יוסי חרסונסקי

סליף קייטה
מוזיקה אפריקאית

סאליף קייטה – Moffou

27"קול הזהב" של מאלי עושה חזרה נהדרת לשורשים,  ועם זאת חוצה את הגבול לרוק ופאנק בלי שתורגש ניגודיות צורמת. הקריירה של סאליף קייטה נראתה מעט בדעיכה אחרי האלבום  האפרו אלקטרו של 1999 – Papa. כאן, הוא בחר בחוכמה ליצור אלבום 

דיקלה 2-צילום-מרגלית-חרסונסקי
מוסיקה ישראלית

ואם פרידה

לא יודע כמה עותקים  מכרה דיקלה מדיסק הזה, אבל היא לבטח נתנה פייט לענקי הז'אנר הים-תיכוני – במוסיקה שאינה מתכתבת רק עם המיינסטרים הממוסחר.  דיקלה נשמעת עמוק בתוך אולם החתונות הדאנס-אוריינטאלי. היא בטח קיבלה כמה עצות טובות משרית חדד, ששותפה ל"בטח

אוספים

הזמרים הגדולים של הסיקסטיז

מה כל כך מושך לשירים האלה? אומרים שנוסטלגיה היא עניין אישי ויחסי, בטח פונקציה של גיל, אבל כששומעים את "חתום בנשיקה" עם בראיין איילנד , "את הכול בשבילי" עם ניל סדקה ו"אנצ’יינד מלודי" עם "האחים הצדקניים", נדמה לי, ותקנוני אם

רמי-קלינשטיין- צילום-מרגלית-חרסונסקי-
מוסיקה ישראלית

מתנות קטנות

רמי קלינשטיין מתרפק במנגינה ובקצב, שלוקחים למחוזות הגעגועים הנוגים והמזוככים. הכותב מתייחס לרצף ימי שישי על קו החיים. לא יום שישי מסוים. האווירה פסטורלית, מלטפת. התנהלות כמו בהילוך איטי – מרפסת, משחקי אור וצל, תמונות ילדות מן העבר בחדר ושיירת מתפללים

אלטון ג'ון 2
השירים הכי יפים

Your Song

אחת מבלדות הפופ הקלאסיות, שאני זוכר לה חסד נעורים במובן הכי רומנטי של המילה. הסינגל הראשון של אלטון ג'ון במצעדים (מקום 8 – ארה"ב, 4 – בריטניה) אלטון עבד אז (1970) כנגן אולפן, לעיתים שימש חימום להרכב שנקרא Three Dog Night,

שרות חוה אלברשטיין
מוסיקה ישראלית

מבחר זמרות

זמרות שרות שירים ששרה חוה אלברשטיין, חלקם של יוצרים שונים, חלקם שהיא כתבה (מילים, לחנים) פרויקט מחווה, המתבסס על המופע "בנות חוה" שעלה בפסטיבל תל-אביב ז"ל ב-2009. האלבום יוצא בכריכת ספר-דיסק מהודרת, מבוא, מילים, איורים. לא לשכוח: פסח בקרוב, ועם ישראל רוכש

יוני רכטר
מוסיקה ישראלית

שיר הקרואסון

כמה שזה חנוך לווין. זוכרים? גם בלונדון היאוש נעשה נוח יותר. חו"ל היא הפער העירוני בין פה לשם , שלווין אהב כדי לייצר את האירוניה הסרקסטית שלו. יוני רכטר מחייך חיוך משועשע ואוסף בדרך לקברט את שלומי שבן, בחור חייכן

עמיר בניון צילום מרגלית חרסונסקי
מוסיקה ישראלית

הכל עד לכאן

שיר בקורת עצמית ("אני בתוך בועה … סתם מנופח בלי שום ערך"). עמיר בניון כותב מתוך הצבת מראה מול עצמו, מול מציאות שבה אפילו האמנות אינה משקפת. ("מנגינות מדומות משטות מזייפות מטשטשות לי את שביל הזהב"). מרגיש כמו בתוך בועה של אשלייה ויודע

גן הפעמון - כיוון מסוים
מוסיקה ישראלית

כיוון מסוים

"גן הפעמון" הפכו  טקסט אקראי העוסק בבקשת הכוונה של אדם  למהלך רוק סוער. גיל שפירא (כתיבה, שירה) מנסה לייצר סיטואציה משכנעת להזדהות איתו. הטקסט עוסק רק בקריאה להכוונה לאיזה כוח עליון ("אתה יודע הכל") שעד עכשיו "שתק" – מבלי לגעת בנסיבות/ מניעים

Dotan Home
סינגלים חדשים

Home

באמת חוזר הביתה? שלא יעיז. מה רע לו שם? הבחור הזה הולך לכבוש עולם בסערה. לפני שהוא ישראלי, דותן הרפנו Dotan Harpenau הוא  יוצר-זמר הולנדי. הבדיקה מגלה שהוא נולד בירושלים לאבא ישראלי ולאמא הולנדית. בגיל צעיר עבר עם הוריו לאמסטרדם.

