אחרי ששומעים ג'רי מאליגן, מתאהבים בבריטון סקסופון. את התקליט הזה אני שם מדי פעם כדי להתענג נטו. הוא נשמע כאן הרבה יותר טוב מאשר באלבום "Birth Of The Cool" משנת 1949,בו מאליגן ניגן לצד מיילס דיוויס. אני מניח שתוספת של
"אנג'ל סונג" של המוזיקאי והחצוצרן הקנדי קני וילר, שהוקלט בשנת 1996 ויצא בשנת 1997 בלייבל ECM הוא מאלבומי הג'אז שאני חוזר אליהם בדבקות. לי קוניץ באלט סקסופון, ביל פריסל בגיטרה ודייב הולנד בבס משלימים רביעיה שאין שום בעיה לכנותה אגדית.
פסטיבל ניו אורלינס בלי נגנים מניו אורלינס או בכלל הרכבים מהעולם שזה תחום התמחותם? לא להאשים את האמרגנים ("שמים הפקות"). אלא כמה נדוש – את הקורונה, ימח שמה. הפסטיבל תוכנן תחילה עם אורחים מחו"ל, אבל המציאות טפחה שוב, ונאלצו למחוק
דמיינו מועדון באוווירה נינוחה. תזמינו יין טוב. ווינטון מרסליס, החצוצרן המהולל, בנו של הפסנתרן, אליס מרסליס, מחדש את מסורת הבופ של ענקים כמיילס דיוויס ופרדי הבארד. מי שנמנה על הקבוצה המכונה "האריות הצעירים" – נגנים ויוצרים שראו את עצמם כממשיכי
אל ג'ארו, זמר בסגנון שהוא משהו בין ג'ון הנדריקס ובובי מקפרין, דאג קודם כול להרכב נגנים מהשורה הראשונה. בגרסה ל"מיי פוליש הרט" הוא מקבל ליווי מדוייק, ללא גרם מיותר של שומן מוסיקלי. ברשימת הנגנים שהגיעו לאולפנו נמצאים קית' אנדרסון בסקסופון,
שת"פ נדיר בין סטן גץ וביל אוונס, שמות נרדפים ל -Cool. האלבום הוקלט ב-1964, אך ראה אור רק ב-1975. אכן מוזר שחברת התקליטים "וורב" גנזה את ההקלטות במשך יותר מעשור לפני שהוציאה אותן. אחת הטענות נבעה מההרגשה שלגץ ולאוונס לא
ליבו הספרדי של צ'יק קוריאה. 1976 הייתה שנה מצוינת עבור קוריאה. לא רק שהוא הוציא עם להקת "Return to Forever" את "הלוחם הרומנטי", הוא עדיין מצא זמן לכתוב, לעבד, לבצע ולשחרר את האלבום "My Spanish Spanish", tj, מיצירותיו הגדולות אי
The Essence Part One של פסנתרן הג'אז האמריקני אחמד ג'מאל (יליד 1930), מציג הופעות שהוקלטו בפריס בשנת 1994 ובעיר ניו יורק בשנת 1995. האוסף הוא עדות ליכולתו של אחמד ג'מאל כפסנתרן ג'אז ייחודי, גם מול ענקי פסנתר כמקוי טיינר /
בילי הולידיי באחת הבלדות הגדולות בתולדות הג'אז. השיר על "הפירות המוזרים" נכתב ע"י מורה יהודי, פעיל חברתי מניו-יורק למען זכויות האדם, אבל מירופול שמו (Abel Meeropol), שהביע הזדעזעותו אחרי שראה תצלום של לינץ' במגזין לזכויות האדם – שני אנשים שחורים תלויים
