דודו טסה

דודו טסה. צילום:מרגלית חרסונסקי
מוסיקה ישראלית

דודו טסה – מתי לחזור

הסלסול של דודו טסה נוגע בתהום העצב. הטון הגבוה מביע מצוקה ותחינה. הבעיה האישית מתחדדת על רקע הכאוס, האווירה העכורה, השטנה, חוסר האמון – "אדם לאדם זאב". ברור: ההצלה, של דודו לא תגיע מהעולם הסובב אותנו. אין הרבה אפשרויות לגאול

מוסיקה ישראלית

תביאי איתך יין

השיר נפתח בקצב פאנקי מוחץ ומהיר. לא משאיר מקום לנשימה. השירה של דודו טסה גובלת בזעקה. המבע רווי רגש וכוונה. הוא מתכנן את הפגישה באותו ערב. שתביא איתה יין. שתביא איתה אור. תהיה גם תקשורת מילולית, יחשוף את ה ה"אני"

דודו טסה - אלבום הופעה אקוסטי
מוסיקה ישראלית

אלבום הופעה אקוסטי

נדמה לי שמעולם לא שמעתי את דודו טסה אקוסטי למהדרין. לא אחזור על הביקורת מהופעת ה-360 מעלות הנפלאה במועדון בארבי, אבל אצטט מעצמי את הפיסקה האחרונה: "האוריינטציה האקוסטית אפשרה לטסה לפרוש יריעה רחבה של שירים, להבליט את עצמו כסינגר-סונגרייטר, כטרובדור. זה

אהוד בנאי צילום מרגלית חרסונסקי
מוסיקה הופעות

הולך, מתקרב, מגיע, נוגע

אהוד בנאי סיים את הערב בשיר שקט – "איש כל בו", שהגיע אחרי הילולת "ג'מלי פורוש". הקהל, שנהר לקדמת הבמה לחגוג, קפא בהפתעה על מקומו. בנאי כמו אמר להם: אני לא משבית שמחות, אבל בואו נגמור אחרת. במקום לפזז –

דודו-טסה-צילום-מרגלית-חרסונסקי
מוסיקה ישראלית

איזה יום

כנראה עבר על דודו טסה יום קשה במיוחד, שיצא לו שיר עצב כזה, כל כך נוגע ומגיע. זה המינור היפה הזה, שמגיע ממקום מאוד עמוק. זה הטנור המסתלסל הזה שמחלחל ונכנס למקום לא פחות עמוק. שיר פשוט, לכאורה. הימים בחיינו

מוש בן ארי ונינט - בין השמשות
מוסיקה ישראלית

בין השמשות

הרהורים על הזמן. שאלות שהוא מעורר. השיר הבודד בתוך ים של מילים. הגיג שהופך לרחשי לב. מוש בן ארי ונינט יותר מאשר הם "חופרים" פילוסופית, מצליחים לשדר רחשי לב בדואט אמוציונאלי, מאחד לבבות. השיר והביצוע המשותף אינם תלויים בזמן. הם

ליאורה יצחק - עננים
מוסיקה ישראלית

עננים

אווירה אפרורית כבדה אופפת את שירתה של ליאורה יצחק. היא שרה על קשר מעיק. השימוש ב"אתה אחד" לעומת "אני פעמיים" מרמז על הפרדת רשויות, ועל  הריון. האמירה "הנעורים הם שקרנים" – הן תזכורת לתקופה בה העולם נראה אחרת, מן הסתם

דודו טסה צילום מרגלית חרסונסקי
מוסיקה הופעות

אקוסטי למהדרין ב-360 מעלות

הלהקה ירדה מהבמה. דודו טסה התיישב כדי לסיים עם "אני גיטרה" של נעמי שמר “אני גיטרה הרוח מנגן עלי בחילופי עונות”. צמרמורות. זו היתה רוח של השראה גדולה, כאילו הוא כתב את השיר ושר על עצמו. הקהל בבארבי הדחוס רצה עוד. 24

דודו טסה - הקיר
מוסיקה ישראלית

הקיר

הראש נעלם לרגע אחד מהיר. הסיטואציה סעורה. החוויה מסעירה. הוא רוצה אותה. אם תבוא היא הלילה. נקרא לזה תשוקה אורבנית.  החוויה היא ניסיון לפענח את עצמו במגע עם אישה. ההבעה של דודו טסה רחוקה מלהיות מאושרת. היא כואבת. דואבת. המוסיקה

שי צברי - זוהר
מוסיקה ישראלית

זוהר

הקונוטציה לשיר של לאה גולדברג "ולא היה בינינו אלא זוהר" – הפוכה. גולדברג כתבה שיר נעורים צלול, המתאר מפגש אהבה – כולו עדנה, תום וטוהר. לבלוב של גן, פריחת אביב צחורה, השקיפות הצלולה של חלונות מצטלצלים עם רוח. דבר לא

