Shades Of Jobim , הצבעים של ג’אז הלטיני (קונקורד, 2001)

אנטוניו קרלוס ג’ובים הוא מהמלחינים הכי "מכוסים" במוסיקה. להיטי הבוסה הקלאסית שלו ממוחזרים עד לעייפה. ובכל זאת: זו עדיין מוסיקה שמאתגרת מעבדים, נגנים והרכבים. האוסף החדש הוא ג’אז לטיני אנין עם הגיטריסט צ’ארלי ביירד, המפוחיסט הגרמני הנדריק מרקנס,  הגיטריסט האמריקני ג’ף לינסקי (המנגן בסגנון Fingerstyle),  זמרת הג'אז קארין אליסון, הויברפוניסט […]
קרא כתבה >>

סהרה לאונג', Sahra Lounge – אמנים שונים (פוטומיו, 2004)

סהרה? המדבר הגדול בעולם? אכן, זה השם היומרני שחברת "פוטומיו" נתנה לאוסף האוריינטאלי. האלבום הוא צומת דרכים אקספרימנטאלי בין תרבויות מוסיקליות, חיבורים מאתגרים שיצרו לא מעט חיבורים מענגים בין עממי ואלקטרוני. המסע המוסיקלי עובר בין מרוקו, אלג'יר לאירן דרך בריטניה וארה"ב. העיקרון המנחה: שזירה של סגנונות וכלים אתניים עם גרובים […]
קרא כתבה >>

עוד מעט נהפוך לשיר , אמנים שרים שירי נופלים (גל"צ אן.אם.סי, אפריל 2012)

"עוד מעט נהפוך לשיר" – הוא השם האירוני (מתוך שירו של שלמה ארצי "הו לעזאזל") שנתנו לפרויקט, כאילו יזמיו מדברים בשם הנופלים הכותבים, שצופים את סופם. צריך להודות: האירוניה מקופלת בתוך מציאות לפיה התרגלנו, שבכל שנה מתווספים עוד שמות למצבה הלאומית הגדולה. אחר כך מפשפשים במגרותיהם, מאתרים מילים ומעבירים למלחינים, […]
קרא כתבה >>

איטליה לנצח Forever Italia , חגיגה נוסטלגית איטלקית (NMC דיסק כפול, מאי 2010)

מדהים איך האינטואיציות שלי עבדו: לפני ימים אחדים שלפתי את "האוסף האיטלקי" הכפול שערך אילן בן שחר – הלהיטים הגדולים של איטליה ופסטיבלי סאן רמו משנות השישים והשבעים, שיצא בהד-ארצי ב-1999, והנה נוחת אוסף, ששוב מנצל את אהבת הישראלי ללהיטים האיטלקיים הישנים.  האם זה מזגנו הם-תיכוני? המנגינות הנשפכות? השפה המתנגנת? […]
קרא כתבה >>

השירים הגדולים של שנות השמונים, The greatest Songs of the 80's אוסף (אן.אם.סי משולש דיסקים, יולי 2009)

חמישים ושמונה שירים בשלושה דיסקים. האם אפשר לתת כותרת לשמונים? התשובה היא "לא" גדול. קחו את "בילי ג'ין" של מייקל גקסון, את "אברקדברה" של סטיב מילר בנד, "בצבא עכשיו" של סטטוס קוו, "בעליו של הלב הבודד" – יאס, את "עין הנמר" של Survivor. וואהם! – Wake Up. סטריי קאטס – […]
קרא כתבה >>

100% מוזט Musette, אמנים שונים (דיסק כפול, 1997)

המוזט הוא הבלוז, הטנגו והג'אז של פריז. תערובת של איטלקי, ארגנטינאי, צועני. המוסיקה האקזוטית מנוגנת כאן ע"י מיטב נגני המוזט העכשויים, ובעיקר האקורדיוניסטים הכי בולטים בעיר. הרעיון צמח לסדרה שהחלה עוד ב-1990, והאוסף הזה מייצג הוא הקלאסיקה של המוסיקה הפריזאית הרומנטית, עם ההשפעה הצוענית והלטינית, אותה מוביל הגיטריסט דידיה דופורט. הרבה ואלסים, […]
קרא כתבה >>

אסתר עופרים , השירים היפים (מדיה דיירקט 4 דיסקים., הפיק ארנון אורבך. עריכה מוזיקלית: נחום היימן. 2001)

