ג'אז לרגעים "בלתי נשכחים"? למה התכוונו העורכים? האם לצלילים שמזכירים לנו רגעים כאלה בחיינו? שמסייעים בידינו לתחושת ה-דז'ה וו או אולי הקטעים כשלעצמם הם האולטימטיביים, ה"בלתי נשכחים".
אחרי ששמעתי 13 קטעים, ג'אז מלודי להפליא, הייתי בוחר ב"ג'אז לרגעים רגועים". רגע רגוע זה כשאר רביעיית הג'אז המודרנית מנגנת את "סאמרטיים" של גרשווין. רגוע רגוע ומרגיע זה כשאדי הריס נושף בצליל סקסופונו החם והחודר את "צל חיוכך" (פרנסיס וובר/ג'וני מנדל) או שבראד מלדאו מרכך אצבעותיו המנגנות בפסנתר לצורך "בלקברד" של לנון ומקרתני.
והחלילן הרבי מאן שנושף ברכות מהורהרת את Gymnopedie של אריק סאטי. לא סתם נקרא הדיסק ממנו נלקח הקטע (1964) – "ניורוונה".
אבל ג'אז זה לא רק איזי ליסנינג. זה יותר. כשביל אוואנס מנגן בטריו את הנושא מתוך הסרט "מ.א.ש" (ג'וני מנדל) – אז מקבלים את האלתור מלא ההשראה והעשיר מבחינה הרמונית של אוואנס.
פסנתר? פחות התרגשתי מ-My Back Pages של קיית' ג'ארט, גרסתו לשיר של בוב דילן מ-1981.
אבל לני טריסטאנו, גאון פסנתר, עשה לי את זה These Foolish Things הקלטה מ-1956 שיצאה מחדש.
כשג'ון קולטריין נושף בסקסופונו "בכול פעם שאתה אומר שלום" של קול פורטר, מוזות האהבה מתעוררות משנתן, והעולם נראה לפתע יפה. מי הפסנתרן הנהדר? – מקוי טיינר. ואיך לא להזכיר את אלווין ג'ונס בתופים. (מתוך האלבום My Favotite Things)
עוד מעזבונו המוסיקלי של קול פורטר – "אהבה למכירה" והפעם באלתור המסחרר של סטפן גרפלי בכינור.
ועוד סקסופון מלודי מלו-מלנכולי – של פול דזמונד ב"עלים ירוקים" הקלטה משנת 1959
ג'ימי סקוט, זמר הבלוז והג'אז בעל הקול הנשי מרטיט בגרסה ל"בחור קנאי" של ג'ון לנון וגם ל"נאסינג קופר טו יו" של פרינס המוכר משינייד או'קונור. איזו ויברציה מדהימה יש לזמר הזה?
רגעים בלתי נשכחים, רגעים רגועים. בואו נגיד: יש כאן כמה רגעי מוסיקה יפים.

בתמונות מלמעלה: אדי האריס, לני טריסטאנו, ג'ון קולטריין