חדש במוסיקה

מירושלים עד קרקוב

על הסטארט-אפ הזה חתום קותימאן: קולאז'י וידיאו מוסיקליים אינם רק אהובי צופי היוטיוב, אבל הם צוברים תאוצה באמצעות היוטיוב. עכשיו הגיע קולאז' כזה מפסטיבל התרבות היהודית בקראקוב, פולין. במהלך הפסטיבל האחרון שהתקיים בשנת 2012. קותימאן צילם והקליט את משתתפי הפסטיבל במקומות שונים ברחבי

הכל טוב

מה לא בסדר בבסדר? או: אם רע אז מה כל כך טוב? מירב פלדמן משגרת טון סקס בקצב תזזית כדי לנסות הגיג שאומר – למרות שאני מקיימת קשר כלשהו, משהו לא בסדר. הפתיחה של השיר נגועה בנגיעות סקסיסטיות מצד האדון. "רוח הקודש"

Where Are We Now?

חיכינו לשיר הזה. לרגע הזה. יפה במוזרותו. אקורדים מהדהדים של פסנתר. אלקטרוניקה מסוגננת. קול שקט שמשדר תחושה עצובה. דיוויד בואי הכין לנו אותו בהפתעה. קודם ההפצה הוירטואלית לכל העולם. הוידאו הביזארי בו נראה בואי כבובה רבת ראשים. בגיל 66, בואי

להתעורר בארץ אחרת

בחור עירוני מחפש בחורות. היא אף פעם לא תחכה בחלון. בחורה שאין בה שום דבר שלא קשור במין, ובגללה חוטף מכות משמאל וימין. ויש לו, לספי אפרת, גם סיפור על אחת שמשתוקקת להתעורר בארץ אחרת. על קצה המזלג משלושה שירים

The Singles הסינגלים

סקס. הומור. מוסיקת פופ מסוגננת, דאנס ושירי אווירה. נדמה, שאני מאמץ בחיבה גובלת באהבה. צמד האלקטרו פופ שהוקם ב-1999 נקרא על שמה של אליסון גולדפראפ (קולות, קלידים אלקטרוניים). האיש שכנגדה הוא וויל גרגורי (אלקטרוניקה) מה זה? טריפ הופ דאנס אווירה,

Watch The Throne

בשלב זה של הקריירה שלהם, קניה ווסט וג'יי-זי כבר אינם צריכים להוכיח שום דבר. מגה סטארים, אייקוני תרבות במגוון אינסופי של קלאסיקות היפ הופ ומוסיקה שחורה. אז מה יום מיומיים? מה הפרגון ההדדי? נדמה שדווקא ממרום פסגותיהם – יכולים להרשות

רשימת שירים וזכרונות או כמה מוזר להיות בן 70

פול סיימון מגיע. האם אני מתרגש יותר מדילן? במונחים מיתיים לא. הוא לא עושה מעצמו "אגדה". במונחים בימתיים – כן, הגם שאני לא מת על הופעות איצטדיון כשמדובר בסינגר-סונגרייטר. הריגושים עדיין חזקים. זו תהיה הופעתו השלישית של סיימון בישראל. הוא

Start Again

מה הוא חושב, מה היא אומרת, מה הוא מרגיש, מה היא תומכת, הוא נואש, היא מצילה, הוא לבד. וכמה הוא משתוקק. געש האמוציות שמגיע משחר גלעד, לא ממש אומר משהו ישראלי. Mellow Rock. הרמוניה קולית שקורצה מחומרים שמזניקים שירים אל

D.I.S.C.O

מעניין מה עוד יצמח מהטלפונים שג'וני גולדשטיין הרים לסטארים מקומיים. אני סוקר אותו מ-2008. פתאום נער בן 17, יוצא במופע ג'וני The Johnny Show בבארבי. יונתן גולדשטיין בשמו המלא, העלה לבמה רשימה של צמרת הפופ, היפ הופ והרוק בארץ ששום

כשרונן פגש את ברט – רונן קיטינג וברט באכארך

מקומו של ברט באכארך Burt Bacharach לצד גרשווין, ברלין ופורטר שמור היטב כאחד הקלאסיים של המוסיקה האמריקנית הפופולארית. מלודיסט בחסד שלקח מהג’אז, מהבוסה, מהמוסיקה הקלאסית. כיום בן 83, מלחין, מוסיקאי, שלהיטיו מוכרים בעיקר בזכות ביצועים נפלאים של דיון וורוויק, דאסטי