הראל מויאל שטח אש
מוסיקה ישראלית

שטח אש

הדיבור על "שטח אש" ופחד בירושלים  אינו הופך אצל הראל מויאל לאמירה ממוקדת. הוא עטוף בהתרפקות וברומנטיות מרככת.  מויאל אינו הזמר-יוצר שילך עד הסוף בהבעה נוקבת. הוא ייצר תבשיל ים תיכוני, פאנקי מזיז ופריך: כרך געגועים ל"חיוך עיניה החומות" במצב

השקת האלבום החדש

בדצמבר 2010, שמעתי אותה ב"תמונע" בערב מחווה לרוק הישראלי. תמהתי אז – מה עושה הצ'לנית הנפלאה ברוק. התאים לה יותר לנגן סונטה לצ'לו ופסנתר של ברהמס. היא נראתה ונשמעה לגמרי קלאסית. מאיה בלזיצמן ניגנה ושר שירים של "מוניקה סקס", "איפה

שברי זכוכית

שברי זכוכית. ערב. חוף ים. שקיעה. זמן שאינו עוצר. זרם תודעה שאומר פחד מההוויה. רוצה למות כשהיא קרובה אליו. מרגיש חסר הגנה. למה? הכותבים אינם מספקים סיבות מדויקות למצב החרדתי, אבל הוא קיים. המוסיקה אינה משדרת טראומה. היא נוגה אבל

סיכוי לאהבה

יהושע לימוני מחפש את האמת. היא תציל. היא באה לעזור במקומות הלא פתורים של החיים, שמקבלים ביטוי בניסיונות הכתיבה שלו. מציאתה – סיכוי לאהבת אמת. חיפוש אחרי תשובות מהותיות בחיים דורש לעלות מעלה לשמיים. לא די לרכב על אופניים. הוא

20 שנה להופעה בהארד רוק קפה

זיהיתם את השיטה? תנו מספר שנים עגול, רצוי – עשרים שנה לאלבום/ הופעה ותחזירו הקהל בגדול. זה עובד. אלא מה: יש מוסיקאים/ זמרים שצברו כל כך הרבה שעות במה, שהם ראויים להשתמש בה. פיטר רוט, שהצטרף כתגבור לחבורת יזהר אשדות לציון 20 שנה להופעה

שרית חדד

נתחיל מהסוף. זה הולך ככה: "תודה לאל יומם וליל/ שאני בת ישראל/ בת של מלך המלכים/ הילדה של אלוקים". המוסיקה דאנס לרחבות. יאללה בכפיים. עיבוד מזיז של דודו קמה. שרית חדד חוגגת על אלוקים בשיר געגועים למסורת של בית ההורים.

בסוף הזמן

צחי פודור בורח מזיכרונות רעים אחרי שעבר תהליך של ריפוי. הוא מקווה שיצליח להגשים עצמו עוד בחיים האלה. ("לגעת שוב לפני שיעבור") הוא נכנס למערבולת חושים במקומות של "סוף הזמן", בין השמש והים, קצה עולם המרוחק שנות אור. הזמן האינסופי

Uptown Special

אלבומו הרביעי של מפיק העל מארק רונסון (איימי ויינהאוז) הוא חזרה ברורה לשמונים. מי שיגיד נסיגה – לא אכנס איתו לקרבות. נוסחת ה –פאנק-סול-גרוב-ג'אז הקלאסית. כמחצית הטקסטים של מייקל שייבון, הסופר האמריקני זוכה הפוליצר. אורחים: ברונו מארס בלהיט Uptown Funk, קווין

הכוכב הבא – שלב הדו קרב

אני הולך על נאווה תהילה וולקר (בתמונה) ועל שרי נחמיאס. זהו הגמר, לטעמי האישי, כמובן. בינתיים הסתיים שלב שלב הדו-קרב : 4 השופטים הציעו  לכל מתמודד 4 שירים. הבחירה הנכונה קובעת איכות האינטרפרטציה. זהו שלב קריטי במבחן המתמודדים – האם הם מספיק בשלים

