מוסיקה הופעות

הכל לטובה ההופעה

סוף השיר "נובמבר", ודמעות חנקו בגרון. הפליק לעצמו שתי סטירות לפנים, אחרת אי אפשר להמשיך. סיפור השיר: על רקע בשורות חדשות (הריון של b) הוא עדיין מקווה לקבל איזשהו אות שאחותו בסדר. שיר רך ומרוגש. שאנן סטריט דומע לפני שהוא

מופע מחווה ליענקל'ה רוטבליט

ערב שני שאני מבלה בחולון עם ותיקי העיר בטקס הענקת פרס על מפעל חיים ליוצר מהזמר העברי. אחרי נורית הירש, הגיע תורו של יענקל'ה רוטבליט. גם רוטבליט, כמו הירש, נאלץ לעמוד ליד ראש העיר משך דקות ארוכות ולחטוף שני עמודי

בהיכל התרבות ת"א

לקראת סיום, ירד הסופרסטאר מהבמה וטיפס ליציע העליון של ההיכל. אמרנו סופרסטאר? רגע, אמרנו שלומי שבן סופרסטאר? ואללה. במונחים מקומיים – מגהסטאר. הבחור משיק אלבום לא בזאפה, לא בבארבי. לא בפריפריה. בהיכל התרבות בת"א. לא פחות. מצד שני לא ביג

השקת "מקצועות חופשיים"

רגע. האם זכרוני בוגד בי? אלה האנרגיות הטבעיות של יהלי סובול? מילא שחר אבן צור שלא יודע מה לעשות עם עצמו וקופץ מהתופים כאילו ירד מהעצים, אבל את יהלי סובול שאני מכיר מכל מיני אירועים נטולי מוניקה לא ראיתי כל

מופע פסנתר

עמיר בניון להאזנה ידידותית? יש דבר כזה? כלומר יותר ידידותית ממה שאתם מכירים? תנו לו את הפסנתר של אודי תורג'מן, ערבבו להיטים גדולים מהרפרטואר המוכר עם קאברים מ"שירי ארץ אהבה", קטע אינסטרומנטלי למצברוח טוב ותקבלו עמיר בניון אקלקטי בתפזורת רפרטוארית

ההופעה

ב"ליידי אין רד" להיט ענק ב-86, ירד כריס דה ברג לשוטט בהיכל התרבות. נבלע בתוך הקהל שנשפך עליו, הצטלם, התנשק, התחכך. מבקר לא נחמד כתב בזמנו: למה "האישה באדום" בכלל רקדה עם הדה-ברג הזה? השאלה היא למה הוא התכוון –

סימפוניקה

האם תזמורת סימפונית משדרגת זמר כמו ג'ורג' מייקל? מה שבטוח: לא כל זמר יכול לענוב עניבה כדי לשיר עם תזמורת סימפונית מדרגה ראשונה. וכן, ג'ורג' מייקל מוכיח, כי הוא בשל לכך. השישי שלו (הפקה פיל ראמון, שמת בשנה שעברה), הראשון

ההופעה

ומה עם בוסיקלה, כן שמעון בוסקילה? לא יעלה על הדעת ששירי מימון לא תזמין אותו בערב בכורה לאיזה דואט – לזכר ימים נפלאים איתה על הבמה. מימון העריכה שהוא נמצא בקהל, אגב סיפור על ג'וקים (אימל'ה), שחוו שניהם באחת ההופעות המשותפות.

The crimson projekct ההופעה

אחרי שלוש שעות של ג'אז, אוונגרד ורוקנ'רול, הבנו ש"קינג קרימזון" הוא מותג חזק מדי מכדי שההרכב שעלה לבמת ההיכל, יבייש אותו. קינג קרימזון המקורית? ממש לא. רוברט פריפ פה? לא. גרג לייק פה? לא לשכוח שקינג קרימזון המיתולוגית מ –

שכונה של איש אחד ההופעה

עוד בטרם יצא האלבום "שכונה של איש אחד" (אלבומו השישי), מיהר דודי לוי להזמין להשקתו. מה בוער? שלוש שנים עמל עליו. אז מה הם כבר עוד שבוע שבועיים? תן לו לצאת. שמעתי שלושה סינגלים – "בית" "שכונה של איש אחד" ו"איך

ההופעה

לקראת סיום, קורה הלא יאמן: מעריץ פורץ לבמה, דוהר לעבר איאן גילאן ולופת אותו בחיבוק. שניות, והוא מסולק החוצה. אתם מבינים את המשמעות? כוכב רוק בן 69 זוכה לחיבוק של בחור צעיר ממנו באיזה 50 שנה. מה אטרקציה בדיפ פרפל 2014?