מעריציו של צ'ט בייקר יודעים כי הקריירה של החצוצרן והסולן מחולקת לשתי תקופות שונות זה מזה: עבודתו המינימליסטית של שנות החמישים, בה סייע הגדיר את צליל "cool jazz" של התקופה. האלבום השה שייך לתקופה השניה שלו. זהו מסמך מוזיקלי משנותיו
מי היה חושב להפוך שירי ארץ ישראל ישנים בסיס לאלתורי ג'אז. הסקסופוניסט יובל כהן חש מחוץ לקופסה, כשהוציא לפני 7 שנים את "הכל זהבי", אלבום פרשנות משלו למוסיקה עברית קלאסית של דוד זהבי (1910-1977) שירים כמו "יצאנו אט", "ניגונים", "החליל",
יפו על המפה, והפעם מסיבות שלא יעשו כותרות גדולות. פסטיבל יפו ג'אז שנה שישית בשלושה ימי מוסיקה (24-26.6) המוקדשים לשירים הגדולים מתוך מחזות הזמר הגדולים בהשתתפות 80 נגנים בהרכבים שונים. האירע יתרחש באודיטוריום מרכז המוסיקה העירוני תל אביב- יפו, שארית
אחרי שעושים לשירים עיבודי ג'אז, מוסיפים להם מנת אילתור, אין שום מניעה להגדירם "סטנדרטס", מסוג השירים שנמנים על ספר השירים האמריקני הגדול. שלמה גרוניך חבר לאורקסטרה – תזמורת הג'אז הישראלית במסגרת פסטיבל הג'אז באפריל. אחת התוצאות הוא העיבוד לשיר שאתם
קשרו לו תארים כמו "קולטריין של הגיטרה". נגן ומוסיקאי חדשן, ממשיכם ענקי גיטרה כצ'ארלי כריסצ'ן וג'אנגו ריינהרדט. וס מונטגומרי (1923-1968) הרחיב את הפוטנציאל של הגיטרה ופרץ נתיבים עבור דורות עתידיים של נגני הגיטרה ככמו גרובר וושינגטון ג'וניור וג'ורג 'בנסון. לנגינתו
צ'ט בייקר, הוא התגלמות נגינת החצוצרה הצלולה והמלודית, גם סולן ווקאלי ייחודי מאוד בפני עצמו. עם זאת השירים כאן פחות מורכבים מעבודתו האינסטרומנטלית. אלבום 12 המציג מוסיקה משנותיו המוקלטות המוקדמות של צ'ט בייקר, 1953-1957, כולל חמש רצועות ווקאליות, ביניהן שלוש
מהדורה הזו שכותרתה "In A Soulful Mood" היא לא הקלאסיקה של ג'ון קולטריין, אלא סט נוסף ומעניין של מוסיקה שנשמעת כמעט נוסטלגיה. האוסף הזה של 12 יצירות מופת רכות אולי ייצר את הרושם שמדובר ב'מוזיקה מרגיעה', אולי בהשוואה לאלבום Ballads
Duets של פרנק סינטרה, שיצא בשנת 1993. הוקלט בסיום הקריירה שלו, והוא מורכב מדואטים שהוקלטו בין סינטרה לזמרים שונים מז'אנרים שונים. רשימת השירים הורכבה מלהיטי עבר של סינטרה. ההקלטות של הדואטים לא נעשו בצורה הרגילה. סינטרה מעולם לא הקליט באולפן
בראד מלדאו תואר לאחרונה על ידי הוושינגטון פוסט כ"אחד הפסנתרנים המחוננים והמתוחכמים ביותר של דורו." בהופעת הבכורה שלו, בראד מלדאו בטוקיו, הוא מפרש חומרים של אמנים מגוונים כמו ג'ורג 'ואירה גרשווין, תלוניוס מונק, ניק דרייק ורדיוהד – קאבר "פראנואיד אנדרואיד".