העצים והדבורים

שני קולות שחוברים לאקוסטי לתזמור הקלאסי, חפים מפרודוקציה עכשווית שרים: "ניסיתי לחצות את הים, לא רציתי להיות, ניסיתי לברוח, אבל הייתי מדי חלש".  אני פורש את חוברת הדיסק וקורא בתחתית הדף ציטוט מאת פול אוסטר: "נדמה לי שתמיד אהיה מאושר

נסיעה ההופעה

אילו הייתי במקומו, יכול להיות שהיו צריכים לקרוא: "יש רופא באולם?" נפתלי אלטר איש קטן וענו, נטול שעות במה, התיישב מאחורי הקלידים ושר את שירי חייו, החדשים, הישנים. הרופא שבאולם נשאר חסר תעסוקה. נדמה לי שהוא נהנה. ואלטר נשאר בחיים. הדיסק החדש

Build a rocket Boys!

נשמע כמו מסע בתוך חלום, החדש של "אלבו", ההרכב המופלא ממנצ'סטר. הדרמה מגיעה מגאי גארוויי Guy Garvey, משורר, קול היפנוטי, הזכיר לי מאוד את פיטר גבריאל. אלבום עפ"י סיפור של הומר ניקאם, על נערים בעיירת כורים שמפתחים עיסוק חובבני בטילים. Elbow

Mission Bell

מי שלא עשה הכרה עם איימוס לי, יתחיל לפחות כאן. Singer/Songwriter במלוא משמעות המסורתית. . זהו כבר הרביעי שלו. לפי הטון והצלילים – הגיע לבשלות. זה אלבום אמריקני במובן המאוד שורשי של המילה (הוא מגיע מאריזונה) חוזר לימים שג'יימס טיילור

"קלאסי-רוק"

באחד מרגעי הקונצרט, התלוננה נינט שהיא אינה שומעת די את הקהל בין השירים. "מה זה השקט הזה"? היא שאלה בחיוך. הקהל הבין, והחזיר לה במחיאות ובשריקות. לא בדיוק לזה היא התכוונה. יכול להיות שהיא חשה מעט צינה במקומות שהיא חיפשה חום,

פסטיבל אישה

תסובבו את הגלובוס לכף ורדה, או כמו שאומרים בפורטוגזית Cabo Verde, הזמרת היחפה על הבמה היא משם, וזו אינה סזריה אבורה. קוראים לה לורה (Lura) וגם היפהפייה הזו מסירה נעליים על הבמה. גם היא מביאה את רוח המוסיקה מכף ורדה, קבוצת

Bleu Noir

הדיוה אדמונית השיער פותחת את אלבומה החדש במה שנשמע הפקת פופ-טראנס עדכנית. Qui Mais…Non הוא המוצר הכי אטרקטיבי שניתן ליצא היום מצרפת. כבר אלבום 8 בדרכה של נסיכת הפופ הצרפתי, והפעם, אחרי שבמשך שנים עם השותף הקבוע שלה להלחנת שיריה Laurent

הופעת השקה

לרגעים הייתה תחושה של דז'ה וו שלושים וכמה שנים אחורה לדור ענקי המוסיקה שיצר משהו בראשיתי במוסיקה הישראלית, ענקים מקומיים כמו שלמה גרוניך, שם טוב לוי, שלמה יידוב, מתי כספי. אלון עדר – באוריינטציה המוסיקלית שלו הוא הנציג העכשווי של

אלון עדר

לאלון עדר (בנם של יהודה עדר ומיקי קם) יש שורה שאומרת: "החלומות של העתיד החמיצו כמו חלב עמיד" בשיר הפותח "הפעמון", שמתחיל ב – "כולם מתייאשים ממני כי שוב שכחתי את עצמי". כעבור 15 שירים, בפינאלה ישיר אלון: "השעמום פגש

