הופעות חיות

אורייה היפ Uriah Heep

הרוק של פעם מזדקן, אבל עדיין בועט. יותר נכון להגיד: הזמן רץ, אבל אינו בורח לפליטי הז'אנר. הם הופכים יותר ויותר "מיתולוגיית רוק"… הערב במשכן לאומנויות הבמה – אורייה היפ Uriah heep, ילידת 1969 – לונדון. פעם אמרנו את השם

מזמור לאסף

אחרי שלושת הפרקים של "החיים כשמועה" – סדרה אוטוביוגרפית על חייו של אסי דיין, אני חוזר לשיר שסקרתי לפני כארבע שנים, שאת מילותיו כתב דיין והלחין ירון כהן. השיר מתקשר היום לדברים ששמענו מאסי במהלך הסדרה: "אומרים שאני מוכשר, אבל לא מאושר, ומר

שיר אהבה בדואי

עדיין חוזרים לחולות המדבר של השיר שהושר בזמנו במסגרת "שיחות סלון" של יהונתן גפן ובביצוע דיוויד ברוזה ויעל לוי. היום השיר מזוהה חלקית עם דיוויד ברוזה, חלקית עם יצחק קלפטר. ויינגרטן דמיין סיפור אהבה מדברי כהתרחשות כמו מיתית, עם מאפיינים

מילים: דוד פוגל לחן: שם טוב לוי

שם טוב לוי ב"הפסנתר מארח 2009" משחזר שירים  של להקת ששת. דפדוף בדפי ההיסטוריה של המוסיקה המקומית. עברו כבר 35 שנים מאז ההרכב הזה, ששרד כמעט זמן של סתיו אחד. אמרגנים חשבו שחבל על הזמן. אין להרכב סיכוי. הנוחם היה באלבום

מבצעים שונים

בוסה נובה היא כמו סטנדרטס בג’אז. תמיד מוצאים עוד וריאציה. אנחנו באוסף שערך מרקוס ואלה האגדי, שגם משתתף. פעם היו קוראים לקולקציה בפשטות "סיפורה של הבוסה". היום זה "צ’יל ברזיל". שום קשר בין השם האופנתי לאוסף עצמו. טום ג’ובים שר

צ'טינג וויז צ'אט, שיחות עם צ'אט

איזו הזדהות עם צ'ט בייקר. טיל ברונר, זמר ומחצצר גרמני לא מחקה את צ'ט, אבל הוא מנגן ושר ברוחו בהערצה גלויה. זה לא רק הסגנון הרך של הבלדות שקיים כאן במידה לא מבוטלת, כמו ב"כאשר אתאהב". האוריינטציה של ברונר היא

Patsy Cline פטסי קליין – Crazy

השיר שיצא ב-1961, נכתב ע"י וילי נלסון, אז זמר קאונטרי לא מוכר , שיצא מאלמוניותו אחרי שהפך ללהיט  בשירתה של פטסי קליין, שנהרגה שנתיים לאחר מכן בהתרסקות מטוס, קרא עוד

הדרך אל הכפר

איציק קלה מגיע אל הקלאסיקות של שירי ארץ ישראל. קולו ראוי לחומרים טובים. זה קאבר שמגיע מבחינתו בזמן. מי שנתן לו את העצה לחרוג מהקו הקונבנציונאלי שלו, שמציב אותו בתחרות על מפת הזמר ה"מזרחית", הבין שעם שיר עם לא לוקחים סיכון

Des Souvenirs Devant

מאז שרפאל היה בארץ, חזרתי לשנסון הצרפתי. והנה גם פטריק ברואל עושה לי את זה. הייתי לוקח את הדיסק הזה לשפר את הצרפתית הדלה שלי (שנה אחת בלבד בתיכון), יען כי הרומנטיקן השנסונר הזה עושה לי את זה בקולו החם.

