הקהל החוגג כבר התפזר. גם התקשורת אצה-רצה לה לדרכה. אנחנו שלא מיהרנו (מי רודף אחרינו? אז לא נצא ראשונים…) הרווחנו! בשביל הסוף כדאי היה להישאר. אברהם טל התיישב ליד התופים. חברי להקתו הבינו את העניין. כשהזמר מאותת לג'אם, מצטרפים. אחרי
שמונים וחמש מלאו למלחין המהולל. הביטו ברשימה. ברט בכרך מגיע לאמפי שוני לנצח על חלק מזה. יש כאן שירים שנכנסו לספר השירים האמריקני. את "אלפי" מבצעות שתי זמרות: ברברה סטריייסנד וסילה בלאק. מ – 39 השירים כל אחד יכול לערוך רשימה כלבבו. אתם
מי שמע על הטייגר ליליס? ב"בארבי" שמעתי הרבה רוסית. אבל אחרי הערב הזה, אני יכול לבשר שהקהל הלא "רוסי" הפסיד בגדול. טריו קול-באס-תופים העביר אותנו אל קברט פאנק ברכטיאני סוריאליסטי בתערובת של אופרה, פולקלור-צועני, ושירי-הלל לחיי דקדנט-הביבים ברוח הגדה השמאלית
הטייגר ליליז מגיעים השבוע עם קברט הפאנק הברכטיאני הסוריאליסטי שלהם (29.6 בארבי ת"א) תערובת מופרעת של אופרה, פולקלור-צועני, ושירי-הלל לחיי דקדנט-הביבים ברוח הגדה השמאלית בפריז. הקברט מופעל ע"י הסינגר סונגרייטר Martyn Jacques. מרטין ז'אק הוא משורר, מלחין, זמר פסנתרן ואקורדיוניסט
כשה"פאני גירל" פוגשת את ה"וומן אין לאב". חמישים שנה של אגדה על הבמה, יש לה, לברברה סטרייסנד, את השטיקים שלה, ההצחקות הקלפטעיות. מי ששילם 500 פאונדס בלונדון ושלושת אלפים שקלים על כרטיס לבלומפילד לא בא לשמוע את ברברה מפטפטת. הוא
דברים השתנו, כתב בוב דילן על תחושת אישית על רקע עולם משתנה במיוחד לסרט Wonder Boys. קובי רכט את קובי אושרת סימנו את השיר הזה לדיסק הכפול החדש שלהם, שרובו התרפקות על להיטי סיקסטיז בעברית ובאנגלית. I'm well dressed, waiting on the last
שלמה גרוניך בארבע מערכות. פסנתר, אנסמבל מיתרים, נגני ההרכב. עם שלומי שבן, ארבע ידיים על פסנתר, בשני פסנתרים. איך חוזרים למציאות אחרי ערב כזה? שאלה לא פשוטה לגרוניך. היו כאן כמה שיאים שגרוניך לא יכול לחזור עליהם כל ערב, בעיקר הדואטים עם שלומי
יש לי סימפטיה לאמנות קונספטואלית, אבל לא ידעתי שהיא קיימת גם בחולון. המעניין הוא שגם בה מעורב האמן שלמה גרוניך. בסוף הערב עלה גרוניך להודות על המחווה, כשכל המצדיעים מצטרפים אליו ל: "יש לי סימפטיה / לאמנות קונספטואלית בתל אביב
וושינגטון, הבית הלבן שבוע שעבר. היוצרת-זמרת קרול קינג בת 71 מקבלת מנשיא ארה"ב את פרס גרשווין היוקרתי (Library of Congress's Gershwin Prize). תחושה של I Feel the Earth Move. קינג היא היוצרת האישה הראשונה שמקבלת את הפרס הזה שניתן לסטיבי
כבר בביקורת על חצי הגמר הראשון – צפיתי את הניצחון של דנמרק. אמלי דה פורסט – ב"רק דמעות". נשמעה ונראתה כמי שהגיעה לזכות בתחרות. החליל האירי, התופים, המנגינה, העיבוד, יופייה של הזמרת, הפירוטכניקה (אש משמיים). כל מקום מתחת לראשון ייחשב כישלון.
