ימי קורונה בסלון, רדבנד מזמין את מרינה ונינט

רדבנד הביא לזאפה הריקה שתי מאמיות לאומיות, שפעם בעבר הרחוק היו הכוכבות הנולדות במקומותינו, וכיום שתיהן זמרות ליגת על נפלאות, שמנהלות קריירות יצירתיות עוצמתיות. בסלון, בימי קורונה, הן הלכו קו הקאברים שרדבנד מוביל. באוריינטצית הריאליטי מוסיקה, הדו קרב הסתיים בנצחון קל של נינט בדואט קורע של Crazy, שגבר נקודות את […]
קרא כתבה >>

דודו טסה, אלבום הופעה אקוסטי (הליקון, פברואר 2020)

נדמה לי שמעולם לא שמעתי את דודו טסה אקוסטי למהדרין. לא אחזור על הביקורת מהופעת ה-360 מעלות הנפלאה במועדון בארבי, אבל אצטט מעצמי את הפיסקה האחרונה: "האוריינטציה האקוסטית אפשרה לטסה לפרוש יריעה רחבה של שירים, להבליט את עצמו כסינגר-סונגרייטר, כטרובדור. זה לא שגילינו טסה אחר. אמן כמוהו לא משנה עורו. אקוסטי או מחושמל, דודו […]
קרא כתבה >>

אמיר דדון , מתי אלמד לבחור נכון (זאפה בסלון, מרץ 2020)

אמיר דדון הגיע לסלון שלי טעון אמוציות. עבר את המסך הישר אל אזורי הרגש. במבחן ימי קורונה לזמרי ישראל – הוא זוכה לציון גבוה. זמר של מצברוח מלנכולי. קול  קודר, שמגיע מתוך הפנמה של מילים.  אתה מאמין לטון שמכיל כאב, גם הנסיון לחפש אור בקצה מנהרת החושך. היתרון של דדון […]
קרא כתבה >>

עידן חביב , אינטימי בסלון

עידן חביב פתח ב"עד שתחזור".  עבר מהאין קהל בזאפה הרצליה אל מרקעי הסלון הישראלים. הסיטואציה אינה זרה לו. גם לא מוזרה. הוא יכול להיזכר בערבים כאלה, שהאולם היה ריק בלי שנגיף מסתורי גרם לכך. השיר זכור  מיובל דיין. מה טוב לשמוע את גרסת היוצר. מונולוג געגועים נוגה  במראה של שדות […]
קרא כתבה >>

קרן פלס, אם אלה החיים בלי קהל (זאפה הרצליה, מרץ 2020)

מה עושה הופעה בלי קהל? קרן פלס מתנה אהבים עם המוסיקה. חיוך של הנאה עצמית ב"אלה החיים", לוקחת את השיר לפסגות הדרמה. נותנת "הכל"  אבל האם אפשר יותר בקטן, בלי להתנפל על השיר בלי לרוץ לפניו. הקורונה ממלאת השראה. "מתוך המקומות הכי מפחידים צומחים הדברים הכי יפים",  היא אומרת וממשיכה […]
קרא כתבה >>

אהוד בנאי, הולך, מתקרב, מגיע, נוגע

אהוד בנאי סיים את הערב בשיר שקט – "איש כל בו", שהגיע אחרי הילולת "ג'מלי פורוש". הקהל, שנהר לקדמת הבמה לחגוג, קפא בהפתעה על מקומו. בנאי כמו אמר להם: אני לא משבית שמחות, אבל בואו נגמור אחרת. במקום לפזז – תקשיבו לסיפור על איש שירות כלובויניק עם לב של משורר, […]
קרא כתבה >>

רמי קלינשטיין , תפוחים, מתנות, אש (25 שנה ל"תפוחים ותמרים", פברואר 2020)

את סיבת החגיגה – 25 שנה ל"תפוחים ותמרים" – קיבלנו על מדרגות ההיכל. הג'סטה נוצלה עד הסוף. רמי קליינשטיין שר, קיפץ, נגע, גם פצח בהסבר על מהות השיר בשינוי פני הקריירה שלו. נדמה שאלה היו צהרי השישי המאושרים בחייו. קהל אוהב, מפרגן, מזמר, מגיע לבמה להתחכך. נשיקות למשפחה. אקלים מיינסטרימי […]
קרא כתבה >>

סמוקי 2020, עם דגל ישראל על התופים (היכל התרבות ת"א, פברואר 2020)

