אלבום חדש

האיש עם הגיטרה

האיש עם הגיטרה עצר את נסיעתו בכביש המהיר, ירד לשביל צדדי כדי לבדוק האם מעיין יצירתו עדיין נובע כמו פעם. בשנים האחרונות, היה חשש כי יבש. הקהל חזר להתרפק על נכסיו הישנים, אבל דני רובס הבין שבלי חדש – אין

נורמלי

שמח או עצוב? גם וגם. אבל גם כשפבלו רוזנברג עצוב – יש לו מלודיה שמוציאה אותך אופטימי. ים-תיכוני, לטיני, סאן רמו. אירופאי. אין דרמה. יותר מלודרמה. ה – Mellow בעיקר. בטח לא Rock. אין כמעט מנגינה באלבום הזה שזקוקה להאזנה

Go Wild

צליל הסינטי של Lazy בפתיחה אפוף אווירה לילית קודרת. שיר לאי בודד, להתבודדות, להתאהב. מזג אוויר חורפי. אהבתי גדלה מהאזנה להאזנה. תרגום חופשי מאנגלית: "העצלות שלי מתרחשת/ כל יום שורפת/ מכסה אותי ומושכת אותי מטה/ עצלנית מדי למחות מתגנבת למיטתי/

אין אף אחד בבית

8 שירים בלבד באלבום שני, שיוצא 5 שנים אחרי אלבום הבכורה. אם ניקח בחשבון שאחד מתוך השמונה הוא גרסה לשירו של יוסי בנאי "מרוב אהבה שותק", שיצא לפני 3 שנים כסינגל, נגיע לדיסק רזה, כמעט EP. מצד שני, החשש להוציא שירים

מילים של רוח

כל אדם הוא סיפור של הלב, כך פותח גד אלבז את אלבומו החדש. אחרי 16 שירים (ללא הרמיקסים) יש אכן תחושה שאלבז מגיש לנו את ליבו בדיסק הזה. כלומר זה בעיקר "הלב" ששר מתוכו, או הולך לפניו. "סיפור של הלב"

זיו רובינשטיין

צער זיו רובינשטיין על שיר הפתיחה: השיר "כמה שיותר" מגיע בטון נרגש המשדר אותות מצוקה. זיו שר על היותר שמבטא את הפחות. החיים לא משהו. הלבד – נכון. יש תירוץ לשיגעון. בלדת רוק שאמורה לצרף אותי (המאזין) למאבקו האישי. אני

מה זאת אהבה – אלבום המופע המשותף

כמה שנים עברו מ-1987? תחשבו. מה עשה הזמן לביצועים? – תקשיבו. להיות נערת רוק בגילה – זה לקחת את כל המטען של השנים ולהתחבר לחשמלית של יאיר מיכאלי. "ילד אסור ילד מותר" מהדורת 2012. הקלטה שנעשתה במהלך סיבוב ההופעות הנוכחי

Clockwork Angels

סיפור מסע בדיוני של טריו הפרוג-הרד רוק הקנדי הוותיק יליד 1968, הראשון מזה חמש שנים, העשרים שלהם מאז הפעילו את המגברים ופתחו מבערים. ראש מיושנים? לא, לא, לא. ממש לא. מה פתאום. נכון שזו הדדיות משולשת שאינה ממציאה שומדבר חדש,

נגעת לי בלב

לב. יש לאייל גולן שיר ללא לב? לב נשבר, לב שבור. כאב לב. נגעת לי בלב. פתחי לי הלב. יש להודות – גם הביאה שמש לחייו. לא רק לב. ואללה. הרבה לבבות ב – 17 שירים חדשים של גולן. לא תמיד האורך

Part Lies, Part Heart, Part Truth, Part Garbage 1982-2011

תביטו ברשימת השירים מטה. מזכרת רטרוספקטיבית ללהקה שהתפרקה בספטמבר 2011. אוסף של 40 שירים בשני דיסקים הכולל שלושה חדשים . הבחירות נעשו ע"י חברי הלהקה. אוסף מס. 8 (!) של R.E.M אחרי 30 שנה. מה הם היו? פוסט פאנק, פופ, פולק

My Life II…The Journey Continues (Act

I'm not saying that pain doesn't exist no more in our life But now we know how to navigate it דידי, ידיד ותיק של מרי ג'יי בליג' ושותף להפקה של My Life, הפרק הראשון, שיצא ב-1994, מקבל טלפון מהגברת בליג', שבו