עוד יום

כמה רע. בואו נקטר קצת על החיים. נוסיף מנגינה עצובה. וכדי שזה יישמע טראגי ומייסר – נבקש משניים שישירו. מרגול ואיתי לוי משתפים פעולה לצורך הבעת הרע הטוטאלי. הטקסט הזכיר לי חיבורים של ילדים בבית ספר עממי, התבכיינות שהיא פסיכולוגיה

ובימים האחרונים חוזרת לעצמי

שלומה כבר יותר טוב. לפי "הלב הזה המשומש". אין כאן שמחה. יש אנחת הקלה נוגה. המלודיה קסומה. קולה הגבוה אומר אמת. שיר פותח באלבום החדש של איה כורם, שיוצא אחרי מאבק בן שש שנים להשתחררות מחוזה משעבד,  בהפקה מוזיקלית שלה

תן לי

האנחה בסיום. אני שמעתי נשימות גם בהתחלת השיר. מרב סמן טוב נושמת את המילים שהיא שרה. הגוון הנמוך בקול מעצים את הדרמה בלי שתגלוש למלודרמה. שיר ממצוקה נפשית. מתסכול. האין מבקש יש. "תן לי מה שאין לי"… "מה שיכולתי להיות". פחות משלוש

Move On

רוצה או לא רוצה להמשיך ביחסיה איתו? כן, אבל לא. יש בעיות. כמעט כל מערכת יחסים אינה גן עדן עלי אדמות. כאן הבעיות (מאבק יומיומי על חופש, לא מסתדרת עם עצמה) מנצחות את הרצון שלה להמשיך איתו. גם אם הייתה

עוד שיר אחד

תקראו את ההקדמה של יובל בנאי בפתח חוברת הדיסק. היא כנה, מעניינת. מרתקת. מספרת את סיפורו החל משנות השבעים בשורות קצרות, זרם תודעה שמכיל כמעט כל מה שהוא יובל בנאי. החיפושים, האהבות המוסיקליות, ההצלחות, הכישלונות, המאוויים, התסכולים, המשברים. אחד הסיפורים:

בואי אמא

עמית לואיס מחדש שיר רוסי ישן, עפ"י טקסט שנכתב ע"י לאה נאור לפני 47 שנה, אשר מוכר בביצועים שונים (אסנת פז, ירדנה ארזי, רוחמה רז, ריטה) לואיס שר את השיר בעקבות פטירת אמו. הוא הצליח להעביר את השיר אל חלקת הרגש

אולי זה הזמן

האם דן רפאלי גבאי כותב את עצמו? עיינתי בקומוניקט. לבחור יש משרד פרסום מצליח בצפון הארץ, עבר עשיר במוסיקה. אז מה רע, אם הכל טוב? מצד שני, מי מבטיח שבהצלחה הכל טוב? הטקסטים האלה של מי ומה אני וכמה רע

מול המראה

הפסנתר מלווה את מנגינת הלב. שיר דכדוך מלודי אפרורי מספר סיפור של תהיות ותעיות. דנה עדיני שרה כמו זה בנפשה. טקסט סובל מחוסר קוהרנטיות: הפזמון החוזר  – "חשוב שהגעת, כל כך חשוב שאתה פה, גם אם נשמע לי שזה לרגע"…

מה עושה אדם בן אדם

שאלות קיומיות שאדם שואל (או צריך לשאול) כל יום, כשהוא קם בבוקר, גם לפני שהוא עולה על יצועו. נשמע פשוט? לגמרי לא. כמעט כל החיים בשלושה בתים. שאלות מכילת חיים. אין תשובות. חידות החיים ישארו בגדר תעלומה. התעלומה גם קובעת

מנסים

נעלה עם עידן עמדי על הכביש לנסיעת לילה. הוא מנסה למצוא מקלט. נתחיל בנסיעה נינוחה. כשנעבור ליד מסגד, יקרה משהו. נלחץ על הדוושה. המוסיקה מתעצמת. מה לעידן עמדי ולמואזין? פתאום, מדמיין אותו כאיזו דמות אב מנחמת. "כנס לישון אחי ומחר

What's real and what's not

מה אמיתי ומה לא? ניכנס לזרם מחשבתו של אלון ויסמן. נזרום עם הסיפור שמשהו השתבש-התדרדר בחייו. "משהו לא בסדר/ ואתה לא יכול לדעת את האמת". גם אנחנו לא יודעים. גם אנחנו איננו יודעים מיהו ג'ף, ומה הוא עושה בשיר. אבל