הופעות חיות

First Final Farewell Tour איצטדיון בלומפילד

בואו ניזכר. נובמבר 2005. לפני 7 שנים. פיל קולינס עדיין בשיאו. הערב התחיל כצפוי במפגן תיפוף. קולינס לא שכח כלום מהמקצוע הקודם שלו (כמתופף "ג’נסיס") יחד עם צ’סטר תומפסון ואיש ההקשה לואיס קונטה הוא פתח עם הצגה עד הסוף.  איחוד

חוזרת ביוני

במה להתחיל? בפרחים שזרמו נונסטופ לבמה? בהתפרצויות ההערצה? ב"חורשת האקליפטוס" שהיא שרה (בעברית) כשהיא ישובה על הפסנתר? קרא עוד

סוזן

סוזן לוקחת אותך למקום שלה ליד הנהר / אתה יכול לשמוע את הסירות חולפות / אתה יכול לבלות את הלילה לצידה / ואתה יודע שהיא חצי משוגעת/ אבל בגלל זה אתה רוצה להיות שם / והיא מזינה אותך תה ותפוזים

Progress Live

כמעט שכחנו לדווח על ארוע הסטורי: ב-2011 עשתה להקת טייק דאת Take That את הטור הענק-המרהיב-המצליח ביותר שבריטניה ואירלנד ידעו מעולם. The Progress Live Tour נערך ב-29 איצטדיונים ברחבי בריטניה בפני קהל שיא של 1.8 מיליון צופים. אם ניקח עוד

את לי לילה

"רק אוהב אותך הלילה/ דמדומים ומנגינות/ והמתנה שלי הלילה/ בלי אותן האכזבות/ רק אותך רוצה הלילה/ אין לי כלום גם לא מילים/ ואני חולם חושב עלייך/ את כמו מיליון שירים" אחד משירי הגעגועים הנוגים והנוגעים בזמר הישראלי – למעשה שיר

הופעה 2008

קשה ולא רצוי להתווכח עם אגדות, במיוחד כאלו שעולות מן האוב עם דמויות אב של הרוק המקומי כמו סחרוף ופורטיס ומחזירות לבמה את סמי בירנבך. קשה להתווכח כי אני כמו שאומרים – קצת משוחד. הייתי שם בזמן שזה קרה, "קולנוע

ראיון אחרון בישראל

היא הייתה זקוקה נואשות לסיגריה, הגברת סזריה אבורה, אבל הסבירו לה שאם תעשן – תפעיל את גלאי העשן של המלון. הייתה עצבנית. תנו לה לעשן, מה רוצים ממנה עם הראיונות האלה. סזריה אבורה, אמא אדמה, הזמרת היחפה מכייף ורדה Cape

מזכרות 1972-81

"סטארס" ו"ג'סי" שפותחים את האוסף, אומרים כמעט הכל על רגישותה של יוצרת, סינגר סונגרייטרית, ילידת ניו-יורק, שנעלמה לי במהלך עשרים השנים האחרונות. שני שירים שהם רגישות יוצאת דופן. עלעול בביוגרפיה שלה, מראה שג'ניס איאן "חטאה" בעבר בכתיבת שירי מחאה חברתיים

A whiter shade of pale בהיר יותר מחיוורון

הבהיר הזה ממשיך להפעים. סלואו מחץ שהצמיד וממשיך להצמיד. בעת כתיבת שורות אלה עברו כבר כמעט 42 שנה מאז שהוא צעד 6 שבועות מיוני 1967   קרא עוד

חוזרת

מריאן פיית'פול (Marianne Faithful) שוב מגיעה. מתי שמענו לאחרונה את הקול העשן שלה? לפני 3 שנים, פסטיבל אישה בחולון. "שירים של תמימות וניסיון", נקרא הערב. מרץ 2008. הפעם, כשמאחוריה 47 שנות קריירה, פיית'פול מגיעה עם להקתה בעקבות אלבומה האחרון 'Horses and

נוורמיינד

במלאת 20 שנה לאלבום, אני מסיר אבק. השני של הלהקה, אחת הסנסציות של הרוק בתחילת התשעים, בשורת הגראנג’ רוק והרוק האלטרנטיבי ממחוזות סיאטל.   נירוונה עם קרט קוביין, כריס נובוסליק בבס ודייב גרול בתופים החזירה לסצינת הרוק את המהות הלוחמנית הטהורה

הקול של יוון, מיטב השירים

כששורות אלה נכתבות, חאריס אלקסיו פה, בארץ. התרגשות גדולה. למה התרגשות? תקשיבו לאוסף הזה שערך שמעון פרנס. היש התרגשות יותר גדולה מזו? כשאני שואל את עצמי למה אני אוהב מוסיקה יוונית – אחת התשובות היא חאריס אלקסיו, חרולה הגדולה. פרנס

השירים היפים של פעם

איטליה נמצאת חזק על מפת הנוסטלגיה המקומית. כול שיר נושא גל מזכרת. פעם, להזכיר לכול המתגעגעים, המושג "אירוויזיון" היה רחוק מאיתנו כמרחק בין הרדיו לטלוויזיה. בשביל העם היושב בציון היה רק פסטיבל אחד – פסטיבל סאן רמו האיטלקי. אנחנו מדברים

ההופעה Live

ברשימת השירים שקיבלנו, צויין Whole Lotta Love כאפשרות/ בונוס. מובי אינו מת על קאבר ורשנס. אבל את השיר הזה נוהג לעשות יחד עם הזמרת הענקית שלו, ג'וי מלקולם. מי שנכח בערב הסוחף, יודע ש – Whole Lotta Love הגיע לקראת

"כמו צמח בר"

בטח ששאלתי אם התקליט הזה יעורר בי צמרורים כמו פעם. התשובה: לא פחות. במצברוח מסוים – יותר. "כמו צמח בר" יצא  בימים של טראומה, של כאב עמוק, בימים שאנשים נזקקו לקול חם ומנחם. לחווה אלברשטיין  היה הקול הזה. ואלה לא היו ניחומים של

ההופעה

מה קרה למוסיקת הרגאיי במהלך עשרים השנה האחרונות? קרו דברים, אבל לפי זיגי מארלי, כמעט כלום. אני לא מדבר על האלמנט הרפטטיבי של המוסיקה הזו, ועל העובדה שכמעט רוב השירים שלו נשמעים כמו שיר אחד. אני מדבר על "גרוב", על

השקת Seven Seas

טריו אבישי כהן נחת באמפי שוני למחרת פריז. ההופעה ה-51 (!) בחודשיים וחצי האחרונים. האמפי מפוצץ. מופע ג'אז סולד אאוט של ג'אזיסט ישראלי. יש דבר כזה. האמת? להגיד ג'אז על אבישי כהן – ממש לא מדויק. נדייק יותר, כי במקרה

מאחורי הצלילים

שירים: אלהים מרחם, כשלאהים אמר, אל נא תלך, מאחורי הגדר, רוצה שנית, בואי ילדה, שירים פשוטים, הזמן עובר, פנקס הקטן, סליחה, יש לי סימפטיה, היא חזרה בתשובה, נואבה, ואותך, ק.ג.ב. לא מצאנו אז כתבנו (שיר חדש), בן גוריון, ציור, אבי.

הופעה חיה באצטדיון Shea בניו-יורק

רגע, אלטון ג'ון מילא את רמת-גן. למה לא בילי ג'ואל? לא פחות סינגר-סונגרייטר-פיאנו-מן, לא פחות טוב מאלטון, ואישית, אהוב עלי אפילו יותר. אני אומר את הדברים אחרי שעתיים ושלושים וחמש דקות באצטדיון Shea בניו-יורק, זווית טובה מאוד מהכורסה, מאה אלף איש,

המיטב

דני סנדרסון חילק את האוסף לשני דיסקים – דיסק הלהיטים המכונה "הגלויים", ודיסק הלא-להיטים הנקרא "הנסתרים". השאלה למה לא ללכת רק על דיסק השלאגרים, היא שאלה טובה, שהתשובה עליה נמצאת בדיסק הנסתרים, שמכיל שירים מאותם אלבומים,  שלא ממש כבשו את

חוזרים בשניים לסשה ארגוב

התקליט שעל עטיפתו נראים עדנה גורן וקובי רכט בפינת שלמה המלך ארלוזורוב ת"א ליד תחנת אוטובוס דן (לרסקו) יצא בנובמבר 1968. 38 שנים אחרי, לא להאמין, עלו השניים לבמת מרכז עינב לשחזר את המקור. כול שיר נושא מזכרת. אבל נדמה

Fado Em Mim

הנה באה מלכת הפאדו החדשה. הפירוש של פאדו הוא שיר פורטוגזי עצוב. כשמריצ’ה שרה פאדו יוצא בלוז פורטוגלי שנובע ממעמקים ומחלחל. פעם הייתה זו עמליה ודריגז שגרמה לצמרורים, אחר-כך שמענו את דולצ’ה פונטס הנהדרת. למריצ’ה יש קול קריסטל יפהפה, היא דרמטית,

Elephant פיל

תחיית האינדי-בלוז-גאראג’ רוק? הצמד מג ווייט (שירה תופים) וג’ק ווייט (שירה גיטרה פסנתר) הוא האחרון שיעז להגדיר את התמהיל הנפלא-מוזר-מיוחד הזה. כל טרייק הוא סיפור אחר, צליל אחר, אווירה אחרת. וכולם ביחד הם תמצית הרוק שאינו פוזל למשהו, אלא אמנות

מסיבת ריקודים סלוניים

משבי רוח נוסטלגיים חמים נושבים מרחבות הריקודים של השישים. שבי ירושלמי ואבי קונייבסקי שאספו וערכו, נצמדים בסלואו מחץ לשנים ההן, ויוצאים בריקודים הסלוניים של הצ’ה-צ’ה-צ’ה, הרומבה, הצ’רלטון. העורכים מדברים על הוריהם, שסובבו את הוינילים עם החור ב-45 סיבובים, ב-33 סיבובים

הרחובות ממריאים

פעם שניה שאסף אמדורסקי מבצע את "הרחובות ממריאים" למילים של דוד אבידן בהפסנתר מארח קרא עוד

השירים והסיפורים

הארכיון של הערוץ הראשון כרגיל מנצח, וכשמדובר בלהקות הצבאיות לדורותיהן – טריו הדי.וו.די הזה הוא אולטימטיבי ולא מפני שנעשתה כאן עבודת עריכה מיוחדת. להיפך: העריכה מיושנת, סתמית וחסרת השראה. אבל מה לעשות: החומרים המצולמים, רובם בשחור-לבן – הם עצמם המנצחים,

הצליל של להקת לחם

מלודיק סופט רוק. זו ההגדרה של הצליל. אני משייך את "לחם" לשישים, אם כי פעלה בעיקר בשבעים (נוסדה ב- 1968. התפרקה ב-1973, ושוב התאחדה ב-1977 לאלבום אחרון השנה בה הפאנק לא השאיר סיכוי ללהקות מהסוג הזה) עוד סיבה: השירים שלהם

Tour Of The Universe ההופעה בברצלונה 2009

ברצלונה  20-21.11.09. הטור אופ דה יוניברס מגיע לעיר הקטלנית. זוכרים את אצטדיון רמת-גן? לא יודע מדוע הייתה לי תחושה שבברצלונה זה נראה ונשמע יותר טוב. נכון, מעומק הכורסה, מול 7 רמקולים שמקיפים את האוזניים, הכל נראה ונשמע טוב יותר. מצד

Loud

הסגנון העכשווי שלה, הקודם שלה. "המטרה הייתה לחזור לקצב ולקלילות של אלבומיה הראשונים", אני קורא עוד ניסיון לתאר את מהות החדש  Loud. אל תמהרו להגדיר. מלכת פופ וההיפ הופ (רק בת 22, ותראו מה היא כבר עשתה!) אינה עוסקת בהגדרות,

Libra Scale

מייקל ג'קסון "ממשיך" לספק מוסיקה. עולם הריתם נ' בלוז אינו יכול בלעדיו? התעשייה תמשיך לחלוב אותו, כי כבר הוכח כי כוכבים מתים עושים יותר כסף מכוכבים חיים. מצד שני: תקשיבו ל – Ne–yo. אחד היורשים, אם לא הגדול מכולם. מתכתב