Owl City היא אדם יאנג, איש ה – synth-pop, ואחרי שמקשיבים לאלבום הזה, נדמה כי הכישרון שלו לפופ בולט יותר מהחיבור ל- סינת'. מבקרים רבים לא "נפלו" על האלבום בלשון המעטה. מזהים אצלו מה שנקרא מיינסטרים מחושב. מישהו הפליג בקטילתו:  EDM לקטינות.
אדם יאנג מבין שפופ הוא קודם כל מנגינות פשוטות ונגישות. נכון שזה נשמע לרוב מתקתק על גבול הקיטש. מצד שני, זוהי המוסיקה שהולכת לפני ה –  Owl City במונחים של טופ אופ דה פופ. אחת הדוגמאות לתבשיל יותר מיוחד-אטרקטיבי הוא Thunderstruck בהשתתפות שרה ראסל, ששרה: “I’m thunderstruck/I love how you take my breath away”  
גם הבחירה של Aloe Blacc  לשיר הפותח Verge  מוסיפה אלמנט סול חזק לשיר, שיר המציע לחיות את הרגע, אלא לקדם את פני העתיד ולהישאר נאמן אל עצמך. פן פופ אחר קיים ב – Unbelievable בהשתתפות של Hanso, מבט נוסטלגי עם תולדות הפופ בעשרים השנים האחרונות, על מה שהילדים של שנות גדלו. אדם יאנג מגוון בקאנטרי ב- Back Home בהשתתפות הזמר Jake Owen בשיר המשבח את סגנון החיים הפשוט.
My Everything – בלדה בשבח אמונה. גם בשעות הניסיון והמבחן הגדולות, אנחנו מקבלים תזכורת שאלוהים הוא מקור השלום והאהבה. Bird With a Broken Wing נשמע דימוי לאדם הקורס תחת עומס של לחצים, חרטות ומאבקים אישיים, אבל גם אם הכל סוגר עליו הוא אינו מרים ידיים.
“Tell the world I know, that my mind is made, it’s a horror show, but I’m not afraid, though I won’t be missed, I would say it’s time for a different twist in the story line”
You're Not Alone עם Britt Nicole, הוא פופ מתיידד, וגם כאן עוסק יאנג בהישענות ללא תנאי על אלוהים. עוד דוגמא לפשטות המוסיקה שאינה מתיימרת ליותר ממה שהיא, וזהו בדיוק אדם יאנג.

וידיאו: My Everything