ביקורת סינגלים חדשים

שיר שכולו עצבות של געגועים: מרחק הזמן מייצר אידיאליזציה של העבר (ילדות) מול ההווה (בגרות) המאכזב, הניתוק ממי שנפשו יוצאת אליה, הנוף שהשתנה ("את העצים הירוקים החליפו בניינים כל כך גבוהים") ומציאת מפלט באמנות. המנגינה, הטון, הסלסול ממלאים את הטקסט

איך יוצרים מיתולוגיה מהמיתולוגיה? 26 שנה אחרי מותו, מעלה ארז לב ארי את רוחו של אריס סאן, הזמר היווני שקשר את חייו  עם ישראל.  קיצור הפרקים הקודמים: בקיץ 1957 מגיע לארץ זמר יווני לא מוכר העונה לשם אריסטידיס סאינאנס. לימים – אריס

צודק. למי יש כוח לעוד דייט. סיפור של תסריט מוכר ומבאס. שגרת השיעמום והדחייה. ריטואל ללא הפי אנד. היה לי נחמד אבל זה לא מתאים. "אוֹתָן מִלִּים, בַּחוּרָה שׁוֹנָה/ אוֹתָהּ תְּמוּנָה וְאֵין לִי חֵשֶׁק/ לָשׂוּם סוּג שֶׁל רֵאָיוֹן עֲבוֹדָה", שר

ניסיתי לשבץ את ה"חשמל מהשמש" של עמיר לב בזרם התודעה של השיר.  ניסיתי לכוונן עצמי אל כוונת המשורר. מה הסיטואציה שעולה לכם בראש? מה הקשר לסיפור? מה הסיפור? אבא מת. עכשיו הוא מצטער,  כי הוא יכול היה אחרת, אבל מאוחר

המון כותבים על שברון לב ועל כאב עצום בגלל נטישת האהובה. גברים בוכים ביום, בלילה. מה עשית לי, ככה לא עושים, ככה לא עוזבים. איך את לא מתקשרת, והבטחת ש.  מוטי טקה לא המציא שום גלגל חדש בנושא. גם המשפט "מיליון

אפשר לכמת אהבה? מבחינתה – משמעות "כמעט מאוהבים" – להיות מאוהבת. מבחינתו – ממש כלום. היא חושבת שבכלום הזה יש הכל. מה שהוא הבטיח לה, מה שהוא ראה לה בעיניים. כמה טיפוסי שהאהבה הנכזבת תהפוך בסופו של דבר לדאנס EDM

אנחנו חיים בעידן שכמעט כל סינגר חושב-מאמין שהוא סונגרייטר. למי שלוקח לעצמו את הקרדיט הזה – לא תמיד יש יכולת לבקר את עצמו. טל גבעמיר כתבה משהו על שמש, אור, עננים, שמיים כחולים ומעשים שיובילו לטוב.  יצא לה שרבוט סתמי, מלל

אביתר בנאי של אחרי חיבוטים נפשיים, חשיפה אישית שאומרת תובנה וקבלה. מוכן לקפוץ למים בלי לחשוב יותר, אלא להתגבר על הפחדים הנלווים לזוגיות ולאהבה, וגם – לקחת אחריות בלי לצפות לניסים. השיר הוא עדות לבגרות מתוך תובנה, שבמקומות אחרים בארצות

סיבת הקאבר : זכייתה של עפרה חזה בתואר זמרת השבעים של ישראל וגם – פרויקט משותף של כאן גימל וחברת "הליקון מיוזיק" במסגרתו ייצא אלבום חדש ובו ביצועים של מיטב אמני ישראל ללהיטיה הגדולים של חזה. השיר, שחזה הקליטה לאלבומה "שירי מולדת ב'" שיצא בשנת

כותב המילים ניסה לייצר תובנה על בסיס הפער בין נבואה וחזון ובין לילות אהבה מתוקים. נבואה – תופעה רוחנית  הנאצלת על האדם  ממקור עליון כדי להביאו למצב תודעתי אחר, בו נגלים לעיניו מסתרי הבריאה וידיעות על העתיד. ליל אהבה מתוק

יונתן פתחיה בורח לתוך השיר. רק כך הוא יכול להביע את גודל המצוקה שחש. מאקורד הפתיחה  הסוער – מלודרמה. זהו ככל הנראה,  גם האקורד האחרון בזוגיות עליה הוא שר. פתחיה כה נסער, שהוא משחק בשני תפקידים – גם של בן הזוג הפגוע

שרית חדד נבחרה לפתוח את טקס המשואות בהר הרצל לציון 70 לישראל עם השיר הזה. בהודעה לעיתונות מצוטטת שרת התרבות מירי רגב, שמנכסת לעצמה השנה כל בחירה במסע חגיגות (בחירות) פופוליסטי, באיזונים קונצנזוסאלים בין עדות. איך אפשר לסרב לה? אז

