יפתח שחף

דיקלה - סיפור אופטימי
מוסיקה ישראלית

סיפור אופטימי

יש מקום לראות את הטוב שבחיים, אבל אצל דיקלה זה מגיע בסוף אלבומה החדש באופן אירוני מסיפור על אחת שאמנם גדלה ברחובות, אבל הפכה ל"מיס יוסטון על למבורגיני". כבר יכולה להרשות לעצמה לכתוב סיפורים על אכזבות, על רקע צפייה בסרט של

דיקלה - אל תלך
מוסיקה ישראלית

אל תלך

הטון, הסלסול, תחושת הכאב והשיברון. דיקלה כבר מזוהה בסגנון שירה שמחבר בין הנרטיב לצליל. משהו מאוד אינטגרטיבי, נוגע במוסיקה ערבית, סלסול שמובנה על המנעד הקולי והתחושתי שלה, שזה כבר נשמע איזשהו שימוש חוזר בחומרים קודמים – ללא ניואנסים. שיר על

דיקלה הוא כותב לי מאמי
מוסיקה ישראלית

הוא כותב לי מאמי

דיקלה מקוננת קינתה על ייסורי אהבה בסיפור שנכתב כעין המשך של סצנה, שיכולה להיות שיחה בין בת לאם. שירתה מקרינה כאב, דרמטית, מתכוונת. אי אפשר שלא לזהות את הטון של הזמרת הזו, ששרה טקסטים בעברית בסגנון מזרחי ייחודי שמחבר ישן

ילדה קטנה

מישהו רוצה גלי עטרי אחרת? מישהו רוצה גלי עטרי מחדשת? מיוחדת יותר, מעניינת יותר? גם מבחינת ה"ילדה הקטנה" שבתוכה – הזמן עצר מלכת. היא תמיד הייתה קצת אחרת, בטון בהגשה, בעידון, והיא רוצה לשמור על זה. גם מי שעמלים עבורה

יש עוד אהבה

דקלה סיפקה לאביתר קורקוס שיר אהבה. נדמה שהוא בוטח יותר בטנור היפהפה ובסלסול שלו, מאשר במלל של השיר. לא טקסט לכתוב עליו הביתה. הוא ביקש אהבה ללא תלאות. קלה, פשוטה. שקטה. לחיות את החיים. רק שתאמר לו "אתה נצחי". העניין