מרינה כבר לא הכוכבת התורנית. מי שהיתה Marina and the Diamonds נשארה מרינה. היא מעדיפה לאלבום את להיטיה משיתופי הפעולה עם Clean Bandit כמו Baby. היא הלכה על השם "אהבה + פחד". אהבה מלאה געגועים לחיים ורצון לאחדות. פחד הוא נושא יותר מורכב עבורה להבנה, מוביל למשל לחוסר ביטחון באהבה, ולמשמעותיות שונות במצפון החברתי בנושאם הנוגעים להטרדה וניצול מיני הקשורים לאנשי תקשורת רבי עוצמה.
עטיפת אלבום בשחור לבן, עירומה בחלקה העליון. האם אנחנו מקבלים מהדורה חדשה מיוחדת ומרתקת של "מרינה והיהלומים"? מרינה מוכנה לוותר במשהו על "אופי" כדי להשיג להיטים כמו Baby. למעשה בדובר ב"קלין בנדיט" שבחרו בשירתה של מרינה בשיתוף לואיס פונסי הלטיני. כולם יצאו מרוויחים. על מה השיר? הם לא היו יחד משך זמן רב, אבל היא עדיין מרגישה אותו, ועדיין תוהה איך היא נתנה לו להתחיל איתה. מערכת היחסים שלהם היתה פראית וסוערת: היא היתה תמימה ונדלקה על הבחור, בזמן שהבחור לא הצליח לקבל ממנה את מה שרצה. הבחור הלטיני (פונסי) עונה לה: "אני יודע שאת עדיין אוהבת אותי – לא משנה מה תאמרי אני יכול לראות בעיניך שאת לא רוצה להמשיך רק כחברים יש לך את הלב שלי, את האובססיה שלי אני שלך לעד", לא הטקסט יקח את השיר רחוק אלא המנגינה הפריכה, המעברים התוססים. המרכיב הדאנסי הקליל, כמובן – התמזגות של פונסי.
יש מצב לגן עדן הנדמייד? למרינה יש תשובה.Handmade Heaven שפותח את האלבום. שיר שהזכיר לי את עידן הניו-אייג' של ה90, זמרות כמו Enya, שחברו לפופ עם המוסיקה הקלטית. זהו שיר פסטורלי, משחר לניתוק מהעולם הזה ולחבירה לגן עדן דמיוני. מוגש בטון של כמיהה להגיע לכל המקומות האידיאליים המתוארים בשיר. המנגינה וההרמוניה לוקחים לשם. מורכב יותר בעיבוד הפופ אלקטרוני – End Of The Earth. שיר שנוגע במהות הקיום והאהבה. מצד אחר היא בחרה בדאנס קליט כדי לרקוד על אותה חשיבה נדושה:
We're all living in the same universe
Where the stars collide as the planets turn
But I'll give my love, I don't care if it hurts
'Cause I'll love you ’till the end
I'll love you till the end of the earth
ב"אהבה + פחד", מרינה מכוונת למטרה של פופ ישיר, לרוב היא פוגעת, אבל נכשלת לרוב במילים שמנסות לומר דברים ,גדולים", אבל עולות על מסלול של קלישאות שאינו מעיד תמיד על כנות ואותנטיות.
Handmade Heaven