סרטים, מחזות זמר

בעוד סאשה ברון כהן ממשיך לעשות מיליונים מהבדיחה של עצמו, יוצא גם פסקול הסרט "בוראט" – מגוון, מוטרף ובומבסטי לא פחות מהסרט עצמו. כל קזחסטני שני ישאל את סשה ברון כהן המגלם את הדמות הפיקטיבית של בוראט, הכתב מקזחסטן: ומה

ביורק רוקדת עם הבמאי הדני לארס פון טרייר כל הדרך אל פסגת ההצלחה. שני פרסי דקל הזהב בפסטיבל קאן לא משאירים ספק באשר לתוצאות חיבור הכשרונות של הבמאי היוצרת-הזמרת, שהיא גם שחקנית בסרט. ביורק מגלמת אם צ'כית חד-הורית שמנסה עזור

כמה אהבתי. כלומר, אם יש אהבה למוסיקה של סרטים, היא מתעוררת ופורחת בהאזנה להרכב הנפלא הזה שמתחיל ב"לה סטראדה" של נינו רוטה, עובר דרך "קולינג יו" של "קפה בגדד", "גבר ואשה" של פרנסיס ליי, "הבהלה לזהב" של צ'אפלין ומגיע עד

הפסקול עושה חשק לראות את הסרט. אקוסטית מלווה את הטון הרך והמתגעגע של דניאל סלומון ברצועה הראשונה. "מישהו להיות איתו ביחד" ("מישהו לרוץ איתו"), שר דניאל סלומון. הקול של סלומון והעיבוד מייצרים אווירה חורפית יפה. ופתאום מעבר לחשמליות דיסטורשניות. באמצע

מי ראה את הלהיט הזה בלונדון? באחת הפעמים שהייתי בלונדון פשוט לא הצלחתי להשיג כרטיסים למיוזיקאל הזה. זה נחשב להיט מטורף. המחזמר מתבסס על מיקבץ להיטי "אבבא", אבל יש פה יותר מסתם חיקוי של "אבבא" הלהקה השוודית המצליחה ביותר בכל

אמרו על צ'אפלין שהוא היה קולנוען יותר מוצלח מאשר מוסיקאי.  אחרי ששמעתי אות האוסף הזה –  אני לא בטוח שאני קונה את זה. לצ'אפלין, לפי האוסף הזה,  היה כישרון מלודי נדיר  להתאים מוסיקה לסרטיו – גם מוסיקה קלאסית (וגנר, ברהמס)  מנגינת

קולו המנוסר של ווייטס נפגש עם קולה המתקתק של גייל במיוסיקאל של פרנסיס פורד קופולה מ-1982. הקונטרפונקט נשמע מיוחד במיוחד בקטע שעל שמו נקרא הסרט. מספרים שקופולה "נעל" את ווייטס בחדר עם פסנתר סטנוויי ואמר לו: תצא משם כשבידך יהיה

באמת שלא חייבים לראות את הסרט כדי להנות ממיקבץ 19 גירסאות חדשות לשירי הביטלס. נכון שזה סופרמרקט, אבל אסור לשכוח שהביטלס תמיד תורמים איזשהו קסם לכל דבר, גם לסרט הזה שבו נותן שון פן תפקיד חיים. איימי מאן שר "טו

הלכתי לסרט אחרי ששמעתי הפסקול. מי שמכיר את הסגנון של קוסטוריצה, יקבל פארסה בסגנון הטיפוסי. סיפור שמתרחש בקווקז על נערה שנכנסת להריון מאלמוני ויוצאת למסע עם אביה ואחיה לאתר הבועל. פראי, מצחיק ומרגש. המוסיקה של דאלר נאסארוב, היא סלט שמכיל

הנאה גדולה. גם מי שלא ראה את המיוסיקל בבימויו של רובי מרשל, מוזמן לקבל הפקה מוסיקלית מהוקצעת טיפ-טופ של שירי המחזמר. זה פסקול של עיבודי ג'אז-סווינג רעננים, מושרים ומתוזמרים ברוח התקופה, אבל בסאונד יפהפה למערכת הסטריאו או להום תיאטר, ובהפקה

מה הביא את השניים לדואטים? לכאורה הם ניגודים: לואיס ייצג את הצד היותר בדרני של המוסיקה בצרידות הגרונית ובחיוך הליצני. אלה הביאה את הפרשנות האישית בקול הקטיפתי שלה. אבל פאקט: הקשר ביניהם כמו ברור מאליו לפי האוסף, בשירים השקטים, הקצביים,