נחום (נחצ'ה) היימן עשה עבודת נמלים בליקוט ואיסוף השירים של אסתר עופרים מאז ראשית דרכה. כמעט שישה חודשים הקדיש היימן לאוסף הזה, הוא כתב ביוגרפיה מפורטת (אסתר נולדה ב-1941 בצפת, בת למשפחת זייד מצד אביה, ולמשפחת בן-עטר מצד אמה) ומודה כי הצטער לסיים את התקופה הזו. על אסתר עופרים מעולם […]
קרא כתבה >>

בוב מארלי, "אהבה אחת", המובחרים של בוב מארלי והוויילרס (הליקון)

האוסף יצא סמוך למותו של  בוב מארלי ב-1980 ממחלת הסרטן. בין ה-20 שעברו עריכה דיגיטאלית תמצאו, למעשה, כל להיט מבוקש של מארלי: "סטיר איט אפ", "גט אפ, סטנד אפ", "איי שוט דה שריף", "ג'אמינג", "נו וומן נו קריי" (הופעה חיה), "אקסודוס", ,Buffalo Soldier ה"רידמפשן סונג" ביצוע להקה גדולה. יש עוד […]
קרא כתבה >>

הביאו את הסתיו, – איפה הילד וכל השאר (השירים של הסתיו, אוקטובר 2019)

עצים משירים את עליהם, הערבים מתחילים להתקרר, ומדי פעם השמיים מטפטפים עלינו. הקיץ הישראלי הארוך, הלוהט והמייגע נראה לעיתים כאילו מסרב להיגמר, אבל עכשיו הסתיו עושה תנועות מסוימות שהוא כאן להחליף את הקיץ. כנראה אצטער בימים הקרובים על הקביעה הזו. הרי יגיעו עוד שרבים עם גשם ובלי גשם. הכמיהה למשבי […]
קרא כתבה >>

מוסיקה צוענית כמוסיקת העולם, Rough Guide To Gypsy Music (אוקטובר 2019)

ההתעניינות במוזיקה צוענית נבנתה באטיות במהלך השנים האחרונות. אתנומוסיקולוגים תמיד היו מוקסמים מהצוענים, אך הציבור הגדול חבר למוסיקה שלהם במובנים טרנדיים רק לאחרונה.  המגוון רחב: מוזיקה צוענית הונגרית, טורקית, פלמנקו, ג'אז צועני, מוזיקה רומנית. נוודות הצוענים הביאה למגוון רחב של מוסיקה תחת הקטגוריה "מוסיקה צוענית".הג'יפסי קינגס כתופעת מיינסטרים לא חוללו את […]
קרא כתבה >>

מכונית , אוסף שירים שנוסעים (עריכה: דודי לוי ורונן ירקוני, 2001)

תחושות אישיות, שכולם מרגישים: יש דבר כזה – מוסיקה של נסיעה. לא לאט מדי. לא מהר מדי. מידטמפו. דאנס לא הכי מתאים לנסיעה בכבישי הדמים הארץ. שירים מסוימים לא רק מצטרפים, הם גם נותנים להרגיש כביש שרץ. אספלט שמתחלף. תלוי בשעה. תלוי במצברוח. תן למוסיקה כזו לרוץ בלילה בנסיעה ארוכה, […]
קרא כתבה >>

נשיקה צרפתית, נשיקה צרפתית 2 נשיקה צרפתית 3 , הסולואים הגדולים של שנות ה-60 וה-70

אני מכנה את האוספים האלה – החולשות הנוסטלגיות של הקולקטיב. ל"שירים בצרפתית" יש חולשה מיוחדת. "שירים בצרפתית" היה מושג גם אצל מי שלא הבינו חצי מילה בצרפתית, ממש כמו "שירים באיטלקית", שגם להם הייתה עדנה שתוקפה לא פג מעולם. "שירים בצרפתית", לא סתם המרכאות. זה היה כמעט מושג. בין האנגלית […]
קרא כתבה >>

דיסקו סמבה, אוסף Disco Samba (התקליט, 2008)

מי שחושב שהאוסף  הזה נועד לרחבת הריקודים – צודק, אבל גם טועה. שבו בכורסה. אל תזוזו. הפעילו מערכת טובה. אני מאשר לכם להרגיש  רחבת הריקודים. אבל לא חייבים רחבה או כורסה. טוב מאוד גם לדיסק במכונית. מה זה? דיסקו טרופיקלי (לאו דווקא סמבה) בשתי מילים. הטרופיקלי הזה תופס כמעט כל […]
קרא כתבה >>

