שירים ישראלים – הגדולים ביותר

נוסטלגיה לתקופת הזמר-זרם ה'סלוני' במוסיקה הישראלית. ברשימת הזמרים היו – שמשון בר-נוי, יפה ירקוני, ישראל יצחקי, לילית נַגָּר, פרֶדי דוּרָה, אלכסנדר יהלומי. דורותֵיאה ליבּיוּ, גֶ'טה לוּקָה, יוסף גוֹלַנד, רוברט הֶלֶנס, רות מימון. במקביל לאלה, היו זמרים, שלא היו מזוהים עם

קבלו תמונות מחיי נישואין של שלמה ארצי בגרסת יעל קידר 38 שנים אחרי שהשיר יצא באלבומו "תרקוד" (1984). "רוב הזמן את אשתי" הוא שיר וידוי נפלא של ארצי. יעל קידר מתייחסת בגרסתה יותר לאופי הדיווחי של השיר, ובניגוד לארצי –

עדית פאנק ז"ל ביקשה להאמין בעתיד טוב ללא כחל ושרק.  רגע של השראה מילא אותה בכמיהה לימים טובים. לא רק שהימים הבאים יאירו אותנו באור, אלא שגם האפלה תמלא אותנו בתבונה. אין כמו ימי בין כסה לעשור  לבקש יציאה מן

אני מגלה מחדש את השיר היפהפה הזה בגרסה של אתי אנקרי מתוך "עבודה עברית", אוסף מחווה לחמישים שנות יצירה מקורית. מעט קאברים לשירי נצח מצליחים להתעלות על הביצוע המקורי. כאן זה קרה. בועז שרעבי הלחין את אחד הטקסטים המופתיים שכתב

יש סיכוי שירדנה ארזי לא תדע אהבה אמיתית? אפרים שמיר עדיין מחכה לך אחרי שכתב את השיר שיצא לפני 45 שנה נכון לכתיבת שורות אלו. לא עבר זמנו? בדרך השיר  עבר חידוש של שמיר עם הרכב שנקרא "גנבי הזמן"  הטכנולוגיה לקחה אותו

אני שומע את אריק איינשטיין שר "אהובתי לבנת צוואר", "דוד שמש ואנטנה גם" ו"אליפלט", חוה אלברשטיין ב"שיר משמר" וב"השכם השם בבוקר", יהודית רביץ ב"וידוי", נורית גלרון – "היה נא טוב אלי", אריק לביא ב"אנאקש", שלישיית קצה השדה ב"השמלה הסגולה", עדנה

"מה זה חופש בכלל אם לא ניצחון האדם על עצמו" לא בכול דיסק ראפ מקומי , אנחנו מקבלים תובנות פילוסופיות, שמשתלבות נכון ואפקטיבי בקונטקסט של האלבום. דני (מוקי) ניב נשמע כמי שלא סתם זורק משפטים כדי להריץ קצב ראפ. מהקטע

קשה להאמין ששפת האהבה בשיר הזה נכתבה בעידן הזה. אכן, מירית שם אור כתבה את השיר על פי שפת בלדה שכתב אבשלום פיינברג על שני דפים ב-18 באוקטובר 1910. לדברי רבקה אהרנסון, הבלדה נכתבה עליה, אף על פי שבני הזוג הכירו רק בחודש

הקליק כל האמת (איגואינטריגו) עדכון סהרורי ללהקה שעשתה שינוי של ממש בפופ הישראלי. קשה מאוד לעשות קאבר משיר כזה שתמיד נשמע עדכני, משהו עדכני יותר. והנה, מטרופולין של עופר מאירי, עשתה את זה ובלי לפגוע ברוח השמונים של הקליק. את הקליק שמעתי לראשונה בקולנוע פריז בחצות. אחר-כך. בתיאטרון

חום יולי אוגוסט 2023. חום יולי אוגוסט 1988. גם הקיץ שלמה ארצי  ירקוד עם חיילים מתים בלב. השיר מתיישר תמיד על מסלול הזמן והאירועים,  35 שנה אחרי לא נשמע את ארצי מן הסתם מספר לקהל מעריץ סיפור מקומי שנכנס לתוך

הדג נחש שירת הסטיקר אמני המוסיקה המקומיים כנראה התרגלו למציאות בה אתה יכול לצרוח, אבל שום דבר כבר לא יזיז. האידיאל שהמוסיקה תפתור כל בעיה נשמע היום יותר נאיבי מאי פעם, אבל לחגוג – ואללה, בכייף. אולי מהחגיגה  תיפתח בסוף

אני זוכר את הריגושים והצימרורים, כשעוזי חיטמן ביצע לראשונה את השיר יחד עם עודד בן חור בפסטיבל הזמר החסידי 1976, שיר שהפך חלק מעולם התפילות המקומי והעולמי. חיטמן מעולם לא היה מוסיקאי של טרנדים. חיבור למקורות היה קיים בו כחלק

לשמוע את ירדנה ארזי שרה את השיר הזה ב-2023, כאשר הרחובות בוערים, זה לעג לרש.  היא שרה: "ואם אשוב אל זאת הארץ/ ואם אפסע שוב בדרכים/ האם כקדם יכירוני/ האנשים והפרחים"?  שיריו של יורם טהר לב ממוקמים עמוק בליבת הזמר הישראלי