כמו בהופעה הקודמת של הלהקה הבריטית, סטיב פינל, המתופף העליז והתזזיתי של סמוקי שלף את דגל ישראל, הניף אותו מול קהל מתלהב והניח אותו על סט התופים. הקהל יותר מאשר אהב את החנופה. זה קרה בהדרן בסיום. השיר שגרם לו להוציא את הדגל היה, איך ניחשתם – "Living Next Door […]
קרא כתבה >>

התרנגולים - הרמיקס עם תזמורת המהפכה, נעמי פולני התרגשה. אני קצת פחות. (המשכן לאומנויות הבמה, פברואר 2020)

מחדשים את התרנגולים כמעט 60 שנה אחרי. סיבה למסיבה? לא בטוח שקיבלתי תשובה מדוייקת  אחרי כשעה ורבע של הרמיקס שעשו לשירים. יוצרי הערב עשו כאן מעשה פאזלי מענין של פירוק והרכבה שיש בו הרבה יותר יצירתיות והמצאה מאשר מחזור והתרפקות.  מי  שהגיע להתרפק על "התרנגולים הרמיקס" של תזמורת המהפכה וציפה […]
קרא כתבה >>

עמיר בניון, הכל עד לכאן עם ארקדי דוכין וברי סחרוף (היכל התרבות ת"א, ינואר 2020)

לפי מספר הפעמים ששמעתי וראיתי את עמיר בניון בהופעה בשנה האחרונה (20 שנות יצירה, פסטיבל הג'אז ת"א), אני יכול להיחשב מעריץ, מהסוג הזה שממתין לו בכניסה האחורית של היכל התרבות אחרי ההופעה כדי לחבק ולנשק, לפני שמישהו מריץ אותו לתוך מכונית שמסתלקת במהירות מהמקום. אז לא. אני לא המעריץ הזה. […]
קרא כתבה >>

Echoes, החומה 2020 – פינק פלויד תוצרת ישראלית ליצוא (היכל התרבות ת"א, ינואר 2020)

ראיתי את "החומה" בביצוע פינק פלויד ב-1979 בלונדון. הגעתי לרוג'ר ווטרס בשדה התירס ליד לטרון. למה לקלקל את הטעם הטוב? שאלתי את עצמי לפני  שהגעתי להיכל התרבות בת"א. אבל אחרי הפינק פלויד הישראלי של  Echoes, הרכב המתמחה מאז 2006 בגרסאות של שירי פינק פלויד  – הייתי אומר ואללה. הרפרודוקציה המקומית אינה מביישת […]
קרא כתבה >>

קרולינה שרה דיוק אלינגטון, ליד הפסנתר עומר קליין (פסטיבל ג'אז תל אביב, דצמבר 2019 רקנאטי מוזיאון תל-אביב)

הכותרת צריכה היתה להיות הפוכה: עומר קליין מנגן אלינגטון. שירה: קרולינה.  אז למה הכותרת הזו? כי חשבתי עיתונאית ש"קרולינה שרה אלינגטון" היא יותר אטרקציה מעומר קליין מנגן אלינגטון. תשאלו אתה מחפש רייטינג? התשובה היא כן, אבל גם לצאת מהקופסה. קרולינה שרה דיוק אלינגטון – אינה כותרת שבשגרה. לעצם העניין: הפסנתרן […]
קרא כתבה >>

תומר ישעיהו, הכי אינטימי בפסטיבל הפסנתר

תומר ישעיהו כמו מתכנס לתוך עצמו בישיבה. יש לו הופעה מאופקת מאוד. רעמת שיער נכבדת בעלת גוון אדמומי. פנים ששומרות על מין עצבות עמעט לאורך כל המופע. מנגן בוזוקי. גיטרה חשמלית. פסנתר-בס-תופים מאחור. לי זו היתה  היכרות  ראשונה בלייב, אחרי ששמעתי כמה סינגלים. הוא מייסד וסולן להקת Isaiah. מאחוריו שלושה אלבומים […]
קרא כתבה >>

הראל סקעת, מהיכל התרבות ת"א לקיסריה?

