זה שיתוף פעולה סנגלי נדיר בין שיק לו ליוסו נדור הנודע, שורשים אפריקאים עם כל דבר, היתוך שנוצר באולפנים של נודור בדקר בין אקוסטי לחשמלי, בין אפרו ללטיני, עם טיפה ג'אז ומנגינות יפהפיות. קטע הפתיחה הוא דוגמא לצליל האוניברסלי, תיזמור
Majâz הוא תרגום ערבי של המילה "מטפורה", ולמעשה המוסיקה שהאחים ג'ובראן מנגנים – היא מטפורה לתחושות ולפתיחות. אלבום שני (אחרי Randana) לטריו שמקורו בעיר נצרת, אבל נמנע להופיע בארץ. עיקר הופעותיה של השלישיה המגדירה עצמה "פלסטינאית" – בצרפת. בהקלטות השתתף
27"קול הזהב" של מאלי עושה חזרה נהדרת לשורשים, ועם זאת חוצה את הגבול לרוק ופאנק בלי שתורגש ניגודיות צורמת. הקריירה של סאליף קייטה נראתה מעט בדעיכה אחרי האלבום האפרו אלקטרו של 1999 – Papa. כאן, הוא בחר בחוכמה ליצור אלבום
רביע אבו-חליל אומר שהוא לא הקליט את המוזיקה הזו מתוך מחשבה להנפיק/ לשווק אותה – אלא שבמשך שנים השתכנע להוציא אותה כאלבום. זהו מפגן של סולו עוד, לראשונה אחרי 13 דיסקים, לקח חליל הפסקה מהקלטות עם להקות, בככדי לחזור למשהו
תעלו על הטנדר המוזיקלי של אופיר "קותימן" קותיאל. צאו איתו לדרכים בטנזניה אפריקה, למרגלות הקילמנג׳ארו. "וואצ׳גה״, אלבומו החמישי של המפיק, הרב אינסטרומנטליסט, נשמע גשר בין אנתרופולגיה ומוזיקה. המגמה של מוסיקאים מערביים לחבור למקורות המוסיקה האפריקאית אינה חדשה. פול סימון עשה
את הדיסק מצאתי בנבירה אקראית בערימות דיסקים שהשארתי "בצד". כותרת המשנה של האוסף: A Musical Celebration Of Coffee Culture. שזה מה? לאונג' איטלקי? לא. לא. זה ללגום אספרסו איטלקי כשברקע מתנגנים שירים נפוליטניים. אתם בטח מכירים את הזמרים איטלקיים האופראיים
האם תהיתם אי פעם מדוע אנשים מקשיבים לרגאיי בהתלהבות מופגנת? קחו את אלפא בלונדי. קראו לו "הבוב מארלי של אפריקה". מעט מאוד מבינים מוסיקה כשפה בינלאומית, ואלפא בלונדי (שם מקורי סיידי קונה, יליד חוף השנהב, 1953) מבין בצורה מושלמת רב-תרבותיות
ארא דינקיג'יאן, נגן העוד האמריקאי ממוצא ארמני, ממקימי "נייט ארק" (יוצרי המוסיקה שממנה נלקחה הפתיחה ל"החמישייה הקאמרית") טוען כי מוסיקה היא סוג של אוטופיה. הוא מאמין גדול במפגשים של הרכבים מדתות שונות, מתרבויות שונות. הוא מאמין בשבירת מחיצות מהירה. בחיבורים
מה מצב הקורונה בטורקיה? לפי המוסיקה שינון מועלם, המוסיקאי הישראלי שחי שם, שולח – הכל נפלא. הסגר מוציא ממנו ומהנגנים מוסיקה רבת צבעים, מתובלנת בתבליני המזרח. יופיה של המוסיקה הקוסמופוליטית. מוזאיקה של מרכז אסיה, מידל איסט, טורקיה והודו – מתוחכמת
"צ'ורבה" זה מרק, בטורקית, בצרפתית וגם ברומנית. רומנית מובילה לצוענים, וצוענים בין השאר משמשים השראה לאחים הכנרים הצרפתים לבית סלביאק, אריק ואוליבר, שהופיעו בארץ במסגרת פסטיבל מוסיקת עולם ועשו כזה שמח שאפילו חנה לסלאו לא התאפקה ועלתה על הבמה לשיר
