים

הקאבר של נועם קלינשטיין לשיר במסגרת  פרויקט המחווה לשירי יורם טהרלב הפעיל אצלי את חפשן היוטיוב: חיה ארד היא הזמרת ששרה את השיר ב-1973. (11 שבועות במצעד העברי של הגל הקל). שמעתי קול גבוה, מתאמץ בעיבוד בומסבסטי. שייך אולי לזמנים