יעקב למאי

עוד היום

מתקפת התרפקות של שניים, שאם היו מספרים לי כי נועדו, הייתי מרים גבה. גם כשעמיר בניון חבר לישי לוי, הבנתי, שאין לי מושג איפה הגבול כשמדובר בשתפ"ים במוסיקה. ישי לוי חכם. גם מוש בן ארי מבין, כי כל הדרכים מובילות

תמיד תישארי

למה דואט? מדוע שישי לוי לא ישיר את השיר סולו? למה דוכין? מותר לחשוד כי זהו חלק מקמפיין הקידום של האלבום הבא שלו. ישי לוי כבר "הרוויח" מדוכין בקאבר ל"מלנכולי". הפעם – ניסיון  לבדוק האם טובים השניים. בהאזנה ראשונה, זה נשמע כאילו

סלח לי

תרשו לי שלא להתחשב בנתון שנשלח עם הסינגל – מאיה בוסקילה היא זוכת "חי בלה לה לנד 2". (מה זה תורם לשיר?) לעומת זאת הייתי מחפש איזשהו פסטיבל בשביל השיר הזה באגן הים התיכון, יוון, איטליה. יש כאן פוטנציאל לצאת בגדול

ממכרת

יש לאייל גולן יועץ סתרים שיווקי, או שההברקה המסחרית הזו היא פרי מוחו של מי שמנסה להמציא את עצמו כל יום מחדש? מי שנכנס לאפליקציה של גולן הופתע לקבל את כל אלבומיו להאזנה בחינם. לא יודע אם יש בזה הימור,

רק לחזור

טון געגוע שבא לך לבלוע את הרוק, ריגוש את קצות האצבעות. תן לטל שגב להלחין צלילים נוגים ונוגעים, לא משהו מדי מתוחכם, נאיבי שכזה והוא יספק את הצליל המדוכדך-מזכך שיפרוט על נימי  משפחה/ אהובה שמקבלת מן מכתב, ממישהו שנמצא במצוקה (שבי/ גלות מאונס) הריגוש אינו

זה לא שיר עצוב

טל שגב מציע רשימת מצאי של הצעות מה לעשות עם חייו ("אולי … אולי… אולי") שבסופו מגיע משפט – "זה לא שיר אהבה אבל מזכיר לי אותך", וזאת – אחרי שכבר אודיע – "אני רוצה אותך קרוב". אז מה הוא רוצה:

אפילו רק הלילה

הצלחתם להכשיל אותי: זהו לא אייל גולן? לא? מי? לירון רמתי? כמעט אחד לאחד: הדיקציה, הטון. ההבדלים – בניואנסים קטנים. בקומוניקט שנשלח עם שיר הבכורה של לירון רמתי, בוגר כוכב נולד 9, מגדירים כשילוב בין הגשה שנסונית-צרפתית ובין המקאמים האורינטאליים. מילים-מילים-מילים.

אין כמו אהבה

השיר ה-15 באלבום, "רומנטי או סימפטי" (כן, הגעתי עד לשם…) מפתיע. דודו אהרון שר על פלרטוטים עם שלוש: "איתך אני רומנטי, איתה אני סימפטי, על השלישית ויתרתי". פתאום התפרחח לנו הבחור, שבכל שיריו מחזר אחרי האחת והיחידה. מה קרה דודו?

אשאר

"רק תבקשי שאשאר… אר … אר. אר. אר" – מהדהד באוזניי קולו המקונן-מתחנן של ג'וש לכל אורך השיר וגם בסיומו. מהדהד ומנג'ז משהו. נו, שתיתן לו כבר להישאר, למסכן. מה היא אינה  מבינה שהוא לא יוותר. תגידו Josh עדיף באותיות לועזיות

כמו מלך

משה פרץ מסתובב סביב זנבו של משה פרץ. זה בסדר. אל דאגה: מעריציו יתעלפו גם על השיר הזה. שימו לב לטכניקה של הכתיבה: בגוף ראשון שר פרץ – "אולי אני אוהב אותה יותר מדי" ואילו בלשון ציווי – "תני לו

את אשתי

אם לאשתו לא היה ברור עד עכשיו, יבוא השיר הזה ויבהיר לה ללא כחל ושרק – היא אשתו! לפי ג. יפית, צריכה לבוא פה נקודה. לא אהובתו, לא כל חייו, לא התגשמות חלומותיו הארוטיים – אלא אשתו, Simple as that,

לא יפרידו בינינו

דודו אהרון, עזוב אותך כבר מהבחורות המסכנות. תן שיר על נושא אחר. לא שיחות השלום, מה עם העוני בישראל? רד לאדמה, רד אל העם. רד אל האנשים במצוקה. עוד פעם טקסט על אחת שהבחור עשה לה את המוות, ועכשיו  חש יסורי מצפון

דילוג לתוכן