הלבבות הבודדים והשבורים מהסיקסטיז מוזמנים למסיבת סלואו 2005 , להתרפק, להעלות זכרונות. כמה יפים היו הלילות ההם. כול שיר נושא מזכרת. לשמוע את ג’וני טילוסטון ב"פואטרי אופ מושן" ללא שריטות של הויניל הישן זה כמו לנסוע אחורה בזמן. פרנקי ליין

ניימן הוא מלחין קלאסי-מודרניסט, שקולנוע הוא רק אחד התחומים ביצירתו הפוריה. האוסף מרכז 39 קטעים ב-2 דיסקים, כולל קטעים שלא ראו דיסק מעולם. הכי מוכר: EMORIAL, מ"הטבח, הגנב ואשת המאהב" המוכער מסיכום חדשות העולם בערוץ השני.  חוץ מזה נכללים כאן

איימי מאן היא היוצרת והמבצעת של רוב השירים לפסקול של הסרט שהיה אחד הלהיטים של 1999. היא פותחת בכיסוי ללהיט שבעים ONE של הארי נילסן שביצעו בזמנו "ליל שלושת הכלבים". חוץ מזה, סופרטרמפ חדרה לכאן עם שני להיטים מ"ברייקפסט אין

מה הקשר בין הקטסטרופה לשירים? שומדבר, 14 השירים מייצגים משהו מרוק גיטרות שורשי כואן הלן,  משהו ממסורת הפולק/רוק האקוסטית. מצאו חן באוזני "ראסטד רוט", אליסון קראוס ו"היוניון סטיישן". ליסה לואב הנפלאה ו"ניין סטוריז" "סול אסילום",  , BELLY רד הוט צ’ילי

דיסק כפול של מוסיקה קסומה, שעומדת בפני עצמה, גם בהשראת גאון הקולנוע האיטלקי וכמובן בזכות גאונותו של המלחין נינו רוטה, מלחין ומוסיקה רב-סגנוני שידע לא רק "לקרוא" את כוונות התסריטאי והבמאי אלא הוסיף מימדים משלו לסרטים, שיש בהם גם מהעממיות,

איך אפשר להפריד את המוסיקה מהסרטים של אלפרד היצ’קוק? אי אפשר. והנה – אולי בפעם הראשונה  אוסף מייצג של קטעים מתוך פסי הקול של סרטיו, מוסיקה שיצרו ותיזמרו ברנרד הרמן (8 סרטים) וגם פרנץ וקסמן, דימיטרי טיומקין, ג’ון אדיסון, ג’ון

וויל יאנג, ההראל סקעת של האנגלים, שר יוצא מהכלל את "יור לאב איז קינג", כיסוי טוב ללהיטה של שאדיי. עוד כיסויים מוצלחים: ג’אמלייה ל"סטופ" של סם בראון, מרי ג’יי בליג’ ל"סורי סימס טו בי דה הרדסט וורד" של אלטון. במחלקת

המבחן של מוסיקה מסרטים הוא בקיום הכפול שלה גם כחלק בלתי נפרד מסיפור הסרט, גם בעצמאותה מחוץ לסרט ואחרי רדתו מהאקרנים.האוסף הזה עומד כמעט בצורה מושלמת במבחן הזה, בתערובת של מוסיקה לטינית מחניפה וגם יצירה מקורית שנוגעת בקלאסי.   הכי

סיל שפותח ב"מונה ליזה" לא רק מצדיע לגרסתו המוכרת של נט קינג קול. הוא מחקה אותה. החיקוי טוב. זה אחד מהקאברים בסרטו של מיק ניואל (עם ג’וליה רוברטס) שמתרחש בארה"ב של שנות ה-50. בחרו שירי תקופה בביצועים חדשים. טורי איימוס

אופייני לטרנטינו המישמש המוזר הזה של שירים, מנגינות, דיאלוגים ואפקטים. האוסף נפתח עם ננסי סינטרה ב"בנג בנג" ("מייי בייבי שוט מי דאון"), ממשיך עם החצוצרה של אל ארט ב"גריו הורנט", רוקאבילי צ’ארלי פדזרס והסלייד גיטאר. זה יגיע עד קטע מתוזמר