מאיה בלזיצמן

רבקה זהר - שרה לך
מוסיקה ישראלית

שרה לך

הכי קלישאה: תוציאו ממחטות. לא ציני. זה מחלחל. זה עובר. רבקה זהר  מתגעגעת.  מטען כבד שמשדר כאב. יש כאן סיפור. דירה קטנה ב – indian road. ילדה בת חמש. עיר אבודה. דמעות של פרידה. ועכשיו – שמלה לבנה מצהיבה בארון. געגועים

יורם חזן צילום מרגלית חרסונסקי
מוסיקה הופעות

חוגגת 25 שנות רוקנ'רול

אין בעיה למצוא סיבה למסיבה. לפני כחמש שנים, ביום ההולדת ה-20  אירחה הכנסיה את התזמורת האנדלוסית ואת אהוד בנאי.  גם הפעם במלאת 25 שנות רוק, הצטרף  אהוד בנאי, והגיעו גם החברים של נטאשה ועמיר בניון. תאריכים הם ככל הנראה מקדמי מכירות

מאיה בלזיצמן ומתן אפרת צילום מרגלית חרסונסקי
מוסיקה הופעות

Two Elements השקת האלבום

אחרי ששמעתי את האלבום החדש של מאיה בלזיצמן את מתן אפרת, חשבתי שלא יהיה לי הרבה מה לומר על הופעת ההשקה. טעיתי. יש עוד משהו לומר על הצמד, אחרי הסטנדינג אוביישן המוצדקים שהם קיבלו, אחרי  Gypsy  ו"ושום סלע" שבלזיצמן שרה

הגר לוי - Dreams
מוסיקה פופ

Dreams

לא מעט זמרים וזמרות מקומיים בוחרים לשיר באנגלית. המגמה מובנת. המשימה אינה פשוטה. זה לא רק עניין של מבטא. שפה  צריכה להיות חלק בלתי נפרד מהדי.אן.איי היצירתי שלך, עליה להיות מובנית על הזמר כחלק אינטגרלי מיישותו האומנותית. . אצל  הגר

מוסיקה הופעות

שרף אורנים השקת האלבום

יש אלבומים, שאתה מבקש להישאר סגור איתם באוזניות, לחוות אותם הכי קרוב לליבו של היוצר, ללבך. 13 השירים ב"שרף אורנים" קירבו אותי למקום הזה. החשש היה  להתרחק ממנו, כאשר הם (השירים) יגיעו לבמה. האזנתי לאלבום שעות אחדות לפני ההופעה בבארבי.

שילה פרבר - אבא
מוסיקה ישראלית

אבא

זהו מכתב אישי לאבא, ניסיון מחודש לתקשר איתו, לחפש אצלו הכרה לדרך בה היא הולכת, לכך שמשהו השתנה בה, לקבל עצה חכמה. שילה פרבר משתוקקת לאבא ממקום של התפקחות עצובה, של ניסיון לקבל תמיכה בה, כפי שהיא עכשיו. מבחינתו, היא

צ'לו ושירה מאיה בלזיצמן

לעולם לא נגיד – מה פתאום אלתרמן. אמנם לא נסחפה ,כדברי פרופסור ניסים קלדרון ("אפשר להיות ישראלי בלי שאלתרמן זורם בדמך – אבל לא כדאי"), אבל אין ספק, ששיריו חיים ונושמים, אם כי למען הצדק – גם ובעיקר בזכות היותם

ניצוץ האהבה

חוכמת אהוד בנאי חברה ל"לחן עממי". השיר שמוכר מדואט של בנאי ודקלון, זכה לחיים חדשים במפגש עם טובי הנגנים של העדה האתיופית והזמרת רודי ביינסאי, בוגרת דה-וויס בפסטיבל הסיגיאדה האחרון, שנערך בנובמבר 2014 בסינימטק בת"א קיבל השיר על הפכים וניגודים