לא שיא הפואטיקה, לא תמיד עברית תקנית ("לחוות אחד את השני") אבל כשאברהם טל שר "הכל נראה כמו חלום", מאמינים לו. אחרי הכל, לא פשוט להפוך לקונצנזוס מקומי. המעמד שמור למתי מעט. המנגינה, הטון, המילים מושכים לשם, ללב המיינסטרים, בלי

לשמוע את קולה הרוטט של נורית גלרון שר "כשצלצלת רעד קולך" של נתן זך וחנן יובל, שיר שבביצוע טוב עשוי לסחוט דמעות, ורק נורית נדמה לי יכולה. השיר הקצר עוסק בפרידה בין גבר ואישה המתרחשת במהלך שיחת טלפון. העובדה המעניינת בשיר היא שתוכן

איך נשמעים השירים של "החלונות הגבוהים" כ –  55 שנים אחרי שהתקליט הזה יצא? הסטורית, ויתקנו אותי אם אני טועה, זה האלבום הראשון שאפשר להגיד עליו – אלבום פופ ישראלי. "האחראי"  העיקרי הוא המלחין ומי שגם עיבד – שמוליק קראוס, ואילו שני האחרים

כבר 19 שנים שאריק לביא לא איתנו. זמר אחד ויחיד ופרפורמר ענק. זיו רובינשטיין בחר לחזור אליו ב"למה לא אמרת לי". בחירה מצוינת.. השיר הזה אולי יותר משירים רבים אחרים בביצועו מגלה כמה לביא היה זמר ייחודי  שהטמיע את אישיותו

המבוגר יוסי בנאי כותב על הילד הישן דניאל. זה אינו שיר ערש שגרתי הפונה לילד בגוף ראשון. יוסי כתב כאב אוהב ומחבק מהרהורי הילד שבו בגוף שלישי.  את שיר הערש הרך, האופטימי, הרגיש והענוג הלחינה יהודית רביץ וביצעה אותו ראשונה.

"ילדים זה שמחה" – מהשירים היותר מזוהים עם שלמה בר והברירה הטבעית,  נכתב ע"י יהושוע סובול להצגה החברתית "קריזה" שהועלתה בתיאטרון חיפה בשנות השבעים. שלמה בר חיבר את לחנו. השיר נכתב כסטירת מחאה עוקצנית וכביקורת חברתית –  על משפחות המביאות לעולם הרבה ילדים ללא יכולת לפרנסם

אהבה היא ניצחון ענק של הרוח על החומר. די וחווית אותה פעם אחת – והיא תישאר איתך לעד. עברי לידר חווה, ושר על "זכייה" באהבה, כי מי שהרגיש פעם אהבה – יודע שזוהי זכות בלעדית. חוויה עילאית. לעיתים – אחת ויחידה בחיים.

"זה ערב קיץ לכאורה", כתב נתן אלתרמן ביד רוטטת, בחשש כבד. ביקש ממנה לשמור על נפשה. ערב קיץ טוב, למראית עין, כי מתחת רוחשים דברים שהם ההיפך מ"לא מורא". את השיר כתב אלתרמן לבתו תרצה, לאחר שניצלה מניסיון אובדני, אחד מני

שיר חריג ברפרטואר של להקת כוורת. לא נונסנס, לא בידור, לא צחוקים, לא משחקי מילים או רמיזות הומוריסטיות.  "ילד מזדקן", "ילד מתקלקל", "לא רוצה לחיות"? "אבא מתעצבן", "אמא מסכנה" – מילים שמצטרפות לסיפור קשה. כזוהי המנגינה – סולם שמשדר עצב

אחד הלחנים היפים במשבצת הזו שנוהגים לכנותה "שירי משוררים". הבחירה של יידוב הייתה מצוינת. הלחן עושה חסד עם המילים. יופיו – כיופיין של המילים. חד פעמי, נושא עימו את תוגתן.. מכיל את כאבן. לאה גולדברג כתבה שיר על בדידות, שיר

מה הוא רוצה?  יש כאן רשימה ארוכה. לא בטוח שעידן עמדי יחתום על כל חרוז. למשל: הקלות הלא-כל כך נסבלת, שהוא עובר מהאישי לאוניברסאלי – "אני רוצה צבעים/ אדומים מטושטשים/ שלא אבחין שהעולם נכשל". איך אפשר להקיף עולם שלם במבט?  מסתדר? –

מהשירים של יעקב גלעד את יהודה פוליקר הנוגעים בטראומת השואה בעקיפין באלבום "אפר ואבק" שיצא ב-1988.  זהו שיר על פיסת אושר שבכול זאת מתגנב לליבו של העולה החדש בשנת 1950 שהגיע ליפו ומצא חדר וחצי עם חלון המשקיף לים התיכון.

זוכר לצמד הפרברים חסד נעורים בזכות השיר הזה, קלאסיקה ישראלית של יורם טהרלב וסשה ארגוב, שראשיתו במנגינה שהולחנה לסרט "הוא הלך בשדות" (1967). דוד לביא בהפקה חדשה ובדואט עם תמר פילוסוף מחדשים את השיר ומשיבים בו רוח רעננה, מבלי להוציא