בטח שנגיד – אמרנו לכם. ממש כך. אמרתי את זה. באתר הזה. שלושה ערבי קדם עשו פה. רשות השידור בזבזה טונות של כספים, אבל לא חשבה על דבר קטן אחד: אם כבר העולם שונא אותנו, לפחות שניתן לו פייט בשפה
מישהו מבין באירוויזיון? מישהו יכול להמר על חמישה זוכים פוטנציאליים במלמו? רשות השידור של ישראל בטוחה, שהיא חזרה לשיטה הנכונה, וכל אירופה תיתן דוז פואה למורן מזור. שתעלה לחצי הגמר, ונדבר. זה שעברית נשמעת כמו אלבנית – לאף אחד לא
באירוויזיון כמו באירוויזיון הזכייה היא העיקר, לא ההשתתפות. המנצח ייקח את כל הקופה. כל נציגי 38 המשתתפות האחרות ייעלמו כלא היו. רגע לפני, כל נציג מאמין כי השנה זו השנה שלו. שונאי התחרות הזו לא ישנו דעתם גם אחרי מאלמו
אתניקס שרים את המנון האליפות של מכבי תל-אביב "צהוב עולה" כמו בטוקדה ברזילאית בקרנבל, אם אני ארד על השיר הזה, יגידו שאני אוהד הפועל. יגידו גם – את הדברים שאתה כותב על השיר הזה לא היית כותב על שיר של הפועל.
לבמה עלתה קשישה שנראתה יותר פולניה מאשר אנגליה. היא הציגה עצמה – "אני אחותו של ג'ורג' הריסון". אוקיי. בהמשך הערב היא תעלה לומר עוד כמה דברים. לא הכי הבנתי מה הפונקציה שלה? מנחת הערב? מנהלת הלהקה? עדות אותנטית למה שנשאר
פסטיבל וודסטוק לא היה מה שהוא ללא ריצ'י הייבנס, מהבולטים בסצינת הפולק של השישים. הייבנס, שהתגורר בשנים האחרונות בניו-גרזי – נפטר אתמול (22.4) מהתקף לב. בחודש שעבר הודיע כי הוא מפסיק להופיע בגלל בעיות בריאות. באמצע השישים – ניגן הייבנס במועדוני
תודו ששרה ברייטמן, למרות סופרן הארבע אוקטבות שלה והקריירה הנפלאה, לא קורצה מחומרים מהם עשויה, למשל, מדונה. מדונה מציירת סיסמאות על הגב שלה וממשיכה למכור כרטיסים יותר מלהקות הבי מטאל ענקיות. מברייטמן בת ה-52 היית מצפה שהיא תעשה את המיוסיקאל
"עוד מעט נהפוך לשיר" – הוא השם האירוני (מתוך שירו של שלמה ארצי "הו לעזאזל") שנתנו בגל"צ לפרויקט, כאילו יזמיו מדברים בשם הנופלים הכותבים, שצופים את סופם. צריך להודות: האירוניה מקופלת בתוך מציאות לפיה התרגלנו, שבכל שנה מתווספים עוד שמות
כשבעים וארבע דקות של פיוז'ן ג'אז-מוסיקת עולם – מהמלהיבים ששמעתי. הגיטריסט יוסי לוי בנה מארג צלילי שיש בו שילוב יפהפה של סגנונות – ישראלי, ג'אז, אוריינטאלי, מוסיקה הודית. לוי הרפתקן ללא לאות, פולש לטריטוריות מוסיקליות חדשות. מי שצובעים יחד איתו
מה מצפים מאריק קלפטון באלבומו ה-21? שימציא את עצמו מחדש? שיחזור לקלפטון של "דרק והדומינוס", "בליינד פיית'?, "קצפת"? עוד אלבום פיור בלוז? אריק קלפטון הישן והטוב? אלוהי הגיטרה יורד לאדמה להפגין שוב את המיומנויות שלו? אחרי אלבום ב- 2010 ("קלפטון"), שהתקבל בקרירות