רבות הדרכים, עשור לאלבום

"רבות הדרכים" הוא אלבום הסולו השני של סלומון, שיצא ב-2005. באנו לגלותו מחדש ב-2015 שירים למטה: "אהבה", "עשן בעיני", "מיתר קרוע", I Got You Babe, "מול המראה", "אהובי", "קרן שמש מאוחרת"  לביקורת המלאה  

דניאל סלומון
מוסיקה הופעות

עשוֹר ל"רבוֹת הדרכים"

אני לא מאוהדי טרנד החגיגות שעושים לאלבומים ישנים, אלא אם כן מדובר באלבומים אולטימטיביים מהסוג שמונחים אצלך על מדף אלבומי החובה, שהעלאתם המחודשת נדרשת בדחיפות. "רבות הדרכים" הוא אלבום הסולו השני של סלומון, שיצא ב-2005. באנו לגלותו מחדש. סלומון שר

בפסטיבל הסיגדיאדה

כמו תייר חובב מזכרות, מצאתי עצמי באכסדרת הסינמטק רוכש חולצה של "מלך אתיופיה" בצבעי הטריקלור (ירוק, צהוב אדום) של הדגל האתיופי. את ההשראה קיבלתי מאהוד בנאי, שזכה כמה רגעים לפני כן לענוד סרט מעוטר בצבעים האלו ע"י משתתפי המופע בפסטיבל הסיגיאדה

כל החיות ידעו – הופעת ההשקה

יכול להיות שהגענו מהר מדי לסוף? גם נינט שאלה את השאלה. גם לה זה חלף ביעף. ספרתי 18 שירים מתוכם – עשרה שירים מהחדש, "כל החיות ידעו". סיכון? נינט היא זמרת שממשיכה בדרכה הנועזת, ההרפתקנית. אמנות איכותית אינה נוצרת מהחנפה.

Sympathetic Nervous System ההופעה

בשיר האחרון Find My Love הייתה הצגה, ואני מדבר על אשכרה הצגה. תיאטרון רוק. פתאום נינט טייב נראתה לי מעולם אחר, כמו משייטת לתוך הקהל. נוגעת בו. זועקת את אהבתה כאילו אפוקליפסה עכשיו. בטוח שהיא רצתה להשאיר אותי קצת הלום.

I C U

קול נמוך נרגן-מר-נוטר משגר את הנרטיב. בהמשך הוא יתחלף לדרמטי-נואש. המוסיקה החדשה של נינט טייב מכניסה לאווירה נכאה. קצב (רוקפור) ומיתרים (מאיה בלזיצמן) מטעינים במתח. "אין לך מה להפסיד/ יש לך משהו להוכיח/ יש לך משהו שהוא רוצה/ אבל היא

מכופף הבננות, אבשלום

"עבודה עברית" הוא פרויקט גרסאות כיסוי (קאברים) שמצדיע למוסיקה הישראלית, באשר היא. תרצו – נכסי צאן ברזל שכבר שוכנים לתפארת בפנתיאון התהילה של הזמר העברי. אין כאן חוקים. כמו שהקדשיו "עבודה עברית" לשירי עוזי חיטמן בגרסאות ים-תיכוניות,  הפעם ליקטו שירי של

גאות המופע

אלבום רביעי מסמן גאות. לא שדניאל סלומון הפך בן לילה כוכב הפופ התורן, מחוץ למועדון לא המתינה עדת צלמים טורפת סלבס, כתבי רכילות לא הסתודדו עמו לראיונות חושפניים. ערוץ 2 לא שלח צוות למהדורה של מחר בערב. איפה הבעיה? אין בעיה.

במחווה לתור הזהב של הרוק הישראלי

כשמביטים בה, אומרים – מה עושה הצ'לנית הזו בפופ? שתלך לנגן סונטה לפסנתר וצ'לו של ברהמס. הרבה יותר מתאים לפרצוף ולסגנון שלה. עניין של דימוי. אבל מאיה בלזיצמן היא הצ'לנית של הרוקיסטים. לא היחידה, בטח האחת. כי מאיה בלזיצמן יש