השיר נכתב ע"י ג'ון לנון, אבל נרשם על שמם של לנון את מקרטני. הוא הופיע לראשונה באוסף שירים שנקרא No One's Gonna Change Our World שיצא בדצמבר 1969 ובהמשך נכנס לאלבום האחרון של הביטלס – Let It Be. המשפט "words
כשהגיטרה מיבבת בעדינות. זהו אחד השירים הטובים ביותר שכתב ג'ורג' הריסון. קשה להאמין, שהוא נאלץ להיאבק עם חבריו ללהקה כדי להכניס את שיריו לאלבומים של הביטלס. ג'ון לנון ופול מקרטני לא גילו עניין גם בשיר הזה במהלך העבודה על "האלבום הלבן", אבל
תמיד מתאהבים מחדש בפול אנקה. אין שום סיבה שניל סדקה, "יריבו" משכבר הימים יקופח. עברתי על 43 שירים. יש סיבה. כובש הלבבות היום? לא משהו מובן מאליו כשאתה בן 71, אבל למה לא לתת צ'אנס לקראת נוקיה. למעלה מחמישים שנות
השנה 1964. הביטלס פורחים, אבל גם המון להקות שעושות פופ נעורים מלהיב. Needles And Pins של ה – Searchers מזנק לצמרת המצעדים. שמו של השיר – היפוך של הביטוי Pins And Needles – קוצים בתחת (חוסר יכולת לשבת במקום). אהבתו
לדבר על הסיקסטיז זה לספר על אהבות חצובות בנשמה. חלקן – באוסף הזה, מראשית השישים עד תחילת השבעים – המון שירים שהם חלק מהווייתי. רק שירים כנראה יכולים לעורר זיכרון כבוי, אולי אפילו יותר מתצלומים ישנים באלבום התמונות. לשמוע בובי וינטון שר
הבאנליה של הרומנטיקה הנוסטלגית נמצאת בעיקר בשנות השישים. ספינת השלום של אייבי נתן שימשה כמתווכת. לאוספים האלה נכנס רדיו רדיוס אפ.אם 100. הוא כאילו ממשיך את תחנת השלום. כמו כל אחד מהאוספים הקודמים, האוסף הנוכחי מנסה עדיין לתפוס טרמפ על
אוסף שכולו בלדות ממיסות, שפעם שברו לבבות, הצמידו חזק לסלואו, וגם בימינו, כארבעים ושמונה שנה אחרי שתחנת הרדיו של קול השלום של אייבי נתן החלה את שידוריה מלב ים – כוחן עומד להן בעוצמות נוסטלגיות קשות. שירים אחדים לקחו את
כשהוא רואה את אהובתו, הוא רואה שירה בתנועה. התנועה שלה משאירה אותו בעיניים פעורות לרווחה. ממתק הפופ הרומנטי הזה התנגן ברדיו של ראשית שנות השישים. ב-12 בינואר 1961, הוא פילס דרכו אל המקום הראשון במצעד הבריטי. לפני כן, בנובמבר 1960
אם אתם אוהבי דורז כמוני, תאהבו את האלבום הזה. זה אולי לא האלבום הגדול של הדורז, אבל להופעה החיה יש ערך מוסף משמעותי, שלא תקבלו מהקלטות האולפן. האלבום מכיל מיקבץ של הקלטות של הדורז מהופעות בערי אמריקה. האלבום יצא עשרות
משבי רוח נוסטלגיים חמים נושבים מרחבות הריקודים של השישים. שבי ירושלמי ואבי קונייבסקי, שאספו וערכו, נצמדים בסלואו מחץ לשנים ההן, ויוצאים בריקודים הסלוניים של הצ’ה-צ’ה-צ’ה, הטנגו, הפסדובלה, הואלס, הרומבה, הצ’רלסטון, הסלואו. העורכים מדברים על הוריהם, שסובבו את הוינילים עם החור