על הסטארט-אפ הזה חתום קותימאן: קולאז'י וידיאו מוסיקליים אינם רק אהובי צופי היוטיוב, אבל הם צוברים תאוצה באמצעות היוטיוב. עכשיו הגיע קולאז' כזה מפסטיבל התרבות היהודית בקראקוב, פולין. במהלך הפסטיבל האחרון שהתקיים בשנת 2012. קותימאן צילם והקליט את משתתפי הפסטיבל במקומות שונים ברחבי
בשנות ה-60 המאוחרות נתקלו שני מפיקים מוסיקליים בבאר בדטרויט בזמר מקסיקני-אמריקני אלמוני ששמו סיקסטו דיאז רודריגז (Sixto Diaz Rodriguez ) או בקיצור – רודריגז. השניים נדהמו ממה ששמעו ומיהרו להקליט לו אלבום, כשהם בטוחים שהזמר האלמוני יהפוך עד מהרה לכוכב
הבסט אופ דה בסט. מקבץ להיטי השנה שחלפה. מיועד לא רק למי שאוספים באדיקות את אוספי ה – Grammy Nominees מאז החלו לצאת ב-1995. תעשיית המוסיקה בארה"ב מתמרקת לקראת ה-10.2.13, טקס פרסי הגראמי ה-55. אוסף ה-22 מציג את הלהיטים הגדולים
הגיטריסט והגיטרות. ליתר דיוק – הגיטריסט מדבר על הגיטרות שלו. אריק קלפטון, אינו אוהב להתראיין בלשון המעטה. אבל כשמאתגרים אותו בשיחה על גיטרות, הוא יזמין צוות טלוויזיה לביתו שבלונדון. הנושא: Eric Clapton Crossroads Guitar Collection בחבירה ל – Guitar Center,
משתמשים אצלנו במילה "מְרַגֵּש" עד כדי זילותה. אבל יש רגעים שזועקים להשתמש בה: ראיתי באיחור מה מפגש אינטימי (שודר ב"רוקדים עם כוכבים") בין תומר אייזיק למתי כספי. רציתם ריגוש – בבקשה. תומר אייזיק הוא ילד בן 12, סובל משיתוק מוחין
שש וחצי שעות של קונצרט במדיסון סקוור גרדן בניו-יורק עם ועידת פסגת המגאסטארים הגדולה ביותר של השנים האחרונות. אין מה להתווכח ע רשימה כזו: ברוס ספרינגסטין, ביל ג'ואל, המי, הרולינג סטונס, פול מקראטני, רוג'ר ווטרס, בון ג'ובי, קניה ווסט, כריס
חוגגים שמונה שנים של שלטון הבנים הפופ-קלאסיים המשתפכים. וגם: חג מולד שמח. הפי כריסמס, איל דיבו. אמייזינג גרייס בליוו חמת חלילים. הלהיטים הגדולים יסבירו את מהות ההצלחה הגלובלית – 160 מיליון דיסקים שנמכרו ב-33 מדינות. ארבעה סיבובי הופעות בעולם. מאז
למופעי צדקה (benefit concerts, או charity concerts) מתגייסים סלבריטאים – אמנים ובדרנים בעלי שם מהמוסיקה, מהבידור, מהקולנוע והטלוויזיה. המטרה בדרך כלל הומניטארית לסייע בעת משבר/אסון – רעב, נזקי סופות, משבר פיננסי של אומה או של קבוצה מסוימת. המטרה: לא רק
את "האם זהו זה?" Is This It המסיים את הדיסק, מסוג השירים לנצח, אסף אבידן שר מרטיט. אבל לפתע חשתי: לא הייתי מסרב לשמוע את השיר המסוים הזה בגרסת לאונרד כהן. Is This It? הוא מסוג השירים לאי בודד. למה
אני מתבונן בפנים החרושות של ג'קו. כמו סותתו לפסל. כל קמט. כל חריץ. והעיניים. אומרות כאב, עוצרות סבל. לא אומרות שירה, לא מוסיקה. אבל ג'קו, אבא של יודקו שר, וצריכים לשמוע את הטונים כדי להבין ששירה הייתה בשבילו דיבור, אמת
