לאה גולדברג

מוסיקה ישראלית פלוס

משירי ארץ אהבתי

חוה אלברשטיין שרה את השיר ב"ארבע אחרי הצהריים" בפסטיבל ראשון 2014, בערב שהוקדש לאסופת שירים על בסיס התוכנית בגלי צה"ל. היא החזירה לאחד השירים היפים שהולחנו כאן. הדוברת בשיר פונה אל ארץ הנמצאת במצב של אבל, חורבן ואובדן עצמאות: "מכורה שלי,

זה מכבר

"זה מכבר אין איש מחכה לי שם" שר אושיק לוי ללחנו של מתי כספי. שיר שמדבר על אפסות הקיום, על החיים הקצרים, שמסתיימים בלא-כלום – "עוד שבוע? עוד חודש? עוד שנה?" ויש כאן שורה שאומרת: "אחריי מותי עוד יהיה משהו

עפרה חזה יהודית רביץ - החליל
מוסיקה ישראלית

קולו כמו קול של הלב

האם אפשר להפריד בין  מילות שירה של המשוררת לאה גולדברג "החליל"  ובין לחן הנפלא של דוד זהבי? הם נועדו זה לזה, כמו נולדו יחדיו. לאה גולדברג היא שכתבה על החליל – "קולו הוא כמו קול של הלב". דוד זהבי הלחין את קול ליבו.

שרית חדד - משיר ארץ אהבתי
מוסיקה ישראלית

משירי ארץ אהבתי

שרית חדד נבחרה לפתוח את טקס המשואות בהר הרצל לציון 70 לישראל עם השיר הזה. בהודעה לעיתונות מצוטטת שרת התרבות מירי רגב, שמנכסת לעצמה השנה כל בחירה במסע חגיגות (בחירות) פופוליסטי, באיזונים קונצנזוסאלים בין עדות. איך אפשר לסרב לה? אז

חוה אלברשטיין
מוסיקה ישראלית

האמנם את תלכי בשדה

לאה גולדברג כתבה את השיר בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, כאשר העתיד נראה פחות ופחות ברור, והמשוררת חשה בחסרונה של שגרה פשוטה, שתאפשר להלך בכל מקום בצורה גלויה בלי חשש להיפגע. המשוררת מבקשת בשיר הזה מנוחה. היא רוצה שיעברו ימי

קולו של הלב
מוסיקה ישראלית

מחדשים את שיריה

ארבעים וחמש שנה למותה של המשוררת לאה גולדברג הן סיבה לפרויקט אודיו-וידיאו חידוש לשיריה ביוזמת עמותת "שיר עד" בתמיכת "קרן מיתר" בניהולו האומנותי של אורי לשמן ובהפקה המוסיקלית של אלעד אדר. בשיריה של לאה גולדברג קיימים לא רק מקצבים שריתקו את המלחינים, אלא

נפרדנו כך

האם הייתה זו טיפת גשם או דמעת אדם שנותרה מהפרידה ביניהם? זו השאלה שעומדת במרכז שירה של לאה גולדברג. איך הופכים סונטת אהבה לירית לשיר מצמרר? כי כאשר קוראים את השיר ללא הלחן ובלי טון קולה המדוכדך של נורית גלרון,

לאה גולדברג, מבחר משיריה

שירים מולחנים מזוהים בדרך כלל עם הזמר. פחות עם המלחין ואולי פחות מזה עם המשורר. האוסף הזה בא "לעשות צדק" עם המשורר, כלומר המשוררת, למרות שדווקא לאה גולדברג איננה זקוקה ל"צדק" שהרי היא מהמוכרות והמולחנות ביותר. מי לא מזהה את

עוד יום אחד

שיר שחוה אלברשטיין הקליטה לאלבום "נמל בית" (1984), אבל לא נכנס"מטעמים טכניים". לפי הקומוניקט שהגיע עם השיר, ניתן היה להבין, כי השיר יוצא לאור בפעם הראשונה, אבל אז נזכרתי ששמעתי אותו בגרסת ירדנה ארזי באלבום שממש נקרא על שם השיר

מדוע הילד צחק בחלום

התבוננותה של לאה גולדברג בפניו של ילד צוחק בחלום הולידה קסם של שיר. את הקסם שכבר חלחל בעבר בקולו של אריק איינשטיין, מנסה הפעם יהודה פוליקר להעביר במסגרת פרויקט "לילה של כוכבים", שירי הילדים של שלום חנוך (שם שנתנו מפיקי

אהבתה של תרזה די מון

שירים קלאסיים הם כמו חתונה קתולית. הם נכנסים לפנתיאון של המוסיקה, ושם שוכנים לנצח. אין עליהם עוד ויכוח מהסוג של האם המילים והלחן נועדו אלו לזו, או זו (המנגינה) לאלו. "אהבתה של תרזה די מון" הוא מהשירים האלה. טקסט – מופלא. לחן –

אלי

לאה גולדברג משוררת הנצח, לנצח, ממשיכה לספק שירים למלחינים שמחפשים "שירי משוררים", בהנחה ששדובר באיכות פואטית "מעל לממוצע". גם זמרים מאמינים כי בחירה ב"שירי משוררים" משדרגת, כאילו השידוך חייב להיות אולטימטיבי, בטח לאה גולדברג, המשוררת הכי מולחנת בזמר העברי. מה ממשיך למשוך

האמנם

הלחן הנצחי של חיים ברקני. הביצוע הלא פחות נצחי של חוה אלברשטיין. והנה באה שרון רוטר ומציעה לחן חדש במקצב בוסה נובה בביצוע "על בהונות", מרוחף-מהורהר. מיוחד. תזכורת: ב"האומנם עוד יבואו ימים" מעמידה לאה גולדברג ניגוד בין עתיד מאיר ואופטימי