Down The Road Wherever

Down The Road Wherever

מארק נופלר

הליקון
4.5/5

מאלבום הסולו הראשון שלו ב -1996, היה ברור כי למארק קנופלר לא לגמרי נוח עם הדימוי של הגיטריסט כוכב הרוק , שנוצר בתקופת "דייר סטרייטס". מאז, אלבומי הסולו שלו – כולל החדש – אופיינו כשקטים ופסטורליים יותר. הוא יצר שירי אווירה בהם קולו המחוספס והאדמתי התחבר עם מוזיקה כפרית בעלת שורשים פולק קלטיים. כמו אריק קלפטון, לנופלר חשובים השירים, לא הפוזה. על אף האותנטיות של השירים, רובם לא מצאו קהלים רחבים., לא טיפסו לפסגות מצעדי המכירות. מה שבטוח. בשנים האחרונות הוא כבר אינו הגיטריסט "כוכב הרוק". הדימוי הזה נעלם. אלבום הסולו התשיעי של נופלר (בן 69) נופלר מכיל 14 שירים חדשים, שנכתבו בהשראת מגוון רחב של נושאים, ביניהם ימיו הראשונים בדפטפורד עם "דייר סטרייטס", כשהיה אוהד כדורגל תועה שאבד בעיר זרה, למארק נופלר יש טביעת עין של משורר לספר פרטים שממלאים את שיריו בטון קול החם וצלילי הגיטרה העשירים והמלודים שלו. נופלר מספר כי 'Down The Road Wherever' הוא שורה מתוך 'One Song At A Time' של הגיטריסט האגדי צ'ט אטקינס (איתו הקליט את  האלבום ‘Neck And Neck’), שאמר פעם כי פילס דרכו מתוך העוני באמצעות שירים, וזה משהו שנתקע לו בראש. כל שיר שיקף חלק בביוגרפיה שלו. 'Down The Road Wherever' משקף יותר מכל את היחס בין המקומות בהם היה והשירים.
מארק נופלר ממשיך בסגנונו המאופק. גם אלבום הסולו התשיעי. בגיל 69, מארק נופלר עדיין שומר על קו סולידי מסוגנן של שירים קצביים קליטים שיש בהם את הסווינג הנפלא הזה בין קאנטרי לבלוז. ב"“Nobody Does That" נופלר עושה שימוש בכלי נשיפה בשיר בנוסח ג'יי ג'יי קייל, שיר בעל טאץ' גאזי, חריג ומיוחד.
תחושת האיפוק והמופנמות נמשכת גם בנסיון לשחזר חלומות-זכרונות הילדות שלו ב“Just a Boy Away from Home”, ואפילו ב"“Back on the Dancefloor", בהרמוניה קולית שמספקת הזמרת האירית אימלדה מיי, עקבות ל"דייר סטרייט" אפשר למצוא ב – “Good on You Son” בנגינת הגיטרה החשמלית הטיפוסית ובצליל הסקסופון של נייג'ל היצ'קוק. זהו נופלר במיטבו, בטקסט, בטון בנגינת הגיטרה. יש באלבום קומץ שירי אווירה רכים אפלוליים מקסימים בעל אופי ג'אזי כמו “Slow Learner” בליווי פסנתר (גאי פלטשר מדייר סטרייטס, שגם הפיק את האלבם)  וחצוצרה (טום וולש) או “When You Leave” השמלצי-מתקתק-עצוב-צובט.
יש באלבום קומץ שירים רכים מקסימים בעל אופי ג'אזי כמו “Slow Learner” או “When You Leave” השמלצי מתקתק והצובט. “Matchstick Men” האקוסטי בנוסח ג' יימס טיילור משאיר אותנו באזור מוכר , איטי ומתוק, שר בקול הכי אינטימי שלו. נופלר התרחב באלבום הזה לז'אנרים מוסיקליים, אבל נשאר נופלר האותנטי, השורש.

וידיאו: Good On You Son

  1. Trapper Man
  2. Back On The Dance Floor
  3. Nobody’s Child
  4. Just A Boy Away From Home
  5. When You Leave
  6. Good On You Son
  7. My Bacon Roll
  8. Nobody Does That
  9. Drovers’ Road
  10. One Song At A Time
  11. Floating Away
  12. Slow Learner
  13. Heavy Up
  14. Matchstick Man
שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן