מה נשמע
שר לאחים כהי העור
אהוד בנאי זיהה את מצוקתם של האחים כהי העור שבאו מאתיופיה לפני כמעט 30 שנה. הוא כתב: הם מוליכים את עלבונם ברגל אל העיר. הם עומדים מול הבניין, הם עומדים מול לב של אבן, מחכים שתיפתח הדלת מבפנים. מתי זה
04/05/2015
אהוד בנאי זיהה את מצוקתם של האחים כהי העור שבאו מאתיופיה לפני כמעט 30 שנה. הוא כתב: הם מוליכים את עלבונם ברגל אל העיר. הם עומדים מול הבניין, הם עומדים מול לב של אבן, מחכים שתיפתח הדלת מבפנים. מתי זה
חוכמת אהוד בנאי חברה ל"לחן עממי". השיר שמוכר מדואט של בנאי ודקלון, זכה לחיים חדשים במפגש עם טובי הנגנים של העדה האתיופית והזמרת רודי ביינסאי, בוגרת דה-וויס בפסטיבל הסיגיאדה האחרון, שנערך בנובמבר 2014 בסינימטק בת"א קיבל השיר על הפכים וניגודים
"מסע לחנים" הוא השם שנתנו לאסופת השירים, שכולה בסימן הרב מנחם פרומן זצ"ל, איש בעל חזות מסעירה, תיאטרלית, אישיות תוססת, דו קוטבית, שניהל דיאלוג אמיץ עם העולם החילוני, חבר למוסיקה ששימשה לו סם משכך כאבים ברגעים שהמחלה הארורה השתלטה ועד
כמו תייר חובב מזכרות, מצאתי עצמי באכסדרת הסינמטק רוכש חולצה של "מלך אתיופיה" בצבעי הטריקלור (ירוק, צהוב אדום) של הדגל האתיופי. את ההשראה קיבלתי מאהוד בנאי, שזכה כמה רגעים לפני כן לענוד סרט מעוטר בצבעים האלו ע"י משתתפי המופע בפסטיבל הסיגיאדה
גם שרה. גם ניגנה. ובעיקר – רוחה הייתה על הבמה. משב רוח פרצים. בשביל כריזמה לא צריכים מיתרי קול. על הבולבול טראנג ניגנה אישה, שגם הסרטן נכנע לעוצמותיה הרוחניות המופלאות. אהובה עוזרי הביאה לבמה לא רק את מיומנותה כנגנית וירטואוזית
ילדי הלילה מבקשים אור. אהוד בנאי נחלץ להאיר מעט. הצטרפו עוד בעלי פנסים. הצלילים פופ רגאיי וראפ. המילים – בקשת חום, חמלה, חיבוק. העולם שלהם עדיין מכוסה עננת קדרות עבה ושחורה. יש שירים שלא מתווכחים איתם. איפה זה מתחיל? אהוד
ילדי הלילה מבקשים אור. אהוד בנאי נחלץ להאיר מעט. יצטרפו עוד בעלי פנסים. קרא עוד
זה שישב לידי המהם-זמזם-זייף את "אהבה בת עשרים" ששרה קורין אלאל. לא חבל להרוס? נכון שהתכנסנו לשמוע שירים יפים ששר יוסי בנאי, אבל, אדוני, זה לא ערב של שירים ששרים עם שירונים, בא לי להגיד לו, ואם הייתי פחות מנומס הייתי
אהוד בנאי חזר אל הבמה ואל דודי לוי ל"לך איתה", שיר אחרון, קאבר לקלאסי של קובי רכט וקובי אושרת, (ביצוע במקור – אילנה רובינא), זכר נעים ל"נוער שוליים". עם לקחו את השיר למקומות שהוא עדיין לא ביקר בהם. היו עוד
אהוד בנאי אנפלאגד? תמיד יש פעם ראשונה. תפס בלטה בישיבה רצופה. עמי רייס בפסנתר לצידו. רביעיית מיתר מאחוריו. פעמיים-שלוש קם ממושבו, נדמה לי לא רק כדי לחלץ עצמות. גילוי נאות: אהבתי לאהוד בנאי אינה תלויה/ מותנית במסגרת המוסיקלית שבה הוא
ביקוש למופעים בפסטיבל הפסנתר מארח: לכל מי שרצה לראות את אהוד בנאי ,ואת אביב גפן מארח את אביתר בנאי בפסטיבל הפסנתר, והתאכזב לשמוע כי הכרטיסים אזלו, הנה בשורה: הביקוש גדל ועימו ההיצע. הפסטיבל הוסיף להם ולקהל מופעים. אהוד בנאי יתן
המשך המסע של אהוד בנאי. תצטרפו. אני אוהב לצאת איתו לדרכים. אחרי "רסיסי לילה", נדמה לי שלא אסטה עוד ממסלולו. כבר בשיר הראשון, "אני הולך", מצטרף להליכתו הרגלית ברמת-גן. מסלול של בלוזיסט עברי, שמעורר זיכרונות תוך כדי הליכה, שמשתף אותך
הדג נחש שחררו רמיקס חדש של "אני מאמין". קראתי את הטקסט – כמעט מאמר על המבאס בחיים המקומיים, פוליטית חברתית. הצרה, כמו שאומרים הדג נחש – לאף אחד זה לא מזיז את התחת. באזור שבו מתחוללות תמורות, הדג נחש כנראה לא
אני בראש עם אהוד בנאי כבר על הפתיחה. גם לי הרופא אמר אותם הדברים, ואשכרה אני הולך, חוטים משתלשלים מהאוזניים, המוסיקה מגבירה לי צעדים, זה אכן מעניק לגוף ולנפש נקודות זכות. כמו בנאי הולך ישר, משתדל לשמור על קצב, מריח
ג'מייקה, רגאיי וראסטאפריי נמצאים חזק על המפה העולמית, גם המקומית. רבים וטובים הציצו ונפגעו. רשימה חלקית: תומר יוסף, סילברדון, שוטי הנבואה, מוקי, איאם, חיים לרוז. רגאיי, רגאיי דאב, ראגהמאפין. הכל הולך. הישראלי מחפש להתחבר לאקזוטי, משהו שיעניק לו את החוויה
רכבת לילה דמיונית ברחוב דיזנגוף בתל-אביב שלוקחת לקהיר – זה נושא שמשינה בחרה לאחד הלהיטים הראשונים שלה. ההזיה מגיעה מתחושת עצבות ובדידות. השנה היא 1985, השלום עם מצרים כבר קיים, והדרך הפשוטה להגיע לקהיר הייתה לקחת אוטובוס ישיר מטאבה. חברי