לי גאון מספרת בשיר הקסום על חווית הציפיה לנולד. הסיפור מתחיל בכניסה לבית. בחרה לצורך השוואה -בגולם פרפר. הזחל בסוף שלב התפתחותו הופך לגולם. אצל חלק מהחרקים הגולם עוטה מעטה קשיח בתוכו עובר הזחל שינוי לחרק בוגר. הגלמים משמשים סביבה מוגנת בה גוף הזחל

כשכתבתי לפני שעות אחדות על הגרסה של אייל גולן לשיר "האם להיות בך מאוהב" של אביב גפן, עמד לי על קצה הלשון – ומה עם גרסה של גפן לשיר של גולן? האינטרסים המשותפים (תוכנית בטלוויזיה) הרי מחייבים. והנה, זה קורה: "צליל

לאייל גולן יש סיבה מדוע הלך על קאבר לשיר של אביב גפן. בשיתופי פעולה על בסיס אינטרסנטי – יש מקום למחוות. יש גרסאות שאינן מתעלות על המקור, אבל יש שירים שבעקבות ה"כיסוי" הם "מתגלים" מחדש, ביצוע שמעניק להם חיים חדשים, אפילו

מה אנחנו יודעים על עצמנו? אנחנו רוצים לדעת יותר, אך ממשיכים לתהות ולתעות.  רפנאל מוסקל ז"ל, שנהרג במלחמת לבנון השנייה, מבין שהוא אינו מבין. המישהו או המשהו ששומעים אותו הם הנחה וסימן שאלה.  מה הוא מיוחד מאחרים? "וגם אם אין

בוצר שרבט טקסט לכבוד שבעים שנות מדינה. לקח משהו מ"על נהרות בבל" ( עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ, בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן) חיבר עם המלחמות ישראל, אסון טבע, ערק וודקה, קיבוץ גלויות, טקסט מדובר של מאיר אריאל, והגיע למסקנה, שהמדינה

זוכרים את "מחוברים", סדרה דוקו ריאליטי, שעוקבת אחרי משתתפים, שמתעדים חייהם באופן עצמאי ללא מעורבות צוותי צילום? גיל בר-הדס מתעד-חושף את עצמו הכי אינטימי שאפשר בשיר.  הוא מסביר את "הטקס העצוב" שסופו דווקא נעים. על יציאה מהארון כתבו כבר הרבה.

זה אושר בחתה מהכוכב הבא 5 ששר באודישן "תוכו רצוף אהבה" של ישי ריבו? בשיר הזה הוא כמו עבר שינוי מין. הטקסט – יותר אמצעי. המוטיב של "תזוזי זוזי עם המוזי" אינו יותר מאשר ביטוי למבט חרמני. הפכה לו את הערב

נורא: היא מתרסקת על הרצפה, מתנפצת מאכזבה. למות מצער? לפי השיר – ממש לא.  רגע, זה הוא שעזב אותה או היא שעזבה אותו? לפי הטראומה שלה – הוא אותה. אבל אז באה שורה ואומרת: "זאת אני שבחרתי ללכת"… אני לא

איזי, הלא הא ארז שרון, מתכונן למסיבות הקיץ. קח את עצמך, אל תבכה על העבר, דלג על פילוסופיה, קבל את כל מה שהיה בראש טוב, גם אם נראה שהכל יכול היה להיות אחרת, גם אם ניתן להתחיל הכל מהתחלה. תן

"שבעים שנה שהוא עדיין חי", "האווירה של פעם לא תחזור עוד לחייו"? לחייו של מי? על איזו אווירה מדובר? אם היא לא תחזור – אז מה הקליפ הזה שמביא את האווירה הישר מלילות יפו? מה הנושא? על מה "הוא"  מחייך אחרי

משה פרץ רוצה שמח, עושה שמח. יש לו שמח. מה מעבר? – נו, באמת. זה כמו עוד סוכר בקפה. גם השיר הזה. יותר סוכר. הרבה סוכר. מה הולך? לטיני מוקפץ? יאללה תביא לנו עוד מזה. התארגן צוות הפקה ענק. הביאו

אהבה בלי חותמת של הרבנות? איך עשרות ומאות אלפי זוגות לא חשבו על זה לפני רמי פיינשטיין? אולי חשבו, אבל נלחצו, כמו שעולה מהטקסט. בתקופה שלי, ההורים לחצו. חתונה היתה ברירת מחדל. החברה שלי לא היתה מקבלת זוגיות ללא מסגרת.