שירים חדשים

לא הכל טוב בחזרה הביתה: "הלב השבור לא תוקן", אבל רואים אור קטן בקצה המנהרה, והעיקר שמאמינים בשינוי – ש"הכל מתחיל עכשיו". גם נמרוד לב חוזר מאיזשהו מקום, אחרי היעדרות ממושכת. יש לי תחושה, לפי הטון הנמוך שאף הוא מאמין,

מתאים לי השיר הזה יום לפני הבחירות, למרות שלפי הדף המצורף, הוא נכתב כבר לפני שנתיים. מה אומר? שנשבר להתנהל ככה, להתגלגל ככה. האיש ששר אינו מבין מה הולך. איך האדמה הקדושה הזו משבשת את החיים, ואיך זה שראש הממשלה

ומה אם אומר שזה מרגיש לי קיטש? מה קרה לי? גם אני כותב "זה מרגיש" כמו רבים מכותבי המילים של ימינו? מישהו אמר לי: עזוב אותך: אל תילחם ב"זה מרגיש". הוא ניצח. השפה קיבלה את הצירוף לשורותיה. אז כן, אם

מה היו עושים מוסיקאים בלי חורף, שמיים אפורים וגשם? ממש בעיה. קחו את אמיר אטיאס. נשמע כנוגה-מדוכדך בשיר הזה, אבל לא במצוקה דרמטית. "בגשם השוטף נסחפתי אל ביתך", הוא עושה שימוש במטפורת קיטש ומציע להתאהב. ואלמלא הגשם? הניסיון לייצר אינטראקציה

משה פרץ חוזר לשורשים? תביטו בפוטושופ הצהבהב-דהוי של משה והתזמורת. באינסטגרם יאהבו את הגחמה. גם אני רציתי להאמין, שארע לו משהו יותר משמעותי, שהוא גילה כמו דודו טסה אבות מוסיקליים, מתחבר לעברו, מגיש משה פרץ באוריינטציה יהודית מרוקאית החוברת לימים