ההופעה

הגברת ננה מושקורי תהיה באוקטובר בת 80. בימינו הגיל אינו קובע. תראו איך היא נראית על משקפיה השחורים המפורסמים, אבל אחרי הערב בנוקיה נדמה לי שמה –  legendary Greek singer, נשארה בעיקר האגדה. אז נכון, לא בכל ערב רואים אלילת פופ,

השקת יריות באוויר

דקות לפני שפזרו את מסיבת ההשקה, רז שמואלי שרה "פנסים": "לא אמעד יותר לא אפול, את הדמעות שלי לא רואים, בניתי בעיניים מבוכים, החיוך שלי מסתיר, החיוך שלי מסתיר". בהופעה, לעומת הדיסק, החיוך שלה פחות מסתיר. בדיסק היא נשמעת יותר סולידית,

מגיעה להופעה

להקת R5, להקת הפופ של רוס לינץ', כוכב הסדרה 'אוסטין ואלי' מגיעה להופעה אחת ב-8.2.2014 במועדון התיאטרון ביפו. הלהקה, מליטלטון קולרדו, שנוסדה ב-2009, מורכבת מארבעת האחים למשפחת לינץ': רוס, רייקר, רוקי ורידל וחברם הטוב אלינגטון לי רטליף. את אלבומה החדש

כל הימים, הופעת השקה

כבר עשר שנים ששי גבסו נמצא בתהליך לא פשוט של חיפוש עצמו, של ניסיונות להיטען מחדש, להגיע להשראה הנחשקת, לעיצובו האומנותי. הדרך הפתלתלה לא סייעה לו להיות ממוקד בסגנון. האקלקטיות, נדמה לי, עיכבה פריצת דרך בגדול, כי בבסיס מדובר בכישרון

אין אף אחד בבית, השקת האלבום

בואו נשחרר את בעז בנאי מביקורת הופעה. "הופעת ההשקה" ששמענו אינה ההופעה שהקהל יקבל בשבוע הבא. אני מתבונן בשורה המסיימת את הביקורת שכתבתי על האלבום החדש של בעז בנאי, מושא ההשקה של הערב: "בעז בנאי בוכה מבפנים, לא מתבכיין כלפי

"לוקח ת'זמן" – גיבורי הגיטרה מצדיעים לקלפטר

כשאומרים מרתון של אמנים, מתכוונים לערב הזה, הערב השני של המחווה של בית שטיינברג בחולון ליצחק קלפטר,  הפעם ללא הרכב מלווה. למעשה הצדעה כפולה – לקלפטר ולגיטרה. הם עלו בזה אחר זה/ זו. גיטריסט וזמרת, לעיתים גיטריסט וגיטריסט וגם סולו גיטרה. דרישת

מארחת את שלמה גרוניך

אמש, חודש וחצי אחרי שנפתח, הסתיים פסטיבל הפסנתר של ת"א סופית בהופעתה של אניה בוקשטיין. אז, תחילת נובמבר, המופע נדחה בגלל צנתור שעבר שלמה גרוניך, שאמור היה להתארח בערב שלה. כשגרוניך עלה לביצוע משותף של "ציור", יכולת להבין שהמופע הזה נבנה

ההופעה לרגל השקת האלבום

בסוף הערב, אחרי 17 שירים, נשמתי לרווחה. יצאתי לאוויר הקר והגשום בהרגשה שלא אבדה תקוותנו, שבתוך הג'יפה התרבותית יש איים שכדאי להגיע אליהם ולא דרך הזרם המרכזי. "החצר האחורית" היא אי בודד של מוסיקת רוק שאינה עושה חשבון לאף אחד.

