יהוא ירון

יפעת בר סלע - לפני שיהיה מאוחר
מוסיקה ישראלית

לפני שיהיה מאוחר

יפעת בר סלע עושה שימוש בדימויים נדושים של אור וחושך כדי לתאר כמיהת אהבה. היא פותחת ב"כשנכנסת לחיי/ ברח ממני משהו/ שלא הצלחתי להסביר". גם המאזין יתקשה להסביר האם מדובר במשמעות חיובית או שלילית, גם על רקע העובדה שהשיר מושר

ונטה - החבר הרוסי
מוסיקה ישראלית

החבר הרוסי שלך

ניסיון מוזר לתאר אהבה על רקע קנאה ב"החבר הרוסי" שלה. כותב השיר, ככל הנראה, מבין יותר מקורא השיר מה יש לו נגד חבר "רוסי", ואם אין לו – מה בכל זאת גרם לו להתייחס למוצאו. האם "רוסי" נחות יותר בעיני

יפעת בר סלע - זה הגשם
מוסיקה ישראלית

זה הגשם

איזה הבדל בין גרסתה של יפעת בר סלע ל"זה הגשם" של יונה וולך ובין הלחן של רן עפרון והביצוע המוכרים של נורית גלרון! יונה וולך עוסקת בפער בינה ובינו מנקודת מבטה של אישה, שחשה שהשניים מתעלמים מהרגע, שזה קורה. שניהם

נועם קלינשטיין - באשמתך
מוסיקה ישראלית

באשמתך

כאב אהבה בא והולך, הולך ובא. נועם קלינשטיין (בת 18, הבת של, האחות של) בחרה במילה "אשמה" כדי לדבר על דחיקת רגשות שמבעבעים ודועכים, וחוזר חלילה. לוקחת על עצמה את האשמה שעכשיו זה "הרבה יותר כואב", כאילו אשמה היא גם

גן הפעמון - כיוון מסוים
מוסיקה ישראלית

כיוון מסוים

"גן הפעמון" הפכו  טקסט אקראי העוסק בבקשת הכוונה של אדם  למהלך רוק סוער. גיל שפירא (כתיבה, שירה) מנסה לייצר סיטואציה משכנעת להזדהות איתו. הטקסט עוסק רק בקריאה להכוונה לאיזה כוח עליון ("אתה יודע הכל") שעד עכשיו "שתק" – מבלי לגעת בנסיבות/ מניעים

מוסיקה ישראלית

שירי ראשית המדינה ביצועים אלטרנטיביים

גרסאות חדשות לשירים ישראלים ישנים מעוררות באופן טבעי את השאלה – למה? או ליתר דיוק – מה יום מיומיים?  נכון, שבעים שנה למדינה – סיבה למסיבה נוסטלגית.  השאלה היותר מהותית – למה להטיל על יוצרים צעירים לחדש שירי עבר? מה כל

יהוא ירון - דברים כבדים כמו כפרה
מוסיקה ישראלית

דברים כבדים כמו כפרה

הוא מכיר אותה מזמן, אבל לפתע קרה אצלה משהו, שהעלה אצלו שאלה מעיקה: האם זוהי מי שהכרתי? "הקול שלך נשמע כמו ליפול באמצע הרחוב/ הכל שונה ומשתנה בכל שניה". בזרם התודעה שלו, פונה אליה בצורה מפוקחת, מתאר את השינויים שהתחוללו

איל כהן חמי רודנר - אל תלחם בזמן
מוסיקה ישראלית

אל תילחם בזמן

הדיאלוג הוא ניסיון לקירוב עולמות / לבבות בין החילוני לדתי על בסיס אנושי. העובדה ששניהם נמצאים על תדר תקשורתי אחד – מופלאה כשלעצמה. יש כאן גשר. כל אחד – והשיר של חייו, חמי רודנר ואיל כהן כל אחד וניסיונו לשכנע

מוסיקה הופעות

שרף אורנים השקת האלבום

יש אלבומים, שאתה מבקש להישאר סגור איתם באוזניות, לחוות אותם הכי קרוב לליבו של היוצר, ללבך. 13 השירים ב"שרף אורנים" קירבו אותי למקום הזה. החשש היה  להתרחק ממנו, כאשר הם (השירים) יגיעו לבמה. האזנתי לאלבום שעות אחדות לפני ההופעה בבארבי.

