איך הולך סוכר עם כאב. תשאלו את ארקדי דוכין. יתן לכם הרצאה (למטה). ההיפ הופ המלודי הזה הוא תמצית של כאב וסוכר. ארקדי עשה מזה ראפינג ידידותי למשתמש עם מיני אפקטים אופנתיים, משהו שנשמע כסינתוז קולי. שיר על פערי רצון  בלתי נסגרים, טונות של הבטחות לא מוגשמות. יש אור בקצה המנהרה. המוסיקה.
ארקדי מנסה ומתנסה בפורמט מנצח. העולם עבר להיפ הופ. הוא אינו מוכן להישאר מאחור. כותב מתוך מציאות אישית. חשוב לו היום לא רק לשיר פופ מלודי  אלא לדבר מוסיקלית. כאבי הסוכר שלו יוצאים בדיבור חמים  מהתנור. זהו פן חדש, מעניין של ארקדי. מעין Refresh למוסיקה שלו. ארקדי לעולם אינו שוקט על שמריו. יש לו את ההעזה, אבל לא רק משום שמדובר באופנה מצליחה, אלא גם מפני שהחיבור יוצא מהבטן שלו, והוא אינו  נשמע איזשהו דיסוננס לאמנות שלו. ממש משלים אותה.

לא קרוב ולא זר/ לא גיבור סופרסטאר/ לא נושך, לא הולך, לא נשאר/ לא כועס, לא צועק/ לא  בוכה, לא צוחק/ לא אומר, לא שותק/ רק שר
הייתי רוצה לכתוב על משהו עם סוף מנצח/ כזה שנעים לרקוד לאור הירח/ עם פרחים והרבה הרבה הרבה שמח/ אבל, עוד לא יכול לנצח
הייתי רוצה לספר לך יותר ממי/ על כל מה שעובר עלי להקשיב לך יותר ממי/ להביא לך שמלות, שנצא לבלות/ אבל עוד לא יכול לא יודע איך לחיות, לנצח
לא יודע לנצח/ לא יודע לנצח, לא/ עדיין לא יודע
לא קרוב ולא זר/ לא גיבור סופרסטאר/ לא נושך, לא הולך, לא נשאר/ לא כועס, לא צועק/ רק בוכה, לא צוחק/ לא אומר, לא שותק/ אני שר
הייתי רוצה טיפה להעט את הקצב/ לשבת בשקט לשבור את הרצף/ הפוך על רותח בלי סוכר ובלי קצף/ לא יודע מה עושים עם כל העצב
הייתי רוצה קצת יותר ים ושמים/ רגליים בחול ועיניים על המים/ לאסוף את הילד מוקדם לצחוק/ אבל בינתיים/ לא יודע, לא יודע עדיין/ לנצח
לא יודע לנצח/ לא יודע לנצח לא/ עדיין לא יודע/ לא קרוב ולא זר/ לא גיבור סופרסטאר/ לא נושך, לא הולך, לא נשאר/ לא כועס, לא צועק/ לא בוכה, לא צוחק
לא אומר, לא שותק/ רק שר
מחשבות מלוכלכות/ שוב לא הצלחתי לשחרר את המושכות/ לקרוא לגשם, לנשק אותך במצח/ להוציא את הכלב/ מודה שנפלתי/ בפעם האלף
אבודים ברחובות, שטופי מוח/ מניפולציות זולות שתו את כל הכוח/ פוחדים לגשת/ לא עושים טובות/ אני זוכר/ המון הבטחות

קליפ: צילום, בימוי ועריכה: ודים מכונה