Now 24, That's What I Call Music (הליקון, מרץ 2019)

סדרת Now נכון לאפריל 2019 היא המסיבה הכי מדליקה והכי עדכנית בעיר. אנחנו בתקופת חגים. קונים מתנות לילדים ולילדות. המבוגרים יצטרפו בהתלהבות גם לאריאנה של 7 Rings. רגאטון, פופ, EDM, האוז. תדפדפו ברשימות השידור של תחנות הרדיו – תקבלו את מיטב הלוהטים. יש שחוקים (כמה פעמים עוד אפשר לשמוע Girls Like […]
קרא כתבה >>

Hit 2019, אוסף – Various Artists (אן.אם.סי, פברואר 2019)

אין כמו "הלב השבור של" מארק רונסון ומיילי סיירוס כדי לפתוח את אוסף ה-20. “Nothing Breaks Like a Heart”.  הסינגל הראשון באלבום הסולו החמישי של רונסון הוא שיר של פופ עם ניחוחות קאנטרי. הרוח המוסיקלית הנושבת בו אופטימית למרות המציאות הקשה שהוא מתאר: "זה חותך אותך עמוק משאיר צלקת/ דברים מתפרקים, […]
קרא כתבה >>

Train , הלהיטים הגדולים (אן.אם.סי, נובמבר 2018)

20 שנות מוסיקה, 16 שירים שנבחרו לאוסף + קאבר ל – Careless Whisper של ג'ורג' מייקל. הנתונים הסטטיסטיים אינם משקרים: מכרו 10 מיליון אלבומים. 3 פרסי גראמי. הרשימה למטה מכילה כמעט כל מה שאוהבים ב – Train מ – Meet Virginia דרך Drops of Jupiter ועד Marry Me. "טריין" אמנם נולדה בתשעים, אבל השירים […]
קרא כתבה >>

As Time Goes By, אוסף (ארקפה, הליקון, 2004)

אוספי הג’אז שרשת "ארקפה" עומדת מאחוריהם ניחנים בקו מלו-סופט-איזי ליסנינג.  הדפים המצורפים מדברים על מוסיקה "לפריקת מתחים". מוסיקה אינה מכשיר מסאז’. כשהיא טובה היא טובה. כשאני שומע את רובי ויליאמס ב"ביונד דה סי", את סטינג ב"איינט נססרלי סו", את שינייד או’קונור ב"אני רוצה להיות נאהבת על ידך" –  התחושה היא של הצדעה לג’אז הישן והטוב. בהמשך יבואו […]
קרא כתבה >>

Hits 2018, אמנים שונים (אן.אם.סי, יולי 2018)

מקבץ קיץ 2018. טרנדים? עורכי האוסף לא היססו. אנריקה בגרסת מיקס לטינו-עברית עם רותם כהן ל- Subeme La Radio פותחים. שחק אותה לפי מה שהולך הכי חזק. מוסיקה חדשה? הלטינו רגאטון הזה הוא כמעט אנכרוניזם בהפקת דלוקס מרקידות. אחרי ההצלחה העצומה של דספסיטו של לואיס פונסי ודדי ינקי, שוe הפופ הלטיני […]
קרא כתבה >>

Now 23, That's What I Call Music (הליקון, מרץ 2018)

That What I Call Music – כותרת משנית של האוסף המסורתי. להיטים אופנתיים בזה אחר זה – "הם מה שאני מכנה  מוסיקה" – אני? מי זה ה"אני" הזה, והאם הוא מתכוון למוסיקה במובן הרחב של המילה? יאללה, תפסיק להיות תמים וחכם. במיתוגים ממוסחרים כרגיל בוחרים מילים מפוצצות, ממש כמו בפרסומות. […]
קרא כתבה >>

פיט טונג , Ibiza classics עם The Heritage Orchestra (הליקון, דצמבר 2017)

פיט טונג, שדרן תחנת הרדיו Radio 1 של ה- BBC, ותזמורת The Heritage Orchestra התאחדו פעם נוספת כדי לבצע את  "הקלאסיקות של איביזה", פרק ההמשך לאלבום המצליח ‘Classic House’, שהוקלט במופע חד פעמי ברויאל אלברט הול, שציין את חגיגות 20 שנה של שידורי Radio 1 מהאי איביזה. האלבום ההוא שחיבר […]
קרא כתבה >>