מהי מוסיקה ישראלית? אולי נשאל את זה ככה: מה בדיוק הוביל את "פוטומיו", חברה המתמחה באיתור מוסיקה אתנית ברחבי העולם, לאוסף המתיימר (או שלא) לייצג את ישראל? לא בטוח שלמי שערך את האוסף שאמור לייצג את מדינת היהודים (דן סטורפר)
המוזיקאי הגינאי מורי קנטה (Mory Kanté), שהופיע בפסטיב הג'אז באילת ב-2006, נפטר בגיל 70. בנו בלה קנטה סיפר כי מותו היה תוצאה של בעיות בריאות כרוניות בלתי מטופלות."הוא סבל ממחלות כרוניות ולעתים קרובות נסע לצרפת לטיפול, אבל זה כבר לא
סהרה? המדבר הגדול בעולם? אכן, זה השם היומרני שחברת "פוטומיו" נתנה לאוסף האוריינטאלי. האלבום הוא צומת דרכים אקספרימנטאלי בין תרבויות מוסיקליות, חיבורים מאתגרים שיצרו לא מעט חיבורים מענגים בין עממי ואלקטרוני. המסע המוסיקלי עובר בין מרוקו, אלג'יר לאירן דרך בריטניה
בשנת 2005 נסע איש המחקר והפיתוח של חברת המוסיקה "פוטומאיו", ג'ייקוב אדגר, לאיסטנבול, הסתובב במועדוני הלילה האקזוטיים שלה, כדי להגיע לאוסף הזה. אם ציפיתם לשמוע כמה מנגינות אוריינטליות ממועדוני ריקודי הבטן. 11 הקטעים של התקליטור הזה ינתקו אתכם מהקלישאות האלה.
באלבומה השני של Oi Va Voi, ששמו כשם הלהקה, עם זמרת חדשה שהחליפה את KT Tunstall, מצליח ההרכב לשמור על הקו פורץ הדרך של Laughter Through Tears. הלהקה הלונדונית מספקת תמהיל שירים מעורב, שנשמע קוהרנטי יותר. Oi Va Voi מנסחים
"פוטומיו" תמיד מפתיעה כשמדובר במשבצת "מוסיקת העולם". הפעם – באנתולוגיה אתנית יפה בצבעוניותה ובצניעותה. מסובבים גלובוס ומגיעים לביקור קצר בקובה. זה מתחיל ב-El Chacal של חוזיי קונדיי אולה פרסקה. קלטתם את השם? כמה שזה קובני. גם הקצב, הריקוד. לפי הביוגרפיה
היא הייתה זקוקה נואשות לסיגריה, הגברת סזריה אבורה, אבל הסבירו לה שאם תעשן – תפעיל את גלאי העשן של המלון. הייתה עצבנית. תנו לה לעשן, מה רוצים ממנה עם הראיונות האלה. סזריה אבורה, אמא אדמה, הזמרת היחפה מכייף ורדה Cape
זמרי אופרה הם הכוכבים הגדולים בז’אנר הזה. ספרתי חמש פעמים לוציאנו פאבארוטי שזה חמישית מכול הדיסק. אין כמו פאבארוטי לשפוך את הלב בשירים נפוליטניים ואיטלקיים. עוד זמרי אופרה שמגיעים לשיאי הרגש: אנדראה בוצ’לי, ג’וזפה די סטפאנו, חוזה קררה, פרנקו קורלי,
יורגוס דאלארס הוא הפרנק סינטרה של המוסיקה היוונית. כל זמר בסדר גודל של סטינג ישמח לצרף אליו קול לדואט. סטינג, אגב, נמצא ברשימת הדואטים המפואר הזה של 36 דואטים, שנפתח בצדק עם חאריס אלקסיו. אין כמו דואט עם זמרת יוונייה
עם גיל דור (גיטרות), זוהר פרסקי (כלי הקשה), רביעיית סוליס (כלי מיתר, בדיסק בלבד) מה מחפשת אחינועם ניני בדרום איטליה ומה פשר הרומן שהיא רקמה עם שירים נאפוליטאניים? נדמה לי שהשאלה ממש מיותרת. כשניני מתלהבת ממשהו, היא מתלהבת בגדול. ועכשיו