מספרים שהמוסיקה של השיר נרקמה בחלום שחלם קית' ריצ'ארדס בחדר מלון בקלירווטר פלורידה, בעת מסע ההופעות השלישי של הרולינג סטונס בארה"ב. קטע הנגינה (Riff) שנפתח ב – I can't get no satisfaction (זה המשפט שהיווה את המפתח ללחן) ניקר במוחו,
תקליטונה הרביעי של הלהקה הבריטית מפורטסמות', "סיימון דופרי והקול הגדול". במרכז ההרכב היו שלושת האחים שולמן (לימים להקת הרוק המתקדם "ג'נטל ג'איינט") זמרה הראשי היה דרק שולמן. היא הורכבה משתי להקות שהתפרקו –רוד ראנרס ו Howling – Wolves שהתבססו על
יש לי סנטימנט לקליף ריצ'ארד, למעשה סיר קליף ריצ'ארד, ובמנהרת הזמן – אני טס לשיר הזה. ואלס למתרפקים. Pure Nostalgic. קליף מגיע להופעות בארץ ביולי 2013. לשיר הזה מלאו 62 שנה. הוא יצא ב-1961, כשקליף היה בן 21. "כאשר הנערה
את "Wild Is the Wind" כתבו דימיטרי טיומקין ונד וושינגטון. הוא הוקלט במקור על ידי ג 'וני מתיס עבור הסרט Wild Is the Wind משנת 1957. הסרט הוא על חוואי אמריקאי שנוסע לאיטליה להתחתן עם אחות אשתו המנוחה, אך לא
השיר יצא כסינגל בינואר 1969 על ידי Fantasy Records ובאלבום האולפן השני של קרידנס קלירווטר ריבייבל, Bayou Country. הוא הפך ללהיט גדול בארצות הברית, והגיע לשיא במקום ה-2 ב-Billboard Hot 100 במרץ 1969, הראשון מבין חמישה סינגלים של הלהקה שהגיעו
"מה זה החארה הזה?" שאל הזמר מייק לאב, זמר הביץ' בויז (נערי החוף) , את בריאן וילסון, היוצר, ומי שנחשב אז, ב-1966, גאון תורן בפופ, כשזה השמיע לו את השירים החדשים של האלבום Pet Sounds. לאב לא היה מאמין, כי
למה סימפטיה לשטן? השיר מציג את נקודת ראייתו של השטן, ולמעשה הוא אומר: הפסיקו להאשים את השטן בכל דבר רע הקורה בעולמנו. הרי רוב הדברים הרעים נעשו ע"י האדם עצמו. מי צלב את ישו? מי רצח את קנדי? מי התחיל
כשהיינו ילדים, שנות השישים, הארי בלפונטה הסתובב אצלנו בבית הרבה במהירויות 33 ו-45 סיבובים לדקה. מהרדיו של אז נשארו בזיכרון בעיקר להיטים כ"או דיי" ו"מתילדה". קול חם, חספוס מיוחד – מעודן וסנטימנטאלי, רכות נסבלת, זיכרון נעים, סגנון קרוס-אובר מיינסטרימי קליל
"כוכבים זוהרים מעליך/ רוחות הלילה כמו לוחשות "אני אוהב אותך"/ ציפורים שרות בעץ השקמה/ חלום עלי חלום קטן" אנחנו מכירים את הגרסה של מאמה קס אליוט מ"האמהות והאבות" משנת 1968 אבל אנחנו כמעט איננו ממכירים כשישים גרסאות אחרות לשיר הזה
איטליה נמצאת חזק על מפת הנוסטלגיה המקומית. כול שיר נושא מזכרת. פעם, להזכיר לכול המתגעגעים, המושג "אירוויזיון" היה רחוק מאיתנו כמרחק בין הרדיו לטלוויזיה. בשביל העם היושב בציון היה רק פסטיבל אחד – פסטיבל סאן רמו האיטלקי. אנחנו מדברים על