רגעי הקסם של שנות החמישים, אוסף

2008. כן, אנחנו ב-2008. על השיר שפותח את האוסף – Love Is Many Splendored Thing כתוב –  שנת  1955. חמישים ושלוש שנים כבר עברו, ושאני שומע את "ארבעת האסים" (The Four Aces) וחוטף שבץ לב נוסטלגי. האסים האלה יחזירו אותנו 

מאסטר אופ שאנט 2, Master Of Chant

פופ כמו-גרגוריאני נסחר בבורסת המוסיקה. סגנון האקפלה הליתורגית משמש ל"בפעם הראשונה כשראיתי פניך" המוכר מרוברטה פלאק. גם "באוויר עכשיו" של פיל קולינס ו"מדרגות לרקיע" של לד זפלין "ליידי ד’אברבנוויל" ו"הלוואי שהיית כאן" של פינק פלוייד נכנסו לעולם המיסטי של המזמורים. 

ג'יפסילנד אוסף

לא ברור מי מחליט על הטרנד הבא, אבל מוסיקה צוענית היא כבר הרבה מעבר לטרנד, והיום אנחנו בשיאו של גל צועני-קוסמופוליטי, שלפני שהוא יישבר ויתפזר, כדאי לנצלו לכול מיני אוספים ייחודים. האוסף הזה מזכיר כי ניצני הגל החלו למעשה עם גוראן

הרווסט

מגזין הרולינג סטון  בחר בו  עפ"י משאל קוראים כתקליט הטוב ביותר של ניל יאנג.  האלבום יצא ב-1972, אחרי פירוק "קרוסבי, סטילס, נאש ויאנג".  השיר הכי מזוהה מהאלבום הזה הוא Heart Of Gold, שיצא גם בסינגל. זהו  אחד האלבומים הבולטים של זרם

הימנון לאהבה

לפעמים מגיעים גלים של געגועים לשנסון של פעם, משנות הארבעים-חמישים. ואין כמו אדית פיאף להוליך אותנו במנהרת הזמן לאחור. פיאף כנראה כבר תישאר הגברת הראשונה של השנסון. חוזרים ל – L'Hymne A L'Amour ול – La Vie En Rose גם

מוסיקת עולם ישראלית מבית "נדה"

אייל סלע ואנסמבל דארמה פותחים את האוסף עם "חצר אבו", קטע עממי מעובד אתני מודרני, קצבי מלודי מדיף ניחוחות מזרח משכרים. הבחירה בסלע לפתוח את אוסף מוסיקת העולם הישראלית מוצדקת. סלע הוא מייצג בדרכו את ההיתוך שנוצר כאן בין תרבויות מוסיקליות.

ההופעה

לפני ההופעה אמר לי מישהו: "הייתי חייב להגיע. לסגור מעגל. מוריסי הוא בשבילי חתיכת נעורים, חלק בלתי נפרד מהחיים שלי, ובחיים שלי לא ראיתי אותו בלייב. אני מתרגש". יש סיבה.  על ההופעה של מוריסי

ההופעה,

לפני ההופעה אמר לי מישהו: "הייתי חייב להגיע. לסגור מעגל. מוריסי הוא בשבילי חתיכת נעורים, חלק בלתי נפרד מהחיים שלי, ובחיים שלי לא ראיתי אותו בלייב. אני מתרגש". יש סיבה. אני מעריך שאיזה ארבעים אחוזים מהשבעת אלפים הגיעו לגני התערוכה

דואטים

כולם רוצים לשיר עם אזנאבור. למה כולם רוצים לשיר עם אזנאבור? אזנאבור עצמו מחייך. נוכחותי, הוא אומר, גורמת לזמרים להיות בשיאם, למרות שכולם ענקים. דוגמא: ג'וש גרובן שר עם אזנאבור "לה בוהם" בצרפתית (דיסק 1) ובאנגלית (דיסק 2) אלטון ג'ון

I'll Survive, אני אחיה,

הדיסקו מעולם לא מת. מותם לאחרונה של דונה סאמר ורובין גיב  החזיר לתקופת תור הזהב שלו בשבעים ולאחת הנציגות הבולטות של הז'אנר – גלוריה גיינור. לא להאמין שהלהיט הענק הזה (ארבעה שבועות בראש המצעד הבריטי במרץ 1979) תוכנן תחילה כ-B-side לסינגל

מופע הצוענים (רומניה)

עזבו אותם מביקורת. איך לכתוב ביקורת על מוסיקה צוענית שנשמעת הדבר הכי אותנטי? פותחים בטראנס ומסיימים בטראנס. טאראף המטרפים. קרקס המוסיקה בא בעירה. משהו חם עד לוהט. כבר תרגום השם של החבורה נותן את התמצית. קוראים להם "חבורת שודדים הגונים".

פסנתר הזהב, מיטב נעימות הפסנתר מכל הזמנים

אני שומר אמונים לגולדן גיטאר הנוסטלגי, שהיה ונשאר ענק דיסקי הסדרה הזו. כאן זו עריכה מקומית של המחלקה הבינלאומית של הליקון – שחוזרת אל נעימות העבר הכי מוכרות בהסטוריה של ז'אנר האיזי ליסנינג. הייתי בטוח שהקטע הראשון – שיר הנושא

דה רויאל גיטאר אנסמבל, קלוד קיארי

אין לי ספק שזה היה אחד התקליטים הכי נמכרים בארץ, מאז שהסטריאו נכנס לבתים. מישהו הגדירו כפס קול ארוחת הערב של המשפחה הישראלית בשנות ה-70. על העטיפה הדגישו באותיות גדולות יחסית את המילה STEREO, ואותה העטיפה מעטרת את הדיסק שעבר עריכה

Golden Trumpet

למתגעגעים הקשישים בגילם והצעירים בנפשם: אם במקרה תמצאו את תקליט הויניל של חצוצרת הזהב בבויידעם, ספק אם תוכלו לנגן את מה שהפעים לבבכם בשנות השישים. התקליט שרוט, ששום מחט לא תוכל לו. חבל על זמנכם. אז הנה הצליל הנקי, השיחזור

סימפוניית העולם World Sinfonia

פעם שלישית שאני שומע את הערב הזה בארץ. אל דימיולה רץ עם ה- World Sinfonia כבר כמה שנים טובות עם שינויים פרסונליים מסוימים. כמעט הכל היה לי מוכר – הטמפרמנט, הוירטואוזיות, המקצבים, המבנים. בהפסקה חשבתי פתאום על האיחוד מחדש של הרכב הפיוז'ן

מבצעים שונים

יש שירים שהזמן לא נגע בהם, ובכל זאת, הם נושאים בחובם מטענים נוסטלגיים כבדים. לדיויד באכארך שמור מקום של כבוד בפנתיאון הנוסטלגיה של המוסיקה הקלה.לצד גרשווין,  ברלין ופורטר  כאחד הקלאסיים של המוסיקה הפופולרית. מלודיסט שלקח מהג’אז, מהבוסה, מהסול. יליד 1928,

סטיקי פינגרס Sticky Fingers

המתופף צ’ארלי וואטס נזכר  שהאלבום הזה החל בשעת צילומי סרט של "האבנים" באוסטרליה. מיק ג’אגר הירבה באותם ימים לנגן גיטרה, אבל בצורה די מוזרה כאילו בהשפעה ברזילאית. בסופו  של דבר זה הוביל לאלבום אפ-ביט,  די נוקשה, שירים כמו "סוכר חום", Bitch

מחכה לירח

אני אוהב את האווירה המלנכולית-אפלולית-עצובה שמייצרת טינדרסטיקס, הלהקה שהגיעה מדרום לונדון. את השירים באלבום כתב והלחין דיקון הינצ'קליף. (Hinchcliff) לשמוע את קול הבריטון העשיר של סטיוארט סטפלס שר "ידי סביב לגרונך, אם אהרוג אותך עכשיו הם לא ידעו" (השיר הפותח –

Trigana

מה למסורת המזרח ולמוסיקה אלקטרונית? חאלד ארמאן, שמושבו בלונדון, בעל רקע קלאסי, ופרנצסקו רוסו נותנים תשובה. הראשון המנגן מיתרים אפגניים, הוא בעל שורשים אפגניים, השני נפוליטני.  לא כל חיבור של אלקטרוניקה עם סרנגי, טבלות ומיתרים הודים מצמיח מוסיקה ששומרת על תמצית

ריקוד ירח

התערובת הזו של סול מיוסיק עם בלוז וג’אז היא שמאפיינת את ואן מוריסון של תחילת השבעים, משהו שהוא ספג בילדותו האירית עמוק עמוק. מישהו כתב שלהאזין לאלבום הזה – זה כמו לחתום את דרכונך לפני שאתה נכנס למדינת המוסיקה של