המוזט הוא הבלוז, הטנגו והג'אז של פריז. תערובת של איטלקי, ארגנטינאי, צועני. המוסיקה האקזוטית מנוגנת כאן ע"י מיטב נגני המוזט העכשויים, ובעיקר האקורדיוניסטים הכי בולטים בעיר. הרעיון צמח לסדרה שהחלה עוד ב-1990, והאוסף הזה מייצג הוא הקלאסיקה של המוסיקה הפריזאית הרומנטית, עם
אף על פי שעדיין אינה חלק מהמוזיקה האמריקאית המיינסטרימית, מוסיקה מזרח תיכונית התייצבה במערב כמוסיקת מועדונים על צורותיה השונות במקומות החמים של פריז, לונדון ואחרים. עלייתו של כוכב הפופ האלג'יראי חאלד בצרפת, היא אחת הדוגמאות למפנה הרב תרבותי. "גרוב ערבי"
ב-13 ביולי 1990 עלתה עפרה חזה בכל הדרת הלבוש התימני המסורתי, ממש כמו בטקס חינה אל במת הפסטיבל במונטריי. הימים ימי הגאות הראשונים של ז'אנר מוסיקת העולם, ופסטיבלי הג'אז פתחו השערים בגדול למוסיקה אתנית. חזה הגיעה אז למונטריי במעמד של
מיסיה (Mísia) היא אחת הזמרות הגדולות של הפאדו בדור הזה. הפאדו הוא שירת הערגה של פורטוגל. אם יש מוסיקה עממית אמוציונאלית שמגיעה ממקומות כל כך עמוקים, שהיא מייצרת ריגושים כבר בהקשבה בודדת, זוהי מוסיקת הפאדו הפורטוגזית. פאדו בפורטוגזית= גורל. הפאדו נחשב לבלוז של
לקראת פסטיבל ג'אז תל-אביב שלח אדם בן עזרא תזכורת למקום בו הוא נמצא עכשיו. את הקטע שמעתי באי.פי שהוציא ב-2014. הוא חלק מאוריינטציה של הרחבת הספקטרום המוסיקלי שלו כרב נגן וכרב סגנוני בניסיון לחדור למשבצת מוסיקת עולם. ההשפעה האפריקאית מוטמעת
“צליל מיתר”, מלהיטיו הגדולים של אייל גולן, זוכה לקאבר מיוחד בעברית ובערבית במסגרת "זה אני", המחזמר של מאור זגורי בתיאטרון הקאמרי המורכב משיריו של אייל גולן. את הקאבר האחרון לשיר שמעתי מאביב גפן, שנולד במסגרת הריאליטי המוזיקלי "אביב או אייל". אייל
יותר מחמישים שנה שהחבורה הזו היא סיפור ההצלחה הגדול של המוסיקה האירית – על גווניה, ניביה, סגנונותיה. במילים פשוטות: הצ'יפטיינס הם הנציגים של הפולק הקלטי – אירלנד, סקוטלנד, האי מאן, בריטאני, וולס, קורנוול. שיתופי הפעולה עם אמנים מסביב לגלובוס, מכירות
המוזיקה של לואיסה מאיטה Luísa Maita מגלמת את רוחה המודרנית של ברזיל, חוצה אותה בסמבה עכשווית ושל כל הזמנים. היא שרה שירים בהשראת החיים האורבניים השוקקים בעיר הולדתה סאו פאולו. המוסיקה של האלבום מקרינה וייב עכשווי עם השפעות מפופ אלטרנטיבי ומוזיקה
רק אחרי שמקשיבים, מבינים מוסיקת ממבו וסלסה מהי. דיסק כפול עמוס 31 שלגרים סוחפים. פיט רודריגז במסיבת ממבו עם "איי לייק איט דאת'",סול-לטין סטייל שנות השישים. מלך הממבו טיטו פואנטה ממשיך ב"ראן קאן קאן", סטייל הנשפים של 1949 בניו-יורק. סליה
קו ניו-יורק ארמניה. ג'אז, ניחוח ערבי, חיבורים בעידון מלודי. הדיסק הוא אוסף שמיועד למי שאין לו מושג מה היא נייט ארק. 5 שירים מתוך 8 הקטעים הם מהאלבום הראשון של החבורה "תמונה" ו"שיבה הביתה" והם מוכרים לכל אוזן, אבל מיוחדים
