טיפקס

טיפקס - דחלילים
מוסיקה ישראלית

דחלילים

מי אחראי לבובות (דחלילים) שעושקות אותנו באמצעות מנגנונים שמעסיקים מקדמי רמיה, מניפולציה ועבודה כדי לשלוט בנו ולעבוד עלינו בעיניים?  נדמה לי שעל כך קובי אוז אינו נותן תשובה ברורה. כל מי שבחר בעומד בקודקוד הפירמידה, מגיע לו שיאכל אותה. הוא

טיפקס - יה מוסטפה
מוסיקה ישראלית

יא מוסטפה

תמיד היתה לי הרגשה, שקובי אוז משחר למוסיקת קרוס קלטשר עממית, כזו ששמשלבת שפות וקורצת עין. "יא מוסטפה" הוא הגשמה פַּר-אֵקֵסֶלַנס. בתוך רב התרבותיות של עמנו אנו חיים. שירי הפולקלור מפעם מסייעים להפיל מחיצות.  כאן הערבית חוברת לעברית שחוברת לצרפתית וגם

טיפקס-קובי אוז צילום מרגלית חרסונסקי
מוסיקה ישראלית

עננה

כשקובי שר על "עננה" – בוקעת מליבו-גרונו תחושת צער על  מי שתקועה תמיד באותו מקום רק עם מישהו אחר. "ניצבת בתנוחה הידועה" האם התכוון לזונה? מטפורת העננה מבטאת קדרות ודכדוך, מעניקה לעננה דמות עריטילאית, ששטה לה הרחק למעלה, שבויה בחלל ומנותקת מכל מציאות.

טיפקס - קובי אוז צילום מרגלית חרסונסקי
מוסיקה ישראלית

חוזרים ל"נשיקה לדוד"

על השאלה מהו פופ מזרחי טוב, נתנו קובי אוז והטיפקסים תשובות באלבום הזה, מכל בחינה אפשרית, טקסט, מנגינה והפקה  הדיסק שיצא לפני 20 שנה מענג, חכם בפשטותו, ואם להתחיל מסופו, השיר "סתם" הוא אחד השנסונים השנונים שנכתבו על "מדינת הסתם",

טיפקס לא היה לנו כלום
מוסיקה ישראלית

לא היה לנו כלום

קובי אוז מנסה לספר במלל, בצליל ובטון בהיר רשמי סיפורה של אמו, רחל (רמונד) אוזן ומשפחתה מאז הימים שהנאצים נכנסו לטוניס. זהו סיפור של פליטות, עליה קשה ומלחמות עד להתערות בבית חם בישראל. בשפה הכי פרוזאית הפשוטה ביותר, מתאר אוז

טיפקס - עבודת כפיים
מוסיקה ישראלית

עבודת כפיים

טיפקס וקובי אוז עושים עבודת כפיים שקורצת למיינסטרים, אבל מפרספקטיבה של הומור עממי שאינו נטול עקיצות על הז'אנר הים תיכוני מתוך הבנת המציאות של בתוך-עמי-אני-יושב. בשיר הפתיחה "המשורר", שר קובי אוז פניה לכותב השירים – "נגן לנו חופה ותעשה קופה/ שיר

טיפקס - מה איתי
מוסיקה ישראלית

מה איתי

יש שמח ויש שמח. יש שמח ישראלי שעושה אותי עצוב. יש שמח שמשמח לבבי. אני אוהב את השמח של קובי אוז וטיפקס ל"מה איתי" למרות  שהוא מחרב לחלוטין את יחסי הרגישים והרגשניים עם "מה איתי" הישן, העצוב  והטוב של אריק

טיפקס - צמד איילות
מוסיקה ישראלית

צמד איילות

למה לבכות כשאפשר לצחוק. למה לשיר דיכאון נוגה, כשאפשר לרקוד את הזחיחות. גם קובי אוז חושב ככה. רשימת הדברים המבאסים ארוכה (עיין מטה). העצבים אוכלים. אבל לאוז לא מתאים לקונן ולקטר. כשהעצבים אוכלים, לוקחים שולחן ליד הים, ונכנסים למצב של

טיפקס מי הפרובינציאל?
מוסיקה ישראלית

מי הפרובנציאל?

העין הצוחקת של קובי אוז לוקחת בסרקזם אל המציאות השקרית המופרכת של כוכבי הבין-לילה, שזהרו בשמי הפרובינציה. היא זכתה בריאליטי. כל הזרקורים – אליה. הוא, החבר מהעיירה, יוחלף ע"י סלב או איש ממון. למרות שהכריזה על אהבתה אליו, ימצא עצמו,

הופעת האיחוד – קטעים

היה שמח. נו דאל מומנט. מי שלא ראה שמחת הקהל בהופעת האיחוד של טיפקס 2014, לא ראה שמחה.  קרא עוד

הופעת האיחוד

זאפה קטן על האיחוד הזה. זאפה היא ניסוי וטעייה. הניסוי הוכתר בהצלחה עוד לפני הצליל הראשון. משחק מכור. סולד אאוט תרתי משמע. כאילו שלא ידענו: הקאמבק מתברר כעסקה הטובה ביותר במוסיקה בכלל ובמוסיקה המקומית בפרט, אבל יכול להיות שגם קובי

מת או חי?

 הופתעתי: שבוע וחצי לפני האירוע  – יוצאת הודעה  על פסטיבל ערד 2012 שנקרא "יש זמר באוויר". וגם – הכרזה על  חגיגות 30 שנה להיווסדו. מרגש את מישהו? גם בני בשן, איפה הילד, נחצ'ה היימן, דניאל סלומון, שרית חדד ונבחרת The

מוסיקה ישראלית

דיסקו מנאייק

אחרי 74 דקות של האזנה, אני יכול להגיד: יש לנו יצירת פופ ישראלית ים-תיכונית, שיוצאת מיוצר מעורב, רגיש וחכם. יש פה 26 קטעים, שילובים של מוסיקה וקטעי ביניים, הדבש, הכיפאק, אבל גם החיים. קובי אוז לקח את עיירת הפיתוח הישראלית,