ריטה ורמי היו אמורים להופיע ביחד על הבמה החל מחודש זה, קיץ 2020. בשל הנחיות משרד הבריאות, הם דוחים למועד לא ידוע. הכרטיסים שנרכשו תקפים למועדים החלופיים.
אין ביזנס כמו שאו ביזנס, אבל לא בימי קורונה, אלא אתה מצלח להתארגן על 500 איש עם כל המגבלות. כבר חשבנו שחוזרים לימי התום שלהם. הרבה שנים חלפו מאז הפרידה המתוקשרת, והנה יש סיבה למסיבה מחודשת. צריכים להודות: רמי קלינשטיין הוא לא רק חלק מהקריירה שלה מהבחינה האומנותית. הוא קידם ודחף ושדרג את הקריירה שלה, ודי להזכיר את "ימי התום", "מחול מטורף", "עטוף ברחמים", "עד שתעזוב", "תפתח חלון" "שביל הבריחה" "אני חיה לי מיום ליום"
באחד הסרטים הדוקומנטריים עליה אומר עליה קלינשטיין – ריטה היא משהו כמו פנתר שיוצא לצוד וברגע הנכון מתנפל על הטרף. פנתר משחר לטרף. לא בטוח שצריך להקצין בדימויים. אבל כפנתר משחר לטרף – ריטה היתה תמיד זקוקה לאתגרים שזמרות מקומיות בדרך כלל לא לוקחות על עצמן. אז גם אם תהום פעורה ביניהם במישור האישי – היא הולכת על האתגר.
אומנתית, אחרי שכתב לה את "חמצן", דיסק שהצליח פחות, ריטה קיבלה כבר החלטה או שהחליטו בשבילה לקחת שירים מאחרים מארקדי דוכין, שלמה ארצי, אביב גפן, מיקה קרני. בסך הכל היא הייתה זקוקה גם להשתחרר אומנותית מרמי, שהרי ריטה אינה בדיוק זמרת יוצרת. היא זקוקה לחומרים שיאפשרו לה כיוון קצת שונה, גישה שונה, כמו למשל כמו "אני גרה מול הים" שענבל סמדר כתבה והיא שרה לזכרו של יוסי בנאי.
רמי קלינשטיין המשיך בדרכו אחרי הפרידה, השכיל לפתח קריירה עצמאית, תפס ביטחון בימתי. היום עומד בזכות עצמו. מדובר ביוצר מגוון שכתב שירים כמו "תפוחים ותמרים", "על הגשר הישן", "צעיר לנצח", "אין כמוה". רמי הוא סינגר-סונגרייטר, שמגיע כבר מעדת פרפורמר לכל דבר. מענין איך איך תיראה הופעה משותפת של השנים כים כאשר – שניהם חזק בקדמת הבמה. בינתיים – להמתין ולשמור על הכרטיסים.
רמי וריטה – ימי התום
ריטה ורמי: מה קרה בבריכת גורדון?