באד פלאס ההופעה

"באד פלאס" יהיו תמיד הג'אז האלטרנטיבי, כי הם אינם מפסיקים להמציא עצמם מחדש. כחמש עשרה שנים עסוקים חברי השלישייה בשבירת כל הקונבנציות של הג'אז המסורתי באופן בלתי מתפשר, למעשה מאז הגרסה שלהם ל – Smells Like Teen Spirit ועד העיבוד

כמו בחיים ההופעה

איך חוגגים יום אחרי שקברו את אריק? לא תאמינו איך. לא תאמינו כמה החיים כאן חוזרים למסלולם. היכל התרבות על הרגליים. לא בקלות הגיע מוש בן ארי לערב הזה, שנועד להיות משיאי הקריירה שלו. ראיתי אותו עם חבר'ה על הדשא

שורף את הקוקו ההופעה

את הידיעה הקשה על מותו של אריק איינשטיין אזכור מההופעה של שלמה גרוניך, מועדון בארבי, נובמבר 2013. שלמה היה בהלם. רגעים שאינך יודע איך מתרוממים, איך ממשיכים במיוחד מופע שיוצא לדרך בסימן "גרוניך חוזר לרוק'נרול", בשפת הקלישאה – בועט, מגובה

ההופעה

שארל אזנבור כמעט מתגאה שבעוד כמה חודשים הוא יהיה בן 90. אולי כדי להגיד: קטן עלי. הכל אצלי בסדר. אז נכון, כמעט הכל נשמר אצלו, בעיקר קול שמזנק לגבהים, כשמדובר באזנבו, הקלישאה "אגדה בחייו" אינה קלישאה. גם אם נגיד שהמוסיקה שומרת

שירים מההופעה נובמבר 2013

הזמן פועל לטובתו של עידן חביב. הוא גדל עם הזמן. האמנות שלו גדלה עם הזמן. הביטחון שלו גדל, ועדיין – אותה נפש ששרה בפשטות נדירה, ברגישות מהורהרת, מגיעה מצניעות, כשהיא משתפת את הקהל בסיפוריה. השירים – "לאבד עניין בזמן", "אם

לאבד עניין בזמן ההופעה

יש תחושה שעידן חביב עדיין נפעם ממראה של קהל שממלא את ההופעה שלו. מבחינתו – לא דבר מובן מאליו. מאז שראה פלקט בקפה ביאליק בת"א עליו מתנוסס שמו, באחת ההופעות הראשונות שלו, הוא ממשיך להשתאות מהמעמד הזה מול קהל שמגיע לשיר את שיריו,

True Colors: The Best Of Cyndi Lauper

הייתה תקופה שלא אהבתי את הטונים הגבוהים של סינדי לאופר, את קול "גיל ההתבגרות" שלה. אבל כשהיא הנמיכה, שמעתי זמרת נפלאה, ששרה בהבעה פאם-פאטאלית "זמן אחרי זמן", "לאורך הלילה", ומצד אחר – טון בובתי-שברירי של "צבעים אמיתיים" ו"העולם הוא אבן".

לשיר איתך

דנה עדיני נראתה כמו יצאה מסיפור אגדה. צמתה המשתלשלת, שמלתה האוורירית הפרחונית. דניאל סלומון ליד הפסנתר – רומנטי מתמיד. מסכת הדואטים החדשה נרקמה לכבוד פסטיבל הפסנתר. לא משהו מקורי, אלא רשימת שירים מוכרים, חלק שלו, חלק שלה, שלום חנוך, ז'אק ברל, ננסי ופרנק

מופע מחווה לשלמה ארצי

אתה מעלה כמעט אוטומטית את הטענה – מי צריך ערב קאברים לשלמה ארצי, כאשר אפשר לשמוע את המקור בלייב. ואז אמרתי לעצמי – למה לא? למה לפסול מראש כאשר אינך יודע מה מכינים לך. תן צ'אנס. אולי ייקחו את ארצי

לתמונה נוספו המון צבעים

והיא לא ידעה מה עוד אפשר לעשות עם השירים שלה. בא המוסיקאי והפסנתרן מיכאל גוטליב והראה לה – מה עוד אפשר. זו אינה מטמורפוזה. כמעט. לא תאמינו כמה עיבודים חדשים לרביעיית מיתרים משפיעים לא רק על השירים, צובעים אותם בצבעים חדשים,

– דברים שאפשר לעשות עם הפסנתר ודברים שאפשר לעשות כנגדו

לא רק באוויר היתה תחושה של צפו להפתעות. הבילויים עצמם הכינו אותנו לכך. ההפתעה הראשונה: מסך שנפתח כמו בהצגה של פעם. וכשהוא נפתח, הבמה נראתה תיאטרון. סצינה מהצגה. הפתעה נוספת 8 ידיים על פסנתר אחד (חשבתי ששלומי שבן יצטרף כזוג