Shalosh – Rules Of Oppression

Rules Of Oppression

Shalosh

ינואר 2017
4.5/5

14מה כבר אפשר לחדש בפורמט של פסנתר-בס-תופים? תתפלאו. אני עוקב אחרי שלוש מאז האלבום The Bell Garden שיצא ב-2014. שמעתי את ההרכב גם בפסטיבל ג'אז חורף באילת ב-2015. האלבום החדשממשיך קו איכותי של שלישייה המתבססת על יצירותיו של גדי שטרן, הפסנתרן שבחבורה. מוציאים לפועל יחד איתו – מתן אסייג – תופים. דויד מיכאלי בקונטרבס.
Rules Of Oppression הוא אלבום מרתק המעיד על הרכב משוחרר מפורמטים והגדרות, משוחרר פורץ גבולות, מנסה להמציא איזה גלגל חדש. לאורך תשעת הקטעים הם מעין אילוסטרציות של מוסיקה מתוך סרטים המערבת אלמנטים של מוסיקה קלאסית, אלקטרוני, אמביינט וג'אז.
הם שלושה חברי ילדות בשנות העשרים שלהם, מכירים עוד מהתיכון, שהחליטו לשים בצד את השאיפות האינדיווידואליסטיות שלהם ולהקים שלישייה. זה לא רק הכישרון של כל אחד מהם, אלא האינטראקציה האומנותית שנוצרה על בסיס היכרות וחברות ביניהם, שהובילה  לפרק השני המשובח הזה.
ארשה לעצמי לחזור על דברים שכתבתי בביקורת קודמת המתאימה ככפפה גם לאלבום החדש: שלא כמו בהרכבי ג'אז רבים – לא הסולו הוירטואוזי של הנגן הוא המרכיב החשוב, אלא היכולת להפיק משלושת הכלים עושר מוסיקלי כדי לבטא את היצירתיות המשותפת, למעשה את האופי הדמוקרטי של הטריו.
התקשורת הזו ביניהם הולידה אלבום ג'אז מגוון במבנים, במהלכים מוסיקליים לא שגרתיים. זהו ג'אז, שבו רגש ותחכום חיים בשלום.  מה שמיוחד ברוב הקטעים כאן הם מעברים המייצרים התפתחויות מוסיקליות מפתיעות. Bond Villain הוא קטע סינמטי-סיפורי שנפתח בנגינת בס וממשיך במנגינה ובתזמור שמשדר מעין פסקול סרט. אלמנטים של מוסיקה קלאסית, אמביינט וג'אז נשזרים זה לזה לקטע אקזוטי, ששיאו בשירה השמימית-מסתורית של הזמרת טל גנור. ואז, במפנה קיצוני חוזרים לאדמה בפיוז'ן רוק ג'אז יפהפה. הסיום שוב – באווירת המיסטית של גנור. היפה בקטע הזה בחציית הגבולות הסגנוניים, בשכבות המוסיקליות המתחברות לכדי יצירה אורגנית.
קטע מורכב במיוחד – Poem Of The Bull, שבע דקות של פתיחה קלאסית לכלי נשיפה, מעבר לפסנתר מלודי בליווי קונטרבס. המוסיקה נפתחת אט אט כמו עולה מדרך צדדית על האוטוסטראדה במוסיקה קונצרטנטית המייצרת תחושה של עוצמה ואור.
Even Cowgirls Get the Blues  מציג את הפן הג'אזי  פאנקי של שלוש. מאתגר יותר Video Games, אימפרוביזציות על בסיס השיר של לנה דל ריי, מעין אוונגרד שנוצר בשיחות בין הכלים (דו שיח פסנתר –בס) ובמעברים לא צפויים.
Blue Eyed Tatooed Lad נפתח מלודי נוגה בנגינת הפסנתר שמתפתח אט אט לצלילים דרמטיים עמוקים. "סיפור" שעובר מתיחה מרכות מלודית לצליל רוק רועם.
Don't You Want Me של Human League  הוא ניסיון מעט יומרני, אפילו מגלומני, לפרק את השיר ולבנות אותו מחדש במעברים סגנוניים חדים דרמטיים ובאלתורים המאפיינים את הקונספט של הלהקה
בגדול – שלוש היא אחת החבורות היותר יצירתיות ומפתיעות בג'אז הישראלי ביצירת פיוז'ן מסעיר חוצה ז'אנרים, עתיר שכבות וצבעים מהזן הנדיר.

חברי ההרכב: גדי שטרן – פסנתר, מתן אסייג – תופים, דויד מיכאלי – קונטרבס.

וידיאו: Rules Of Oppression

https://www.youtube.com/watch?v=cLxs9O0_Yjk

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן