ראיתי את "החומה" בביצוע פינק פלויד ב-1979 בלונדון. הגעתי לרוג'ר ווטרס בשדה התירס ליד לטרון. למה לקלקל את הטעם הטוב? שאלתי את עצמי לפני שהגעתי להיכל התרבות בת"א. אבל אחרי הפינק פלויד הישראלי של Echoes, הרכב המתמחה מאז 2006 בגרסאות של שירי פינק פלויד – הייתי אומר ואללה. הרפרודוקציה המקומית אינה מביישת את המקור. 41 שנה אחרי ההצגה באולם "ארלס קורט" בלונדון, נראה שהמוסיקה הזו אינה דורשת את הפרסונות המקוריות על הבמה כדי להשיבה לחיים. The Wall היתה תמיד יותר אירוע מוזיקלי רב ממדים מאשר הופעה של להקת רוק. למעשה הפרוייקט הכי תיאטרלי של הפינק פלויד. השאלה היא איך הופכים אותה להצגה-שאו במהדורה חדשה. אם להגיע מיד לשורה התחתונה: נדמה לי שגם רוג'ר ווטרס היה משבח את הגרסה של "אקוס" כמו שהועלתה בהיכל התרבות.
תזכורת: "החומה" הוא אלבום קונספט כפול, יצירה מוסיקלית דרמטית, שנולדה אחרי"הצד האפל של הירח". רוג’ר ווטרס, הזמר והבסיסט, הגה הרעיון להשתמש במטפורת החומה לביטוי ניכור ומרד בעולם לא אנושי, כשבמרכז הסיפור – חייו של האנטי גיבור רוק סטאר הקרוי פינק, שהופך לקורבן של תהילתו. פינק חי ללא אב (שנהרג במלחמת העולם השנייה), אמא חונקת מרוב דאגה, מורה הרודה בו בבית ספר. במהלך הזיית סמים הופך פינק לדיקטטור פשיסטי, כשרק מצפונו מצליח לעצור בעדו ומורה לו להרוס את החומה שבנה לעצמו ולפתוח עצמו לחברה. היצירה העוסקת בטוטאליטריות של חברה ושלטון, הולידה שירים מרטיטים כמו "קומפורטבלי נאמב", "עוד לבנה בחומה", "הקרח הדק", "אמא".
"החומה" אינה היצירה היחידה לעשות הכרה ראשונית עם פינק פלוייד, אבל התברר כי רבים מאוד התוודעו ללהקה באמצעות האלבום הזה.
מה מצפים מהרכב ישראלי, כשהוא עושה קאבר על היצירה? משוגעי פינק פלויד לא הגיעו להיכל כדי לקבל אינטרפרטציות לשירים שהם מכירים בעל פה, גם לא חיקוי, אלא ביצוע מדויק ומהוקצע של המקור. החבורה הבאר שבעית של echoes, הציבה לעצמה את הרף הזה ועברה אותו במקצועיות שנדיר לקבל מהפקה מקומית. אני מדבר על הנגינה של החבורה, הביצועים המהוקצעים (הביצוע של Comfortably numb – פיסגת האירוע), השירה של הסולן קובי אליאס ושל הנגנים שלצידו, התאורה הפונקציונאלית, ובעיקר – הוידיאו ארט המרהיב, שמחליף בצורה אפקטיבית את הפירוטכניקה, שמילאה את הבמה ואת החלל בהופעה שראיתי בארלס קורט בלונדון.
במשפט סיכום: "החומה" של echoes מתקרבת אל הדבר האמיתי, עשויה היטב, ומבוצעת ברמה שמתאימה לבמות המרכזיות בעולם. זר כי יגיע להופעה, לא יאמין כי מדובר בחבורה ישראלית.
הרכב: קובי אליאס – סולן, אשר בן ישי – גיטרות, קולות, הלל שיר – קלידים, תכנותים, קולות והפקה מוזיקלית, יוסי שטרית – גיטרות, קולות, שי זריהן בס וקולות, איתמר אבוחצצירא – תופים, קולות, ענת חליבה, יונית צרפתי ומירב זהר וסקר – זמרות ליווי.
וידיאו ארט: גיא נמט ואשר בן ישי
עיצוב תאורה: צקצק (קולטק)
עיצוב סאונד: ניר רווה בידרמן ויוסי שטרית.
צילומים: מרגלית חרסונסקי
Opening – Mr Worm
In The Flash
The Thin Ice
Another Brick 1
The Happiest Days
Another Brick 2
Mother
Goodbye Blue Sky
Empty Spaces
?What Shall We Do Now
Young Lust
One Of My Turns
Don't Leave Me Now
Another Brick 3
Last Few Bricks
Goodbye Cruel World
Hey You
?Is There Anybody There
Nobody Home
Vera
Bring The Boys Back Home
Comfortably Numb
The Show Must Go On
Mr Worm – Slow Version
In The Flesh
Run Like Hell
Waiting For The Worms
Stop
The Trial
Out Side The Wall
Another Brick 1
Another Brick 2
Mother
Empty Spaces
Hey You
Comfortably Numb
5 תגובות
נהדר
שדה החומוס (של נווה שלום)😀
זו היתה הופעה מצויינת, למרות הסאונד הבעייתי של היכל התרבות. מבחינת עוצמה של הופעה, בגריי בר היתה הופעה פשוט מעולה ועוצמתית עם סאונד מעולה ובחירה טובה של שירי פינק פלויד.
הוידאו ארט היה מצויין והזכיר לי את ההופעה של רוג'ר ווטרס בניו יורק, מ-2010 בה הייתי.
תודה. נעלה קטעים נוספים בקרוב
היי. תודה על הביקורת המדוייקת. יש לך במקרה ביצוע מלא של המשפט? The trail.
אהבתי מאוד ורציתי לראות שוב. נדמה לי ששאר העוקבים ירצו לראות עוד קטעים
תודה איש יקר