מאיה בלזיצמן Maya Belsitzman

מאיה בלזיצמן מדברת הרבה על המחווה למועדון הרוקסן של שנות ה-80. כשמאיה היתה בת 8, כותב שורות אלו בילה שם הרבה, כולל רדיוהד בראשיתה, אבל האוסף הזה לא עושה לי דז'ה וו לרוקסן. מה שיותר קנה אותי ב-ep הזה (למה

דרגות לכלוך ונקיון

אני מוכן לשלם בשביל שהתזמורת של ישראל ברייט תנגן לי (יש הנחות למבקרי מוסיקה אוהדים?). אמנם אין לי חתונה או שמחה בפתח, אבל על התזמורת הזו לא אקמץ, שלא כמו ישראלים שמתנפלים על כל חינם, שלא לדבר על תזמורת, שמוכנה

דרגות לכלוך וניקיון, ההופעה

בסוף הערב, ניגש ישראל ברייט לפסנתר צדדי ושר "אנקש" לפי ברטולד ברכט בתרגום נתן אלתרמן המוכר מאריק לביא. לא צפוי, לא מצופה, אין בעיה להגיד – מרגש. ניגודיות יפה למה ששמענו לפני. מה קרה? הרי הבטיח ביצועים "ללא רחמים" לשירים

לא עזבתי מעולם

אז מהו סרנגה היום? יווני, ישראלי, אוריינטאל, ים תיכוני פופ-קלאב – כולם גם יחד? זמר לכל המשפחה, לכל אירוע, למאזין ששונא זמרים לכל אירוע? תשאלו: מה אתה צריך הגדרה? תקשיב לאלבום. אז הקשבתי, והוא אכן מחזיר לשאלה הנ"ל. כלומר סרנגה

אני הולך

 אני בראש עם אהוד בנאי כבר על הפתיחה. גם לי הרופא אמר אותם הדברים, ואשכרה אני הולך, חוטים משתלשלים מהאוזניים, המוסיקה מגבירה לי צעדים, זה אכן מעניק לגוף ולנפש נקודות זכות. כמו בנאי הולך ישר, משתדל לשמור על קצב, מריח

דברים יומיומיים כאלה

זהו האלבום הכי רחוק מ"דברים יומיומיים כאלה". לא דיסק שמקבלים ביום-יום. הוא נפתח בתזמור אפוקליפטי מורכב – שיר על סוף העולם, מקום בלי מוות, בלי הבל, גיהנום שמרגיש כמו גן עדן. השמש קופחת לילה שלם. ובדמיונו הפורה הוא והיא נמצאים

Wonders of the Younger

מה שגרמה צפייה ב – קרקס השמש – Cirque du Soleil בשנת 2009 לטים היגנסון, היוצר והזמר הראשי של "פליין וייט טיז". נפעם מהעושר, מהדמיון, מהצגה שגרמה לו להרגיש ילד בתוך הרפתקה אחרת מסעירה. "בסוף ההצגה חשתי שאני רוצה לעשות

The Ghost Who Walks הרוח שמהלכת

השד של קרן אלסון מסתובב בין סיפוריה – סיפורים של  אובדן אהבה, תקווה, בגידה רומנטית ועוד פשעים שונים של תשוקה על רקע  ירח המלא. "הרוח המהלכת" הוא סיפור מוזר על אדם הרוצח את אהובתו. מושר כסיפור מתח בליווי קלידים בנוסח

מכלום תקום

האם זה הסיבוב של אסי זיגדון? שיר 8 ("הסיבוב שלי") הוא בקשתו של יוצר זמר לספר את הסיפור שלו שאומר: במקום שבו צריך לפתוח – כל כפתור סגור. האם האלבום הזה יפתח לזיגדון כפתורים סגורים? יש כמה שירים שמצדיקים, במיוחד

Body Talk 3

סוף סדרת ההמשכים Body Talk? מצד שני, עם פופ אטרקטיבי כזה, מה איכפת אם זה יימשך. הקומבינה: לוקחים חמישה השירים הטובים מהחלק הראשון של  Body Talk ועוד חמישה מהחלק השני ומוסיפים חמישה חדשים, ביניהם Indestructible, שהופיע בגרסה אקוסטית בחלק השני