ג'יימס ביי Caos And The Calm

Chaos And The Calm

ג'יימס ביי

הליקון
4/5

אומרים שחלומות גדולים נרקמים בערים קטנות ומתגשמים בערים הגדולות. שעה נסיעה מלונדון, באזורים כפריים תמצאו את Hitchin, עיר קטנה בצפון הרדפורשיר. מכאן מגיע ג'יימס ביי, הטרובדור החדש של הפופ הבריטי, מי שזכה בפרס המבקרים  של ה – Brits. אגב, מבקרים רבים הרימו גבה על הפרס, ניסו לברר מי המבקרים שהצביעו עבורו, כי לרבים מהם הוא נשמע אינדי רוק מיינסטרימי לא ייחודי יותר מאשר זמר כמו דמיין רייס.
תגיד הביקורת את אשר תגיד, הסיכוי שתמצאו כרטיסים להופעותיו הקרובות של הבחור במגבעת אפסיים. הקשבה לאלבום הזה תסביר את הסולד אאוט. סינגר-סונגרייטר בן 24, ראש מבוגר על כתפיים צעירות, גיטריסט מצוין, סול סינגר לא במובן של מוסיקה שחורה, אלא זמר ששר ממקומות שמתחת למיתרי הקול – אמוציונאלי-מובנה, גבוה, סוער.
ביי שר על גילוי עצמי, על יחסים בנגיעות ישירות באזורי הרגש של המאזין. (אצלנו יגידו מְרַגֵּש), כמו בשיר ו Let It Go, וידוי בלשון מטפורית על חרטות, געגועים. זה קול שאינו משקר. העוצמות התחושתיות מציפות כמעט כל שיר, בין הסופט מלודי מיד טמפו של If You Ever want to be in love לשיר רוק-פופ קצבי כמו Collide. כאן אולי הבעיה של ג'יימס ביי – שכל שורה שהוא שר טעונה באותו מתח תחושתי-תשוקתי-מלנכולי  גבוה,  ללא נסיון לסטות לשבילים פחות  מפוצצי רגש.

שירים

'Craving'
'Hold Back The River'
'Let It Go'
'If You Ever Want To Be In Love'
'Best Fake Smile'
'When We Were On Fire'
'Move Together'
'Scars'
'Collide'
'Get Out While You Can'
'Need The Sun To Break'
'Incomplete'

וידיאו: Hold Back The River

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

2 תגובות

  1. על פניו, יש סיכוי סביר שהוא ימלא פעמיים את הבארבי. עם זאת, אחת החולשות לי – לנבא הצלחה של אמנים מחו"ל.

  2. יש עוד מישהו בארץ חוץ ממני שכבר מאזין לו? יוסי, התיאור שלך די קולע, וכדאי לציין לטובה גם את Hold back the river, שגרם לי להאזין לו מלכתחילה, ואת When we were on fire (כדאי לחפש ביוטיוב את ההעלאה של VEVO DSCVR). ההופעות האקוסטיות שלו, שמפשטות את עיבודי הסטודיו לכדי שיר גולמי, מוכיחות את היכולות שלו כפרפורמר וככותב. ולמרות גילו הצעיר, גם מאזינים מבוגרים יותר בהחלט יכולים להזדהות ולאהוב. חבל שיש כמה אבני חן כמו Heavy handed ו- Hear your heart, שלא מצאו את דרכם לאלבום. מנסיונך, האם יש לו סיכוי לבסס קהל מאזינים בארץ?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן