Paul mccartney במועדון קאברן בליברפל

Get Back! החזרה של פול מקרטני אל מועדון Cavern Club בליברפול

/5

“Do you wanna get back?” שאל פול מקרטני את הקהל, לקראת סוף אחת ההופעות האינטימיות-קטנות, גם הארוכות מבחינת משכן גם המענגות שלו במועדון Cavern Club בליברפול, המקום שבו נקשרה תחילת אגדת הביטלס, אליו חזר אחרי למעלה מחמישים שנה. הידיעה על ההופעה התפרסמה באותו בוקר של יום שני השבוע. זו היתה הופעת חינם, אבל היית צריך להשיג כרטיסים, וזו היתה כבר משימה כמעט בלתי אפשרית, למי שנודע מקום חלוקתם – עשה שמיניות להגיע לשם. מספרים כי הגיעו מכל רחבי בריטניה. רבים נשארו בחוץ. מקרטני שהגיע לליברפול ליומיים, עלה לבמה בשעת אחר צהריים. עבור קהל שראה את מקרטני באיצטדיונים, זו היתה חוויה אינטימית, מהסוג שאינה חוזרת. ההופעה של מקרטני החלה עם חזרה ל"Twenty Flight Rock", השיר של Eddie Cochran שמקרטני ניגן לג'ון לנון בחגיגת הגן בכנסיית סנט פיטר, וולטון, ב- 6 ביולי 1957.
מקרטני עצר את ההופעה בגלל שקהל הפעיל טלפונים ניידים לצילומים. "אמרו לכם לא לצלם, הוא אמר לקהל "ואתם מצלמים וזה מבאס אותי. תתנהגו לפי הכללים! הלכתי לקונצרט של פרינס והוא באמת היה רציני בקשר לזה, הוא לא היה התחיל,עד שכולם סגרו את הטלפונים".
באשר להופעה של הביטלס במועדון הותיק: "כשניגנו כאן לא ידענו אם יהיה לנו אי פעם עתיד, לחזור לכאן אחרי כל השנים עם כל הכנופיה וכל הצוות שלי – זה די מדהים".   השירים לוו באנקדוטות; אחרי ‘All My Loving’, סיפר מקרטני על ההופעות במועדון בימים הראשונים, כשהבעלים היו שולחים הערות לבמה ואומרים 'זה לא שיר בלוז'.
לא הכל בהופעה נסבסביב נוסטלגיה. מקרטני ביצע ארבעה שירים חדשים מאלבום החדש "תחנת מצרים".  במשך כמעט שעתיים, כוס מים אחת ומגבת אחת, מקרטני, התייחס להופעה האינטימית בשיא הרצינות. לא לשכוח: הוא בן 76.והוא שר ‘Love Me Do’ כאילו הוא בשנות השלושים שלו. על רקע הרפרטואר הכל-כך עשיר שלו, הוא יכול להרשות לעצמו לוותר על Hey Jude. מה שבולט שהוא שר ומנגן כאילו יש לו עדיין מה להוכיח, אפילו בהופעה קטנה במועדון בליברפול. הוא מוכיח דבר אחד: אחד ויחיד במינו, בדורו.

 

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

תגובה אחת

  1. עד 1974 נתן עשורים גדולם. בזכותם ר א ו י לנצח למקומו. אוהב ת'חומרים האלה גם. אבל החומרים האחרונים הרבה פחות טובים ואבל שני גדול.. המארז גדול מידייייי, מקיף מידיי, מכיל גם הרבה פילר- רק למעריצים אדוקים ומוגזמים ואמידים בכסף גם. חבל שאין במארז גם את מזל גדי וחלונות הגבוהים, המוקדמים הנהדרים אש, שלו. בסוף מרוב "גודל"- מפספסים את התוכן הכי טוב שלו (יש פה חלקו..שבלול ופוזי, נניח, אבל חסר ראשונים מעולים. וכל ה"ארץ ישראל"\ילדודס\ שירים..הרבה חומר פילר שאיש לא ישמע שוב ושוב אלא שם רק כגימיקי או "קטע" כיפי להחזיק שיהיה אצלי במדף). לא קטנוני. עדיין חומרים גדולים בחצייאם. רק…לא להעמיססס ככה, גם מי שלא מכיר אותו- למה לזרוק לו 890 דיסקים ולהמאיס אומן מצויין ככה. זה רקקק למעריצין אדוקים + עם מרשרשין בצד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות