היפ הופ ישראלי

מה שבוער

הדג נחש – בומבה

שהדג יסתום בתקופה הזו? כבר חשדתי שזה לא יקרה, שנמאס להם לנסות להשפיע בשירים ובמוסיקה, כי אין תכלית למדינה, שבה הרוב מסוממים על ידי איש אחד. הגיעו ההפגנות, ונולד שיר. הדג נחש אינם נושאים דגל. אינם מתיימרים להוביל  את המאבק

בר אלפנדרי
סינגלים חדשים

בר – חוץ מהזמן

האיש פותח מדורי כלכלה כדי לצחוק ממר לבבו. לא בטוח שהניסוח "פורץ בצחוק" מדוייק. חיוך פנימי סרקסטי יותר מתאים. מה זה? ביאוס טוטאל עם כל דבר – מגיע עד מחסור בסקס מזדמן.  מתוסכל מעסקים מצליחים של אחרים. איך יוצאים מזה?

סאבלימינל
סינגלים חדשים

סאבלימינל וטריפל מארחים את סולג’יי – תמיד קדימה

סאבלימנאל מצא עוד דרך לספר על עצמו בשיטה מגלומנית מוכרת. בין שאר הפרטים על חיים, עבודה, לחצים, לילות בלי שינה, אושר ומוסיקה, הוא השחיל משהו עדתי – ("בכל החיים ראו בי פרסי טוניסאי "שוורצע חייה" מובן!") מנותק,  כשהמסר העיקרי הוא

שירוטו עם סגול 59 ושאנן סטריט - נמוך
מוסיקה היפ הופ, ראפ

נמוך

מוטו – יורדים נמוך. מחאה – הצחקתם. לא יעזור. אאוט. תראו מה קורה. ימין ושמאל – מסך עשן, מסתיר את הפשעים כאן. כשהגבול המוסרי פרוץ – הגזענות יוצאת בחוץ,  סגול 59 מדווח מגובה שטיח, ושאנן סטריט מבהיר: כשזה כל כך

סטטיק ובן אל מארחים את מירי מסיקה - We
מוסיקה ישראלית

WE

מירי מסיקה הצטרפה להילולה של סטטיק ובן אל. מה היא מחפשת? אמנות? קידום ויחסי ציבור? מסיקה היא עוד גימיק בהפקת הפעלולים של הצמד. אפשר לעבור מיד לקליפ, כי  הוא מאפיל  בגדול על השיר. מגייסים הפקה בתקציב של סרט ישראלי בינוני

פלד קורנפלקס
מוסיקה ישראלית

קורנפלקס

פלד מנסה להאכיל אותי קורנפלקס. לא אוהב את התירס האפוי המתקתק הזה – ממש כמו שהשיר הזה רחוק להיות המזון הרוחני שלי. פלד הוא כאן פעלולן של מילים וחריזה, לא ראפר של תוכן, לא היפ הופ שנושא מסר. גם המוסיקה

טונה - ועכשיו לחלק האינטרלגקטי
מוסיקה היפ הופ, ראפ

ועכשיו לחלק האינטרגלקטי

"אני עדיין טונה אבל לא, אנ׳לא יכול לחיות בתוך קופסה", אומר-מזמר איתי זבולון,  ומוסיף התפייטות לא טיפוסית: "כלוב של זהב/ ציפור בלי כנפיים/ נשבר לי הלב/ נשבר לי הזין". יצא מהקופסה? חשיבה יצירתית היא כשאתה מנסה לא ללכת בתלם, להימנע

ד' Daled - לעוף
מוסיקה היפ הופ, ראפ

לעוף

לפי הקליפ – זה לא מסתיים טוב. האיש לא רק שלא עף – הוא יורה במי שאיתו. יש רמזים בשיר? "כלוא בתוך מסגרת… רוקח פה פצצה" אבל מבקש לפזר עליו אבקת קסמים. לא אבק שריפה. השיר כשלעצמו ראפ גרובי כיפי.

שאנן סטריט שירת הסטיקר
מה נשמע

דור שלם דורש שינוי – שירת הסטיקר 2019 LIVE

אמני המוסיקה המקומיים כנראה התרגלו למציאות בה אתה יכול לצרוח, אבל שום דבר כבר לא יזיז. האידיאל שהמוסיקה תפתור כל בעיה נשמע היום יותר נאיבי מאי פעם, אבל לחגוג – ואללה, בכייף. אולי מהחגיגה  תיפתח בסוף הטובה. אני רואה בקליפ את דוד

טונה - אנרגיה
מוסיקה היפ הופ, ראפ

אנרגיה

טונה שומר את האנרגיה – בשביל שיר כזה. זהו חוק שימור האנרגיה שלו. לא יבזבז אותה על הבלי העולם המודרני. "אני שומר ת׳אנרגיה/ מה לי ולכל השיט הזה?". מילים פשוטות: לא מתפזר, לא פוזל למקומות שאינם תורמים לו להתמקד באמנות

עמרי 69 סגל וכפיר צפריר - פוזה
מוסיקה היפ הופ, ראפ

פוזה

עומרי 69 סגל שלח נתוני רייטינג עם השיר. מיליוני צפיות לשירים, שידו היתה בהם. גם השיר הזה – נכון לשעה שהוא מטרטר לי מתקרב לארבעים אלף. מה השיר? שחק אותה הכי פאם פאם, קופץ ומטומטם. שרבב מילים, ספרדית ("קה פאסו"

יובל ירון - אני בדרך
מוסיקה היפ הופ, ראפ

אני בדרך

ההיפ הופ בישראל מחפש דוברי אמת,  מי שכותבים לא רק חרוזים לדיבור ראפיסטי, אלא שעושים מוסיקה שמתרגמת תחושות. יובל ירון הוא ראפר שאומר את אשר על ליבו וגם יודע לעצב לעצמו סאונד משלו. לא קל לאבחן מקוריות בראפ. אצלו אני

ג'ימבו ג'יי ולהקת ספא - מה ראפרים רוצים?
מוסיקה היפ הופ, ראפ

מה ראפרים רוצים

ראפרים רוצים לעיתים רחוקות לחשוב מחוץ לקופסה. לג'ימבו ג'יי (עומר הברון) יש מבט שנון על מהותם של החיים כאן, בהשוואה לעבר, ובהקשר לכך – גם על תכליתו של הראפר.  שיר הנושא מנסה לדייק תובנה הנוגעת לראפרים. "לפעמים אנחנו רק רוצים

ויק - לא איתי
מוסיקה היפ הופ, ראפ

לא איתי

התפיסה לפיה ראפ הינו דיבור קצבי פוסחת לעיתים קרובות על האלמנט המוסיקלי-מלודי. בשנים האחרונות בולט כמעט מהפך. השילוב נעשה מורכב ומעניין והראפ כבר לא נאום ולא שיח, אלא טקסט מתנגן לכל עניין ודבר.  ההתנגנות נמצאת בהגיית המילים, בהגיית החרוזים. ב"לא איתי" ויק

איזי - פול גז
מוסיקה היפ הופ, ראפ

פול גז

בגדול ראפ משדר לחץ. אתה רוצה להגיד הרבה דברים במעט זמן ובמסגרת מילולית דחוסה, כאילו זה הדבר הכי חשוב להעביר לעולם. הקצב – קריטי. פול גז. המוסיקה – פחות. איזי פותח מבערים, מגייס סלנג, שפה של החבר'ה, ראש איזי. הוא אפילו

בילגו - שומקום
מוסיקה ישראלית

שומקום

צודק: מפלגות צצות כדי לרצות את ההמון, אבל ביבי תמיד ישאר בשלטון.  ובגרסת בילגו –  בלגן כברירת מחדל. זוהי המציאות. אנחנו תקועים במדבר. שום דבר לא השתנה. נה-נה-נה. מה שהיה הוא שיהיה. אין חדש תחת השמש. ההיבט הקולקטיבי, גם האישי. מבאס,

האולטראס - מה הוא יודע
מוסיקה היפ הופ, ראפ

מה הוא יודע

וידויו המתבכיין של המאהב ההרוס. מאחוריו מלאך המוות, מפלצת שיוצאת ממנו כשהוא שותה. האהובה שליבה צבוע "בצבע זהב" – לא תבין מה עבר עליו ובתוכו. בינתיים הזיכרון שלה "מרים לו" (שזה?) ותודה לה כעל "התקופה היפה".  כמו במרבית שירי שבורי

גיא מר - המצב צב
מוסיקה היפ הופ, ראפ

המצב צב

אז למי יותר טוב – לחבר שחי באמריקה כמו מפיונר איטלקי עם מרתף יין וצי מכוניות  או זה שחי כאן (הדובר)  ב"מצב צב"  על משכנתא וחובות, מתנהל בין אמנות ופרנסה, מוקף אנשים מוכשרים שנחנקים, ממשיך לעשות מוסיקה כמו ילד קטן,

הדג-נחש- צילום-מרגלית-חרסונסקי-
מוסיקה היפ הופ, ראפ

ל"לזוז" של הדג נחש

כבר עברו 16 שנה מאז יצא "לזוז", אלבומם השני. "הדג נחש" הניפו שלטי מחאה, עשו "היפ הופ" ציוני אירוני מהמציאות המקומית וגם הזמינו לתוך הגרוב ברחבת הריקודים. לא ש"הדג נחש" המציאו משהו חדש. פאנק, ראפ, סול ג'אז, היפ-הופ הם סחורה אמריקאית מוכרת ומשומשת,

אל טוגאנס מארח את ניב גולד - קוסטה ריקה
מוסיקה היפ הופ, ראפ

קוסטה ריקה

מה מיוחד בהיא מקוסטה ריקה? לא חשוב. התאהב. מה קשה בישראליות? יש תחושה ששם הכל אפשרי.  בחורה יפה בקוסטה ריקה – זה משהו אחר. הזמן עמד מלכת כשהיא נתנה לו נשיקה. חוץ מזה ההשגחה… "הכל מלמעלה". בקוסטה ריקה  ה"מלמעלה" עובד