סיפורים מההדסון הוא אלבומו הרביעי של מייקל ברקר כמנהיג. הוא הוקלט בPower Station בניו יורק בשנת 1996. האלבום זיכה את ברקר בשני פרסי גראמי עבור ביצוע סולו אינסטרומנטלי הטוב ביותר בג'אז (על סולו"Cabin Fever") ואלבום האינסטרומנטלי הטוב ביותר בג'אז, ליחיד
את המשחק "מה היה אילו" ההיסטורי ניתן לשחק גם במוזיקה. מה היה, למשל, אילו קליפורד בראון החליט להישאר לילה נוסף בפילדלפיה ביוני 1956 במקום לקחת טרמפ לשיקגו? אילו היה נשאר, הוא לא היה מעורב בתאונת הדרכים שגבתה את חייו בגיל
Saxophone Colossus הוא אחד האלבומים הטובים והחשובים ביותר של סוני רולינס מבין מאות שהוא הקליט במשך חייו. באלבום שהוקלט בשנת 1956, כל שיר מרגיש כל כך מתוחכם, ועם זאת מלא נשמה ונגיש. סוני מנגן ביבופ מורכב בחוש מלודיה נהדר. מעטים
נקרא להן – נשות הג'אז המתוחכמות. איך הן שרו. על בילי הולידיי (Billie Holiday), ילידת 1915, אמרו כי היא הכילה חיים שלמים בקול אחד. למרות טווח קולה המוגבל, השתמשה בקולה כבכלי נגינה, יצרה את האקלים הרגשי המצוי בבלוז. ייחודה –
רביעיית ג'ושוע רדמן של כוכב הסקסופון האמריקאי (קמה מ -1994) עם הפסנתרן בראד מלדאו, הבסיסט כריסטיאן מקברייד והמתופף בריאן בלייד הייתה אחד ההרכבים הבולטים של אותו עשור – אך קצרת מועד, משום שכל החברים היו על סף פריצות לקריירה הפורייה שלהם.
צ'יק איננו. צ'יק קוריאה מת? אני לוקח רגע של דומיה. ארמנדו אנטוניו "צ'יק" קוריאה איננו. הוא היה מהמוסיקאים שכל יישותו גם כאמן גם כאדם אמרה חיים. יש אנשים שנותנים לך תחושת חיים לנצח. צ'יק היה כזה. שמעתי אותו אינספור פעמים
ג'ורג' בנסון הגיטריסט המהולל (איך לא – אחרי 10 פרסי גראמי) שר את My Cherie Amour של סטיווי וונדר. רכות ג'אזית מלטפת, מלודית חמה, באילתור באוניסון עם שירה ללא מילים. ג'ורג' בנסון שהופיע בישראל ב-2011, הוא אשף הקאברים הקליטים. הוא
מודה: אני לא "הולך" להופעות שנערכות במחשב. כשבא לי לראות הופעה על המסך, אני מחבר די.וו.די דולבי 5.1 למערכת הסראונד ומקבל אפקט כמו הדבר האמיתי. מצד שני – המציאות. השביתו לאמני הבמה את עולמם. מוסיקאים מחפשים חצרות, זומים, הופעות סלון,
אלה ובייסי Ella and Basie: המפגש הזה בשנת 1963 בין קול הזהב של אלה פיצג'רלד לבין הביג בנד של קאונט בייסי היה ייחודי. הכוכב האמיתי של אלה כאן הוא לא רק בייסי – אלא 18 נגני הסווינג שלו, כמו גם
קולטריין לאוהבים Coltrane for Lovers הוא אוסף בלדות של ג'ון קולטריין שהוקלטו בין 1961 ל-1963. את מרבית הקטעים שמעתי באוספים קודמים של קולטריין כ"בלדות", "קולטריין וג'וני הרטמן", "דיוק אלינגטון וג'ון קולטריין". ב"וארב" ידעו שקולטריין רומנטי תמיד נמכר טוב. לכן –
כתבתי בביקורת על האלבום "תה בשניים" (עם אלי דג'יברי) שאלון אולארצ'יק צריך לצאת מהארון המוסיקלי שלו ולהצהיר קבל עם ומעריציו: אני זמר ג'אז, וזה סופי. מי שמבקש הוכחה, שיקח את הדיסק הכפול הזה. חבורת נגנים התכנסה סביב אולאר'ציק כדי ליצור
סוני רולינס, ענק הסקסופון, מוסיקאי יצירתי ומאלתר בחסד, הרבה להופיע בשנות השישים ללא הרכב קבוע. הוא השתמש בנגנים מקומיים בכל עיר אליה הוזמן. האלבום הזה של הקלטות מ-1967 במופעים שנערכו בהולנד, מציגים את מפגשיו הראשונים של רולינס, אז בן 36