"המתאגרף" הוא הסינגל הראשון והעיקרי שיצא מאלבום האולפן החמישי של סיימון וגרפונקל, Bridge Over Troubled Water. האלבום יצא ב-1970, השיר יצא ב- 21 במרץ 1969. השיר, שנכתב על ידי פול סיימון, הוא בלדת פולק רוק. הטקסט, הוא ברובו ביוגרפי ובהשראה
"ספייס אודיטי" טרף את כל הקלפים במוסיקה של אותן שנים. קול, הפקה, נרטיב. לא שמענו דברים כאלה – מסוג השירים שנחרתים לנצח. דיוויד בואי כתב אותו אחרי שראה ב-1968 את סרטו של סטנלי קובריק 2001: A Space Odyssey. מכאן נגזר שם השיר – Space Oddity, שאינו מופיע בגוף
יש מצב שדמעות וגשם הם חד, ואז השמש צריכה להתערב, מקונן הזמר של "בנה של אפרודיטה". מאחורי האפרודיטה צ'יילדס של 1968 עומד מלחין יווני-מצרי שהלך לעולמו אחרי שביטל הופעה בישראל והשאיר אלפי רוכשי כרטיסים בלי בלי החזר כספי על רקע
בסרט "הבוגר" (1967) מתפתח סיפור אהבה בין בוגר הקולג' בינג'מין בראדוק בגילומו של דסטין הופמן עם אישה נשואה, גברת רובינסון שמה, בכיכובה של אן בנקרופט, אישה בגיל המעבר. פול סיימון כתב את שיר הנושא, לאחר פניה של הבמאי מייק ניקולס, שהיה מטורף על המוסיקה של סיימון וגרפונקל. לפול
ריגושי הרדיו של פעם. גם אם השם Wallace Collection (ע"ש מוזיאון האמנות הממוקם בלונדון) לא אומר הרבה, השיר והמנגינה יקפיצו מיד את חובבי הנוסטלגיה והסקסטיז. השיר הוקלט ב-1968 ע"י הלהקה הבלגית שקראה לעצמה "אוסף וואלאס". בישראל היא הופיעה ברדיו בטעות
בובי וינטון מתגעגע הביתה. מה מתגעגע? – מתייפח. מה שעשתה ההתבכיינות הזו לאנושות כמעט 60 שנה. אני מר בדידות, הלוואי והיה לי למי להתקשר, עכשיו אני חייל, חייל בודד, רחוק מהבית, לא מקבל מכתבים ודואר וכו'. בימינו – זה כנראה
גם מי שלא חווה סיקסטיז בזמן אמת, יכול להידבק במחלת הנוסטלגיה. אין כמו שירי האהבה התמימים של השנים ההן. האוסף נקרא ע"ש הסרט "הנוער לשלטון" סרט מדע בדיוני מ-1968 (במאי: בארי שיר) המגיב למהפכות שנות ה-60 החושף את הצדדים הפחות
השיר האחרון באלבום הנצח Sgt. Pepper's Lonely Hearts Club Band משנת 1967. חתומים עליו ג'ון לנון פול מקרטני. חלקים ממנו נכתבו בנפרד ע"י שניהם. ההחלטה להוסיף ליווי תזמורתי (בקרשנדו סוער) כולל סוף פסנתרני מיוחד נולדה אחרי שהשיר כבר הוקלט. פול
שנדבר על להיטים? יש להקות שהתמזל מזלן וזכו ללהיט אחד גדול. יש להקות שהלהיטים שלהן התפוגגו במשך הזמן, ולא שמעת עליהן פרט לקאמבקים והופעות נוסטלגיה. הבי-ג'יז היא מאותן להקות שהלהיטים השאירו אותה להקה לנצח, ממש כמו הביטלס. Timeless: The All-Time
השיר נכתב על ידי צמד כותבי השירים בארי מאן וסינתיה וייל, בעל ואשתו. מאן בדיוק חתם אז על חוזה תקליטים והקליט את השיר הזה בעצמו, אך גרסתו נגנזה כשהאנימלס הוציאו את השיר. מאן ווייל היו מאוד פרודוקטיביים באמצע שנות השישים, עברו