מוסיקה ג'אז

שאנן סטריט נצ'י נצ' וטונה מגיעים לג'אז

מה הקשר בין היפ הופ עברי וג'אז? לפי התוכניה ברור שיש קשר: בתחילת שנות התשעים הדגים קולקטיב הג'אז-ראפ US3, כיצד "קנטלופ איילנד" של הרבי הנקוק, סטנדרט משנות השישים, הוא בסיס מושלם למפגש פאנקי בין גרוב וג'אז. המפגש טבעי ועמוק, נעוץ בתוך

פלד - ביטים
מוסיקה היפ הופ, ראפ

ביטים

הראפר עובד קשה כדי לחרוז. לפעמים יוצא לו מאולץ, רק כדי שהעיצורים וההברות יתיידדו. ראפ-סאפ-סאב. סיטי-עשיתי-ניסיתי. רעיונות? לא משהו לכתוב הביתה: "לא מבזבז ת'חיים שלי, כי אני חי אותם רק פעם אחת". פלד כתב על הראפ והביטים כמהות חיים. יש משהו

אורטגה מארח את גיא מר - אי בודד
מוסיקה היפ הופ, ראפ

אי בודד

יש בשיר הזה שורה יפה: "אף פעם לא אפסיק ללכת לאיבוד – בין המשמעות והייעוד / כי מה שווה הכסף אם אני תמיד טרוד". אורטגה מכווץ את תכלית חייו של האמן המתלבט לתוך התמליל הזה. הבנאדם חי בין תחושה של חופש

בלולו - הכל או כלום
מוסיקה ישראלית

הכל או כלום

בלולו חורז כאב. שם ת'הכאב על הקצב והעצב (הדמעות, הצלקות) זקוק לגב שלה,  מבטיח לה, שאם תיתן לו צ'אנס, תשים עליו את כל הסכום, הוא יחזיר לה כפול. איפה אנחנו? בבנק הרגשות? אה, זו מטפורה, אם כי בתקופתנו זה יכול

אורטגה - לאן
מוסיקה היפ הופ, ראפ

לאן

היפ הופ הוא הבלוז המודרני. שפוך צרות ותסכול כפי יכולתך, אבל אל תשכח שאתה בז'אנר בידורי. הקהל לא ממש יקח ללב ולריאות. גם אורטגה מבין, שהביאוס לא יכול ללכת בלי קולות נשיים שמימיים ארוזים במלודיה יפה. הטקסט? שגיאות של כתיב

הדג נחש וולקאם טו איזראל
מוסיקה היפ הופ, ראפ

וולקאם טו איזראל

"אצבע משולשת" היא תנועה מזרחית מגונה של זקירת אצבע האמה לביטוי זלזול והתגרות במשמעות של "שם זין". כך מסיימים "הדג נחש" את אלבומם החדש (העשירי) "וולקאם טו איזראל". אפשר לפרשן את השיר בשתי צורות: זה מה שיש לומר אחרי 22

ג'ימבו ג'יי ולהקת ספא - אמא
מוסיקה היפ הופ, ראפ

אמא

"גימבו ג'יי ולהקת ספא" שהלהיבו בשיר "עשיתי", אחד משירי ההיפ הופ הטובים ששמעתי לאחרונה בביצה המקומית, ממשיכים לעשות  משבי רוח רעננים, וגם הפעם  בשיר שסוטה ממסלול השגרה של הז'אנר. "אמא" עוסק ביחס האמביוולנטי לשפה העברית. מצד אחד – הקינה על

שיר גולדמן לישון ולחלום
מוסיקה ישראלית

לישון ולחלום

לא רק גברים "מזרחיים" בוכים בלילה. שיר ("החולה השמח") שיר גולדמן הוא דוגמא לגבר שסובל ובוכה בלי לסלסל. התלונות שלו לא כאלה מקוריות, שנמהר להצטרף למאבקו האישי. רוב אוכלוסיית הגברים יתלוננו על אותן בעיות – ניכור, מחסור באהבה, תסכול מעמדי,

אפוקליפסה מארחים את דנידין מחפש תיקון
מוסיקה היפ הופ, ראפ

מחפש תיקון

המצב חארה יש מקום לשפוך. כמה שיותר. זורקים מילים מכל הבא ליד. בונים שיר ממיני רעיונות, משהו שנשמע לפעמים יותר טלאי על טלאי מאשר שיר. אז נכון, בהיפ הופ מותר הכל. תערים ערימות של מילים, אל תחשוב צמצום, כי הז'אנר

ג'ימבו ג'יי - עשיתי
מוסיקה היפ הופ, ראפ

עשיתי

קח את המילה "עשיתי" ובנה עליה קיצור תולדות חייך. "עשיתי" טוב לכל פעולה. אל תתאמץ למצוא תחליף. כולם יבינו על מה אתה מדבר. תשקף את הישראלי ה"ממוצע". ג'ימבו ג'יי, עומר הברון, ראפר ושחקן בתיאטרון האינקובטור הירושלמי, לא בא לצחוק רק