פסנתרן הג'אז האגדי מקוי טיינר מת בגיל 81. על מותו של ענק הג'אז, שניגן לצד ג'ון קולטריין, דונלד בירד וארט בלייקי, הודיעו בני משפחתו באמצעות המדיה החברתית ביום שישי.
אלפרד מקוי טיינר נולד בפילדלפיה ב- 11 בדצמבר 1938 – ממש לפני תחילת מלחמת העולם השנייה – הופיע לראשונה בחייו תמורת שכר בגיל 16 ובגיל 21 (1956)הוא פגש את ג'ון קולטריין והצטרף אליו לאלבום My Favorite Things של 1961, שזכה להצלחה גדולה, שהבליטה את הכימיה שאין דומה לה בין הנגנים ברביעיית ג'ון קולטריין – שכללה גם את ג'ימי גאריסון ואלווין ג'ונס. עם הרביעייה הזו המשיך לנגן עד 1965. האלבום, בו נוגנו גרסאות ל – "Ev'ry Time We Say Goodbye" של קול פורטר, ול – "Summertime" הקלאסי של אירה וג'ורג 'גרשוין, הוכנס להיכל התהילה של פרסי הגראמי בשנת 1998.
לאחר עזיבתו את קולטריין, הוא הוציא מספר אלבומים בחברת "בלו נוט", שבהם ניכרת שאיפתו להתחדש. זה בלט במיוחד בתקליט "סהרה" (1972) עם סוני פורצ'ן בסקסופון ואלפונס מוזון בתופים.טיינר אמר אז: "אני חושב כי טוב להשתמש בעבר כבסיס. ככל שהיסודות שלך חזקים יותר, כך גדול הוא המרחק שתוכל להתקדם. אינך חייב להיות בעל הטכניקות הטובות ביותר, אולם עליך לחקור לתוכך פנימה".
שמעתי אותו בהיכל בתרבות פתח-תקוה ב-2012. זה היה כבר ביקורו הרביעי בישראל. נכון. אני זוכר ערב שלו במשכן לאומנויות הבמה בשנת 2000 במסגרת סדרה שנקראה "אריות הג'אז". הוא ניגן אז עם שלישייה ישראלית (אלי מגן בבס, יקי לוי תופים, אורן בלבן כלי הקשה). בהיכל התרבות בפתח-תקווה ניגן עם הטריו שלו. קטעים מקוריים, סטנדרטים וג'אז באוריינטציה לטינית. גאון ההרמוניה ואשף הקצב. מקוי טיינר לקח סטנדרטים, והפך אותם למטעמי ג'אז פריכים? הסגנון שייחד אותו – נגינה מבוססת בלוז, גדושה באקורדים מתוחכמים, יד שמאל שמקישה חזק על הקלידים. טיינר התעלה מעל סגנונות נגינה קונבנציונאליים, מה שהפך אותו לאחד מנגני הפסנתר המזוהים ביותר בתחום המוסיקה המאולתרת, בזכות ההרמוניה שלו, והנגינה הקצבית הדרמטית. הנגנים שאיתו – המתופף פרנסיסקו מאלה והבאסיסט ג'ראלד קאנון השתלבו נפלא באוריינטציה שלו, בדיקנות, במינונים הנכונים. טיינר שזכה 5 פעמים בפרס הגראמי, טיינר הותיר אחריו אשתו עיישה , בנו נורודין, ושלושה נכדים.
McCoy Tyner & Ravi Coltrane – Walk Spirit Talk Spirit