מוסיקה הופעות

2023 השקת האלבום

הייתי סקרן לדעת האם ניתן להעביר את המורכבות הטקסטואלית והמוסיקלית של "2023" מאת איה כורם לבמה. יש אלבומי קונספט שצריכים להישאר באלבום, כפי שהוקלטו. הפיכתם להופעה עלולה לחבל בהם. זה מה שחשתי במהלך ערב ההשקה של האלבום. "2023" היא יצירה

מוסיקה בלוז

של בילבו ווקר

מול הבמה בבארבי רקדו זוגות "ריקודים סלוניים" כמו פעם. על הבמה ניגן בגיטרה איש בפאת תלתלים שחורה. רוברט בילבו ווקר,  בן 79 לפי הביוגרפיה, הוא בלוזמן, גם רוקר, הוא המרקיד הערב. תבקשו ממנו לזרוק איזה בלוגראס – אין בעיה. גוספל –

Had Braks - All I can say
מוסיקה פופ אלטרנטיבי

All I can say

האהבה, שברונה, אובדנה. השיר מביא את מצוקת המתוסכל שפונה לאהובה בתערובת של תובנות, תחושות ומסקנות. "החיים אינם קניון/ זה לא עוצר אותי לתבוע את נשמתך". הקבוצה שמוביל אוהד בר הופכת את המילים והלחן לסרט מתח מוסיקלי, מלודיה וקצב שמובילים את

אייל כהן - שיר חשוף
מוסיקה ישראלית

שיר חשוף

אייל כהן – ליבו מתפעם כשהוא שר. שומעים את הפעימות. ריגושו מחלחל בדרך לאיזושהי הגשמת אמת אבסולוטית בכתיבת שיר. השיר הארס פואטי. עוסק במילים עצמן. הדימוי של "חלונות שקופים" משמש למילים, לשורות (התריסים), שיכולות להביע הכל. כהן מבקש מילים שיפתחו

שי בן ארי - נעים להכיר
מוסיקה ישראלית

נעים להכיר

רוק הוא התחום הכי חופשי להביע את עצמך. שחק אותה טבעי. כמו שאתה, גם אם אינך יוצר זמר גדול. ליתר ביטחון – קח מפיק מוסיקלי כמו יהוא ירון, קח גיטריסט כמו ערן וייץ ומתופף כיובל שפריר, ואז – לך על

אייל כהן - אסירי תקווה
מוסיקה ישראלית

אסירי תקווה

יש לפעמים שאתה מתקנא באמונה של אחרים, במיוחד כשהיא יוצאת ממקום של לב ופה שווים. המיית ליבו של אייל כהן משדרת אמונת אמת בטוב. השיר עוסק בפערים שבינו ובינה. מעמיד את עצמו מולה. כהן, אסיר התקווה, הוא רואה האור. מבין

גברים בעלמא

ארז דסקל משחרר תסכול בטונים בהירים ובכוונה ברורה. הטקסט מדבר בעד עצמו. גם המוסיקה. המנגינה, העיבוד וההפקה מדייקים במסירת הנרטיב, בשידור הכאב. "אני רק גבר/ בקושי גבר/ וזה הזמן הלא נכון להיות גברים" הוא משפט נוקב, לא רק אישי, אלא

Ice Cream Teddy Bear

טון קולה המקונן-מתכוון, המקצב האיטי, הצלילים האפלוליים מביעים צער הנפש. "אייס קרים טדי בר", קראה כרמל אקמן לשיר. ננסה ללכת בעקבותיה, למעשה בעקבות המטפורה הזו של משהו מתוק-טעים שנמס במהירות. כלומר – התענוג רגעי, אבל אין לסמוך עליו. נשארו רק

בשפת בני האדם

המוסיקה של רות דולורס וייס ספוגה בעצב תהומי. זו שפתה. זו האמת שלה. בשביל להאמין לה לא צריכים לחברה לפוליגרף. הטון שלה משדר אותות, שאם הם שקר, אז לפנינו השחקנית הכי גדולה בעולם. מצד שני: היא השחקנית הגדולה של שיריה.

My Middle Name Is Misery ההופעה

היא פתחה עם God Bless The Child של בילי הולידיי. היא סיימה עם הולידיי –One For My Baby. אני יכול להבין מה מחבר את רות דולורס וייס עם בילי הולידיי. אתם רוצים להגיד "הולידיי הישראלית?" – קיבלתם אישור. מרכז פליציה

Moonchild של קינג קרימזון, ו – When I left My Room של דן אורבך

לרות דולורס וייס יש אחד מקולות השירה הנדירים ששמעתי מעודי. קשה לטעות בו: כמעט בכל ביצוע שלה אני שומע בסאבטקסט את תוגתה העמוקה, כאילו זה מקור מעייניה השיריים  – להעניק לשירים את הנרטיב המאוד אישי שלה, שהוא בדרך כלל נוגה ומדוכדך.

שיר נסיעה

לעולם לא מאוחר. תן לקולך לשיר את השירים שפעם בעבר, חיכית שאחרים יעשו בשבילך. גם זה סוג של יציאה לדרך. נפתלי אלטר, מלחין רב פעלים, (אביה של רוני אלטר)  שר על פרידה ולא מאישה או בגללה, כך הוא אומר לה

דברים יומיומיים כאלה

זהו האלבום הכי רחוק מ"דברים יומיומיים כאלה". לא דיסק שמקבלים ביום-יום. הוא נפתח בתזמור אפוקליפטי מורכב – שיר על סוף העולם, מקום בלי מוות, בלי הבל, גיהנום שמרגיש כמו גן עדן. השמש קופחת לילה שלם. ובדמיונו הפורה הוא והיא נמצאים