Best of 1990-2010 המובחרים

פרנק פטרסון (המפיק הגרמני שעבד עם אנגימה, שרה ברייטמן, עופרה חזה), ממציא-מייסד-מפיק-מלחין הגרגוריאן, עוסק בכמעט התנצלות בפני מעריצי קולדפליי, U2, מטאליקה, ברקלי ג'יימס הרווסט, רובי ויליאמס, רדיוהד, אלפאוויל, הכל פרט לנערה, על עיבודי האמביינט המקהלתיים שעשה לשיריהם. פטרסון בטוח עם

סוכריות מזרים

לא יודע בת כמה גולדנסקי, היא בטח לא מספיק קשישה לבטא את ניכורה מהעולם המודרני. מנטאלית היא אפילו חוברת לעולם ישן שאנוכי הכרתי. כבר בשיר הפותח "סוכריות מזרים", מושג מיושן שהורי השתמשו בו ("אל תיקחו סוכריות מזרים") היא מפתיעה בהיבט

להתאבד על אהבה

עם ישראל לא יחזה בשידור חי בהתאבדות על אהבה. השיר נפסל להשתתף בקדם אירוויזיון (*), ואולי טוב שכך, כי אילו אני הייתי מאחורי השיר, לא הייתי מבזבזו על תחרות פופ אינסטנט ישראלית לא חשובה כמו הקדם. אם השיר הזה מתעתד

כשאני מתאהב

פבלו מאוהב. בלטינית – להיות מאוהב זה להשיק ספינת נשיקות על המים, לתת ללב לצרוח, לגוף להשתגע, להרגיש דם רותח.לסבול קשיי נשימה. אבל כאן – זה עברית. האמת אין כמו פבלו לשיר פופ לטיני בעברית, בלי שזה יישמע שפה מנופחת,

לעוף

ציפורים באות לעזרה במיוחד בשירי מצוקה אישית, בשיר החדש של מור מנדל זה אמנם אינו מחזור, אבל גם לא פסגת הליריקה, ולא צריכים להגיע דווקא עד לאה גולדברג. שוב – היחסים בינו ובינה שמולידים עוד כשל ועוד אכזבה ועוד פצעים

Let England Shake

את האלבום הקליטה פי ג'י הרווי בכנסיה עתיקה מהמאה ה-19 בדורסט הממוקמת על צוק המשקיף על הים, הקולות והאווירה מגיעים משם בקסם שובה. Take me back to England & the grey, damp filthiness of ages fog rolling down behind the

אין מה לעשות

דווקא יש מה לעשות – לכתוב שירים טובים יותר מזה. גם אם מאור כהן חושק לחוות מחדש חוויות של פעם, עדיין זה אינו מחייב לרוץ לכתוב על זה שיר. גם סדרת רוק חדשה שהוא מריץ SATURDAY NIGHT ROCK אינה מצדיקה

אלינור

על מה ולמה להחזיר את השיר הזה? רק מפני שהיה להיט של זוהר ארגוב? לא שיר איכות שראוי להיכנס לדפי הנצח של הזמר המקומי, טקסט רע, שיר אהבה נכזבת שהתבסס על לחן יווני קליט. רגאייסטן לוקחים את הים תיכוני –

מחוץ לתמונה

שירלי קונס שרה על חוסר שלמות: האור בחוץ יפה, אבל הם אינם בתמונה. האהבה קרובה אבל הם לא מספיק קרובים אליה. האהבה טובה אבל הם אינם מספיק טובים לה. אם היינו סוגרים פערים – היינו אולי בגן עדן. אבל מי

צד א'

כשלושים ושמונה דקות של בילוי אינטימי באווירה חורפית הזויה עם אסף אמדורסקי. הן נפתחות ברחובותיו הממריאים של דוד אבידן, נרטיב אורבאני הזוי קשה, שזוכה לאילוסטרציה מוסיקלית נוגה ולוטפת שנובעת מצליליו של פסנתר בעל מגע קסום. אמדורסקי הצליח להמריא עם רחובותיו

עבר

אדם בן אמיתי מקונן בטון דואב ושברירי סיומם של יחסים. סיפור אהבה שסיכוייו היו קלושים ("אמרו זה לא יחזיק בינינו") אכן מסתיים הלילה באירוניה מרה. הסיטואציה מתרחשת על רקע שמלתה הלבנה אותה לבשה "כל כך יפה". השימוש ב"עבר" בעל כפל