יהודית רביץ

זאב-נחמה-אתניקס-צילום-מרגלית-חרסונסקי
מוסיקה ישראלית

ציפור מדבר 1990

מהשירים המפתיעים והמיוחדים של אתניקס. הנגיעה בקו הגבול שמובילה אותה למקום, שברגע שמגיעים אליו ניתן לגעת בשמיים ולהיות חופשיים. התשוקה הגדולה ביותר היא אותו מעוף ציפור שיאפשר להסית את קו המים לחצות את קו האופק. ואיך עושים את זה? על

קורין אלאל צילום מרגלית חרסונסקי
מוסיקה ישראלית

זן נדיר

"אנחנו מרמים בעיקר את עצמנו, לא עיוורים אבל לא מביטים". שרה קורין אלאל. המילים של מאיר גולדברג מתאימות לכל זמן, ובזמן הנוכחי אפילו מקבלות עוצמה כפולה. הטקסט עוסק בקולקטיב פסיכופטי – חופר מקלטים, נמלט ממסיבות, מרמה את עצמו ואינו בודק

מוסיקה ישראלית

"באה מאהבה"

יענקל'ה רוטבליט שותף בכתיבת רוב השירים של אחד האלבומים היחודיים-מסעירים-דרמטיים של יהודית רביץ. הייתי אומר: מהטובים ביותר שלה, 8 שירים בלבד ורובם שירי נצח. האלבום מתמקד באהבה – מהיבטים שונים, יחסי בינו ובינה מפרידה קשה עד נוראה ועד בדידות ביחסים

אי במערבולת - שרות זלדה
מוסיקה ישראלית

אי במערבולת

זלדה אינה מהמשוררות היותר מולחנות במוסיקה המקומית, בטח לא כמו לאה גולדברג, אלתרמן, רחל, נתן זך, אפילו לא כמו יונה וולך. חנן יובל הלחין את שירה "לכל איש יש שם", שביצעה חוה אלברשטיין. למעשה, זה היה השיר הראשון שלה שהולחן שחשף אותה גם

מוסיקה ישראלית

שיר ללא שם

אסף  אמדורסקי בחר לעשות קאבר לאחד השירים האלמותיים של שלום חנוך לקראת חגיגות 20 שנה לאלבום "מנועים שקטים" בהיכל התרבות ת"א, בו יתארח חנוך. גרסת כיסוי היא אתגר במיוחד מול הביצועים המקוריים הזכורים לטוב מיהודית רביץ ושלום חנוך עצמו. שיר נפלא

ישראל גוריון אסף אמדורסקי וחברים שרים דודאים
מוסיקה ישראלית

שרים הדודאים

ממשיכים לתחזק את המותג "הדודאים".  60 שנים מאז הקמת הצמד, 24 שנים מאז מותו של בני אמדורסקי, ממשיכים אסף אמדורסקי, הבן וישראל גוריון, איש הצמד המקורי להקליט ולהופיע. מדברים על שימור נכסי עבר. הפרויקט שלהם נמשך כבר מאז 2013. מה

פסטיבל נואיבה 1978 עטיפת התקליט
מוסיקה

פסטיבל פופ, אמנים שונים

אני זוכר את הנסיעה הזו למדבר. עוברים את אילת וממשיכים הלאה, אין גבול, אין דרכונים. היינו אז ב-78' נפעמים מעצם הרעיון של פסטיבל במדבר.בחור בשם איתן גפני הרים עיר פופ על החולות. טומי פרידמן הקים, כמו שכותבת המפיקה תלמה אליגון, אימפריה של רמקולים, מקרופונים, קונסולות.  יעקב

מה נשמע

הרצינות היא ממני והלאה

באנו להתגעגע לעלי מוהר, באנו להתגעגע לגעגועים של עלי מוהר, כמו שאמר מנחה המופע מודי בר-און. "עלי מוהר היה נוסטלגי למפרע, לאחור לקדימה ולצדדים". כבר עשר שנים לפטירתו של מי שכתב שירים כמו "העיקר זה הרומנטיקה", "שוב היא כאן", "כל

מוסיקה הופעות

שותפים בעם, ההופעה

הם פתחו בשיר פרומו לעשן המתוק, באינגליש  Legalize, "תעשו את זה חוקי נעשן את זה חופשי". שיר המנון לגראס לבנים ולבנות. לפי החגיגה במועדון, לא חייבים לקחת ללב לריאות. קל קליל, אוויר טוב. תשירו איתם, בנים כבנות. הדג נחש דורשים

מוסיקה ישראלית

ישראל גוריון בן 80

צרפו יום הולדת 80 לישראל גוריון לפסטיבל הג'אז בת"א. למה ג'אז? מה לשירי ארץ ישראל של הדודאים ולג'אז? נדמה לי, שגם לישראל גוריון אין תשובה. אסף אמדורסקי, עמיתו ל"שרים דודאים", בכל זאת התמודד עם השאלה, ופה ושם, במהלך המופע, טפטף

יהודית רביץ דבר איתי באביב
מוסיקה ישראלית

דבר איתי באביב

אני ממתין לסערות רוק מקומיות כאלו. הן נדירות כמו סערות חורף גדולות במדינת מדבר. יהודית רביץ שרה שיר שאומר חוסר שקט – אי הבנת ההווה, אי הסכמה איתו. עכשיו עננים, עכשיו סערה, רוצה לפתור את הדברים באביב. העכשיו אינו טוב,

מוסיקה ישראלית

שיר ללא שם

שירו הוא כל ישותו, כל  מה שהוא, הד שחוזר אליו, כמיהותיו, בת קול של תפילותיו. מעין כוחו. קץ ייסוריו. בא וחוזר. במדור הלירי-רומנטי של שלום חנוך נמצא אחדים מהשירים היפים במוסיקה הישראלית. זה השיר הזה. בא והולך, וכשהוא מגיע, אתה

יהודית רביץ - שחרית
מוסיקה ישראלית

שחרית

קריאה בשיר של אלתרמן כל כך מרתקת, עד כדי כך שהוא (השיר) מתחנן: השאירו אותי כפי שאני. אל תוסיפו לי מוסיקה. אל תחזרו על שורות כאילו אני פזמון של שורות ובית שמבקש שילחינו אותו. "שחרית" הוא מהשירים האלה, שהיו חיים חיים

השקת "גבוה" – האוסף

הקהל המתין לנתנאלה של פעם, מרחק יותר משלושים שנה. הוא קיבל אותה. נתנאלה סיפקה את געגועיו. מצד שני: היא לא ויתרה על מאווייה האומנותיים העכשוויים. זה אומר: כמה שירים שהקהל היה שולח למחלקה לזיהוי צלילי. הבשורה הטובה: יופייה הקולי המיוחד

פסטיבל הפסנתר 2014

נתחיל מהסוף: התזמורת יורדת. יהודית רביץ לבדה על הבמה. לוקחת גיטרה. וזהו. ההמשך כולו של הקהל ששר "באת אלי את עיני לפקוח, וגופך לי מבט וחלון וראי, באת כלילה הבא אל האוח להראות לו בחושך את כל הדברים". רביץ לא

מופע ההוקרה לאריק איינשטיין

בדבר אחד יש להודות: זו לא הייתה חלטורה של מצעד זמרים ביום העצמאות, שעלו לשיר את שיריו של אריק איינשטיין. האהבה לאריק תורגמה למופע בידור טוב, שלוש שעות למן "הקפה הטורקי" שהוגש על הפתיחה טעים מאוד ע"י "מוניקה סקס". ועד

מה כדאי לראות?

ואני כבר מתגעגע ללילות נובמבר של סוזן דלל. מה היה כל כך רע שם שהעבירו את הפסטיבל למשכן חדש – מוזיאון תל אביב לאמנות על אולמיו ופינותיו. לראש העיר לחשתי, שאני בכלל מתגעגע לימים שהפסטיבל נערך בבניין עיריית תל-אביב. ירדנו

יום אחד

בדיעבד אלון אולארצי'ק יכול להרשות לעצמו לומר: בזכות אלעד אדר התחדשתי. אלעד אדר יגיד לעצמו: הייתה לי הרגשה נכונה. אלמלא אולארצ'יק לא הייתי מגיע לשירים האלה. שניהם, אגב, צודקים. בדיעבד, גם שיטת העבודה הוכיחה את עצמה – מסגרת מגבילה לפיה

סמבה ברגל שמאל

נזכרתי בניקולה סטילו (איטליה) ורביעיית מתן קליין (ישראל) מנגנים "סמבה ברגל שמאל" של יעקב גלעד ויהודית רביץ במסגרת המופע "ריקוד החליל מצ'ט ועד ברזיל" בפסטיבל ג'אז תל-אביב 2013. זה היה מפגש ייחודי מרתק ודינאמי בין שני חלילני הג'אז. סטילו הוא

ערב מחווה לאהובה עוזרי

גם שרה. גם ניגנה. ובעיקר – רוחה הייתה על הבמה. משב רוח פרצים. בשביל כריזמה לא צריכים מיתרי קול. על הבולבול טראנג ניגנה אישה, שגם הסרטן נכנע לעוצמותיה הרוחניות המופלאות. אהובה עוזרי הביאה לבמה לא רק את מיומנותה כנגנית וירטואוזית

ילדות נשכחת

מה הביא את עמיר בניון אל "אותה ילדות נשכחת" של יעקב גלעד ויהודית רביץ? –ההוויה שלו,  הילדות שלו, הניגון שלו? לא הייתי מוחק שומדבר. יש שירים "מסוכנים" לקאברים בשל הביצוע המקורי שלהם. השיר הזה מזוהה מאוד עם הביצוע של נורית גלרון. אבל

לאה גולדברג, מבחר משיריה

שירים מולחנים מזוהים בדרך כלל עם הזמר. פחות עם המלחין ואולי פחות מזה עם המשורר. האוסף הזה בא "לעשות צדק" עם המשורר, כלומר המשוררת, למרות שדווקא לאה גולדברג איננה זקוקה ל"צדק" שהרי היא מהמוכרות והמולחנות ביותר. מי לא מזהה את

העיקר זה המוסיקה

"העיקר זה יוני", התבדח שלומי שבן אפרופו שמו של הערב, באחד הרגעים במהלך המופע, כשהוא מנסה בצחוק כמובן לשכנע את רכטר להשחיל שיר שלו. שבן נתקל בהתנגדות: "עם כל הכבוד", סח רכטר, "זה ערב שלי". בסופו של דבר הסכימו לדואט של פשרה של

וידוי

"וידוי" של פן וארגוב הוא אתגר לכל מבצע. כמעט כמו תפקיד גדול לשחקן במחזה. המשורר אלכסנדר פן כתב את השיר בשנת 1941. הוא פורסם לראשונה בעיתון "דבר" ב-10 באפריל 1970, והוא האחרון מבין שיריו של פן שראה אור עוד בחייו.