רמי דנוך צליל העוד 2009
מוסיקה ישראלית

בהופעה

אנחנו בעולם האגדות. לפני שהמיתולוגיה עולה על הבמה, אני פוגש את נציגה הבכיר בבר אפלולי סואן, באווירת צלילי המזרח, הקהל מפזז על דרינקים. רמי דנוך, חולצה לבנה פשוטה, כיפה שחורה, לא תתנו חצי אגורה שהוא כוכב. איש פשוט. גרגיר אבק כוכבים

מוסיקה ישראלית

פתחי לי את הדלת

דואט מופלא של רונה קינן ודודו טסה ל"פתחי לי את הדלת" החזירה אותי לשיר המקורי מתוך "אפוקליפסה", אלבומו היחיד של ההרכב המיתולוגי "אחרית הימים" שהוביל זוהר לוי, המלחין והמתופף שנפטר לא מזמן. ה"אפוקליפסה" בישרה על תור חדש במוסיקה הישראלית, שעד אז שלטו

רונה קינן צילום מרגלית חרסונסקי
מוסיקה הופעות

זמן התפוז שלה

"זמן תפוז", האלבום החדש, הגיע כמעט על כל שיריו להופעת ההשקה ביפו. אבל הערב הזה היה הרבה מעבר – זמנה של זמרת יוצרת שנפתחה לאורך, לרוחב ולעומק, יוצאת מצניעות, מכנות, משוחררת, קומוניקטיבית מאי פעם, מחברת תחנות בדרכה כדי לגעת בסיפור

מרגלית צנעני - יַאמַּהּ
מוסיקה ישראלית

יַאמַּהּ

הוי.הוי. מה קרה לה שהיא פונה לעזרת אמא? שהמצב שלה גרוע, שהדם שלה בבעבוע, הלב שלה נגוע והיא בגעגוע? החריזה מזכירה מעט את סגנון שירת ימה"ב. סיפור על בחורה שרצתה לשמור על תומתה, אבל ליבה נשבר בקרבה מאהבה. סוג של

דודו טסה - נעמוד בזה
מוסיקה ישראלית

נעמוד בזה

תקופת ה"אור" ביחסים ביניהם סייעה לו, לאוהב, לעבור את תקופת ה"בור",שהתרחשה בעקבותיה  כאשר הכאוס גבר, בזמן שהיא יצאה לרקוד ושכחה איך לחזור. באהבה גדולה – ההגיון שאומר  להרפות, לעזוב אחת מטורללת כמוה – לא תמיד מנצח, וממשיך להתקיים בזכות אותו אור שהיה.

דודו טסה - נגן פריד
מוסיקה ישראלית

פריד

המילים, הקליפ, גגות ניו-יורק. משהו דרמטי קורה כאן. יש תחושה שהמוסיקה חזקה מהמילים. מהנרטיב, ובצדק, אם לרדת לכוונת המשוררים. "נגן פריד", מפציר דודו טסה. מיהו "פריד"? פריד אל עטרש? איך זה מתקשר עם סימני השאלה בסיפור של מי שרוצה לכתוב

דודו טסה ואלי אליהו - איגרת אל הילדים
מוסיקה ישראלית

איגרת אל הילדים

אינטרקציה בין משורר למלחין אינה דבר שבשגרה. שירה צרופה אינה מבקשת הלחנה, אלא אם כן המוסיקאי "שר" אותה מתוך עצמו, גם אם מבחינה קצב וחרוז היא אינה מתנגנת מאליה. אם אתה זמר ומוסיקאי, תעדיף להישאר בחלקת הסינגר-סונגרייטר שלך, להלחין את הסיפורים שלך.

אמיר דדון - לבחור נכון
מוסיקה ישראלית

לבחור נכון

הסיום "סוף ימיי" (יהונתן גפן-דדון) משאיר אותך במצברוח קודר. אמיר דדון שר אותו בטון עגמומי שעובר לאורך האלבום: "אני לא התחלה של שום דבר/ אני רק חוליה אחת בשרשרת/ כמו כולם כאן רוצה להשאיר חותם/ רוצה שיזכרו אותי/ שהייתי כאן/ בסוף

נינט טייב - גיבור
מוסיקה ישראלית

גיבור

נפש מבקשת הצלה, נאחזת במי שמסוגל להכיל אותה. נינט שרה בטון אפל על אהוב, שמצליח להרגיע אותה גם כשהיא מאוד לחוצה – "חולץ את נעליי הקטנות". הוא מי שמצליח לאחות לה את שברי הלב, הוא נמצא שם בשבילה גם אחרי

נצ'י נצ' - כל הזמן הזה
Uncategorized

כל הזמן הזה

נצ'י נצ' (רביד פלוטניק) לוקח על עצמו את תפקיד החברה ששופכת את כל מה שיש לה להגיד עליו (האהוב לשעבר) ועל התקופה המחורבנת של אהבה כפוית טובה. את כל מה שיש לה להגיד – הוא אומר, כמו כדי להזדהות ולרדת