שעה לפני שהראל סקעת עלה לבמה, הודיע היועץ המשפטי לממשלה על הגשת כתבי אישום  נגד ראש הממשלה. סקעת עלה מחויט, לא אמר מילה, כאילו שומדבר. הוא צדק. למה לו פוליטיקה. הקהל הגיע להתנתק. להגיד לא לפוליטיקה. יש קהל שמבחינתו סקעת הוא ניתוק, ריגושים, ובפעם הראשונה בהיכל התרבות בת"א – זה  ניתוק שמתחיל […]
קרא כתבה >>

החברים של נטאשה, רדיו בלה בלה בשידור מהאיצטדיון (היכל מנורה מבטחים, נובמבר 2019)

והרי הודעה: השידורים של רדיו הנטאשות חזרו. תעברו תחנה: יש סיבה להאזין לתחנת הרדיו הפיראטית-פיקטיבית גם אחרי 25 שנה. שידורי בלה בלה חזרו מעודכנים. לשידור התפרץ ליאור אשכנזי בתפקיד הגיבור המפוצל מהאלבום הכפול – א. וקסמן, התרוצץ בשלל פרצופים נהדרים בין ארקדי דוכין את מיכה שטרית כדי לטפטף בהומור ובסרקזם סיפורים מאופרת רוק עצובה, צינית, המחברת סיקסטיז לניינטיז, […]
קרא כתבה >>

שלמה יידוב וענת פורט, פגישה ראשונה מקסימה על הבמה בפסטיבל הפסנתר (פסטיבל הפסנתר, נובמבר 2019)

כשהגיטרה של שלמה יידוב פגשה  את הפסנתר של ענת פורט – קרה משהו שלא ניתן לתאר במילים, רק במוסיקה. אני נוגע גם בתיסכולו של המאזין-מבקר המבקש להדגים את החוויה המוזיקלית באמצעים ורבאליים. יש רגעים שזו רק המוסיקה,  נטו צרוף. להאזין ולהתפעל. לא לחפור. לא מילים. יידוב מגיע מאזורי המוסיקה הדרום אמריקנית, […]
קרא כתבה >>

פסטיבל הפסנתר, לגלות את אלון לוטרינגר

מי? אלון לוטרינגר?  שאל מי ששאל. נדמה לי שהשאלה לא לגמרי בלתי מוצדקת. שני אלבומים מצויינים שלו "ביער של טורקיז אפור" (2012) ולאחרונה – Ground   מעידים על תגלית של ממש. עדיין – לוטרינגר מוכר יותר כמעבד וכמפיק פחות כפרפורמר. סיקרן אותי המעבר מהאלבום האחרון שכולו אנגלית לבמה. נכון: הבחור בא […]
קרא כתבה >>

דודו טסה, אקוסטי למהדרין ב-360 מעלות

הלהקה ירדה מהבמה. דודו טסה התיישב כדי לסיים עם "אני גיטרה" של נעמי שמר “אני גיטרה הרוח מנגן עלי בחילופי עונות”. צמרמורות. זו היתה רוח של השראה גדולה, כאילו הוא כתב את השיר ושר על עצמו. הקהל בבארבי הדחוס רצה עוד. 24 שירים לא הספיקו לו. זה היה סיום מרטיט לאחת ההופעות […]
קרא כתבה >>

מינימל קומפקט, ממשיכה לחזור מהכפור (רידינג 3, נובמבר 2019)

מינימל לנצח. חוזה לכל החיים עם הקהל המקומי. 39 שנה אחרי שבאה לאוויר העולם, מינימל קומפקט רושמת שיאי הצלחה חדשים. זו כבר פופולריות שמתגלגלת מדור לדור. במוסיקה שלה, מינימל קומפקט היא מהלהקות הפחות ישראליות, שיצאו מישראל לרעות בשדות הרוק. בתחילת השמונים  למוסיקה הזו לא היה סיכוי להגיע להצלחה מטורפת כזו בארץ. היא […]
קרא כתבה >>

חאריס אלקסיו , ההופעה (אמפי קיסריה Caesarea Amphitheatre, אוקטובר 2011)

כשאני שואל למה אני אוהב מוסיקה יוונית, אחת התשובות מתוך עשר היא חאריס אלקסיולא נזקקתי לאישור מחודש, אבל קיבלתי אותו: חאריס של אוקטובר 2011, מלווה בשבעה נגנים היא עדיין הזמרת היוונית מבחינתי, ולא דווקא מתוך השוואה לאחרות. כשהיא שרה שירים עצובים – אלה תהומות העצב. כשהיא שרה אהבה – זו התשוקה העצומה שמפעילה […]
קרא כתבה >>