מוזיקה

הצל של פוליקר מוציא אותו לקצב נסיעה, מלודיה קסומה, שיר שנטען במתח, הזמר מספר את סיפור המסע-יחסיו עם צילו מחוצה לו ובתוכו, מעבר אמוציונאלי שמגיע מנפש הזועקת  – "בוא נעוף רחוק אתה תהיה לי כנפיים  אל חיבור דמיוני  שהיה עד

אנחנו אוהבים להשתמש בצירוף "פס קול חיינו" – גם בלי שהקולות באמת ליוו את חיינו. כשמדובר בנעימות שפותחות תוכניות יומיומיות/שבועיות ברדיו – הקולות, הצלילים, המנגינות מצטרפים יחד למשהו שאפשר לכנותו – פס קול חיים. אין כמו צלילים לעורר את בלוטות

מהו רוק ישראלי?  הסקירה ברוב המקרים תתחיל ב– פעם הייתה מוסיקה של אקורדיונים ולהקות צבאיות ומלחינים ממוצא רוסי ונעמי שמר עד ש…קרה מהפך. נצנן רוחות: מעולם לא התפתחה כאן סצנת רוק של ממש.  משינה ותיסלם היו השולטות בכיפה משך שנים

התגעגעתם לירח של ארצי. הוא שָמַן. בשורה טובה, לא? "מתאמן מול ירח שמן ושורק לך בחוץ"… על מה הוא מתרפק? על הדברים הפשוטים, היפים. עדיין מאמין שאפשר ללמוד להבחין בין הרע והטוב. היה קונה את מה שהיה ביניהם פעם. גם

המילים, הלחן והעיבוד נכתבו ברוח העצבות, לזכרו (*), לזכרם. כמה אירוני שהטקסט בסופו של דבר נטען בעוצמות שהם חלק מההיבט הרטרוספקטיבי שבעטיו הולחן השיר: "שלחי אותו, תני לו ללכת לַחופשי, אף כי יודעת את שלא יַחֲזור אליך". הטון של רוני

פול סיימון בחר לשיר את "צלילי השקט" בטקס האזכרה במלאת 10 שנים לארועי 9/11 – אסון נפילת התאומים. רגעים מרגשים. ואין כמו הבחירה הזו למעמד. צליל השקט האלמותיים, כל אחד יעניק להם פרשנות אישית משלו ברגעים האלה. מישהו כתב: May

בחוף של מָר דֶל פְּלָטָה, ישנו פסל עם דמות אישה נאה, מעין וֶנוּס מודרנית, הפוסעת אֶל גלי-הים. "אלפונסינה" היא אַלְפוֹנְסִינָה סְטוֹרְנִי , מהסופרות הגדולות של השפה הספרדית במאה העשרים. בשנות ה-30 של המאה הקודמת, נקשרה אלפונסינה בלבה ובנשמתה אל סוֹפֵר האורוגוואי  קיוֹרְגָה, ששם קץ לחייו. היא

הרומנטיקן העצוב שר בשיר האחרון: "מכניס ת'ראש בקיר ואז כותב על זה שירים". הרמתי גבה: האם זה לא ברור? לכתוב שאתה כותב בגלל שרע לך? הנדוש הוא הכי-אמת. רוב המשוררים, קטנים כגדולים, מתפרנסים ממצוקות, מחיים על הקצה, לא מתחושה של כמה

לפעמים, כשרוצים להגדיר נוסטלגיה, עדיף להביא שיר במקום. קחו את "אהבת נעורי". בנוסטלגיה טמון זיכרון תחושתי. לשלום חנוך יש שני שירים כאלה שמחזירים לקיבוץ נעוריו, משמרות: "לילה" ו"אהבת נעורי". הראשון עוסק במקום עצמו: "בביתני התינוקות מייללים בהפסקות/ נצבט הלב היי

איך מצליח השיר הזה לצלוח כ-1,000 שנה ולזכות לכ-8 גרסאות בתקופתנו. הפיוט חובר על ידי דונש בן לברט, בן המאה העשירית, שנחשב לחלוץ שיטת המשקל הכמותי בשירה העברית בימי הביניים. ככל הנראה מדובר בפיוט השבת המולחן ביותר בהיסטוריה, בין היחידים

אין פירוש ברור אחד לשירו הקלאסי של לאונרד כהן, מכיוון שכמו יצירות אמנות רבות, הוא עמוק ומורכב. לא מעט משמעויות נפוצות מיוחסות לו.  ההללויה (Hallelujah), מילת הליבה של השיר כולו, החוזרת על עצמה 33 פעמים, היא בעצם "תהילה לאלוהים", או

יש אמנים שבשלב מסוים של הקריירה שלהם, כשאין להם כבר מה להוכיח, מנגנים בשביל לכייף. החצוצרן, וינטון מרסליס והגיטריסט אריק קלפטון הרוויחו ביושר ובצדק את תהילת העולם שלהם. וינטון מרסליס הוא אמן הג'אז הראשון שזכה בפרס פוליצר. אריק קלפטון הוא

מכל שלל צורות הרוק, הבי מטאל Heavy Metal הוא הקיצוני ביותר במושגים של עוצמת נגינה, קול, גבריות (מאצ'ואיות) וראוותנות תיאטרלית. קיימות וריאציות על הסגנון – אבל כולן תלויות בצליל גיטרות גבוה ומעוות (Distorted) המנוגן בריפים חוזרים, במקצבים ישירים ופשוטים. הגיטרות

אומרים "אלוהי הגיטרה" אבל לא "אלוהי הפסנתר". טכניקה מסחררת בנגינת גיטרת הרוק והבלוז נמדדת במונחים נשגבים, סוחפת המונים. סיבת הפופולאריות הגבוהה של הגיטרה? – משום היותה נגישה. גם מי שאינם מוסיקאים נוטלים גיטרה ומתחילים ליצור מוסיקה כמעט מיידית. סיבה נוספת

מוסיקה ים-תיכונית ישראלית מקורית? לא חייבים לחפש בנרות. לא חייבים להגדיר. כולם יודעים שאהוד בנאי הוא אולי היוצר הים-תיכוני האותנטי והאולטימטיבי ברוק המקומי. מהו שיר אהבה נוגע, מחלחל? תקשיבו.  התבלין היווני הזה. שמח שמהול בעצב. הקשיים ("ולפעמים אנחנו כל כך

האם זה נכון שהשיר המופלא הזה הוא מהפחות מוכרים של גלי עטרי כפי שמישהו אמר לי? מה פתאום. מוכר גם מוכר. חסר שלא. שימו לב לפשטות של מערבולת רגשות שמגיעה מ"תחושת הזמן" של סיום לקראת התחדשות – במוסיקליות סוחפת. המחזוריות

היא נראתה כמו מלכה יפהפייה מהסרטים. היא אמרה לו שהוא האחד והיחיד. שמה היה בילי ג'ין. היא נושא הסינגל השני מהאלבום Thriller מ-1982. מייקל ג'קסון כתב והלחין. קווינסי ג'ונס שהפיק, לא אהב את השיר כששמע אותו לראשונה. השיר כמעט הוצא מהאלבום.