דקלון וסגיב כהן - נפילות מן הסולם
מוסיקה ישראלית

נפילות מן הסולם

גלעד כהנא ודודו טסה נמצאים על מסלול של כתיבה לכל דורש. עובדים במה שהם כנראה אוהבים – התאמת שירים לזמרים. התפוקה נמצאת בעלייה. צמד בעבודה שכבר ממתג את עצמו. והפעם – שיר על אמונה שיתאים לצמד המצליח דקלון את סגיב

מוסיקה הופעות

"הגולה" השקת האלבום

ב-2005, בתיאטרון תמונע בת"א, שמעתי את דודו טסה שר: "אני חייב להספיק כל מה שהעולם מציע, וכל זמן שהאור מגיע" (השיר "אני רץ") 11 שנה אחרי, האנגר 11, אתה מבין שהאור הגיע והציף. בגיל 38 דודו טסה יכול להגיד: ואללה,

מוקי - דבר איתי
מוסיקה ישראלית

דבר איתי

מוקי עושה שימוש במושגים ערטילאיים של "אור", "נפש", "לב" כדי לנסות לגעת במצוקה כללית, מציאות של חברה שאינה מצליחה להתוות לעצמה דרכים טובות כדי  "לפתוח את השמיים". הטקסט עובר מלשון רבים – "אנחנו" ללשון "אני ואתה" –"דבר איתי" . תערובת

דודו טסה - הגולה האלבום
מוסיקה ישראלית

הַגּולֶה

האלבום נפתח בקינתו של דודו טסה, קול נמוך מיוסר, סלסול דואב, מלווה בצליל מיתר: "כבָר לֵילוֹת אֲנִי מִתְכַּרְבֵּל בִּשְׁתִיקָתִי, מְחַכֶּה בַּאֲפֵלָה/ שֶׁמִּישֶׁהוּ יָעֵז לִגְלֹל מֵעָלַי אֶת הָאֶבֶן הַכְּבֵדָה". הבדידות הארוכה שהפכה אותו לקהה חושים. הצליל, הטון, נשמעים כשיר אבל, פיוט

דודו טסה - הגולה
מוסיקה ישראלית

הגולה

רובה של המוסיקה ה"מזרחית" במקומותינו עוסקת באסקפיזם ובבידור. גם כשבחורה נוטשת את הגבר בשיר המזרחי, יש חפלה יותר מאשר צער וכאב אמתיים. דודו טסה עשה שיר מזרחי שמגיע ממקומות של כאב אמיתי. אין כאן בלוף. הטון, המנגינה וההפקה באים מעומק

ישי לוי עכשיו הוא חול
מוסיקה ישראלית

עכשיו הוא חול

ארבע שנים אחרי "את" ושנתיים אחרי "עוד יום" – עוד אלבום לישי לוי. אם ב"את" עמיר בניון הטביע חותם, בשני האלבומים האחרונים אין יוצר דומיננטי, גם לא מעבד יחיד שחתום על כל השירים. התמהיל: איזונים ביו בלדות האהבה ושירי קצב

אמיר דדון אם הייתי מוכן
מוסיקה ישראלית

אם הייתי מוכן

שניהם חיים יחד ולשניהם רע. היא אינה בנויה לפשרות. בורחת לשינה ודומעת גם כשהיא ישנה כול כך כואבת. אין אצלה אמצע. המילה שלה קובעת. מרוב צעקות – אין לה כבר קול. "מקום ראשון" או "גיהנום". אין אמצע. הוא אינו מסוגל

יהודית רביץ דבר איתי באביב
מוסיקה ישראלית

דבר איתי באביב

אני ממתין לסערות רוק מקומיות כאלו. הן נדירות כמו סערות חורף גדולות במדינת מדבר. יהודית רביץ שרה שיר שאומר חוסר שקט – אי הבנת ההווה, אי הסכמה איתו. עכשיו עננים, עכשיו סערה, רוצה לפתור את הדברים באביב. העכשיו אינו טוב,

מוסיקה הופעות

ריף כהן חוגגת בבארבי

ערב כזה לא יחזור. ריף כהן לא תשחזר אותו. מי שהיה הרוויח. המבקר בבעיה. אתה לא יכול להמליץ על מופע חד פעמי, משום שהוא אכן – אחד ויחיד. גם ריף כהן – אחת ויחידה. היא כנראה תמציא את עצמה מחדש גם

מוסיקה הופעות

עלא שוואטי ההופעה

חמש שש שעות אחרי שהאזנתי לדיסק, הגעתי למוזיאון תל-אביב, מופע צהריים  להשקת פרק ההמשך לאלבום שירי האחים צלאח ודאוד אל כוויתי, חיבור נדיר בין מוסיקה עיראקית לרוק ואלקטרוניקה, עליו חתומים דודו טסה וניר מימון. (ראה ביקורת האלבום) השוואות? מתבקשות כמעט