מוסיקה המלצות

mumford and sons delta
מוסיקה פולק, קאונטרי

Delta

הציון הממוצע שהאלבום הזה קיבל אצל המבקרים עומד על 60.  הטענה הרווחת היתה כי חבורת הניאו פולק הזו ממחזרת עצמה כדי להפיק עוד להיטים מחניפים להופעות איצטדיונים. בחודשים הבאים חברי מאמפרוד ובניו יצחקו (על המבקרים) כל הדרך לאיצטדיונים.  השבוע מגיע

ג'סטין טימברלייק - Man of The Woods
מוסיקה סול ריתם-נ'-בלוז

Man of The Woods

השורות נכתבות בשעה שג'סטין טימברלייק מופיע בסופרבול. האם הוא זקוק לאירוע כדי לתת פוש לאלבום החדש Man of the Woods? סביר להניח כי  האמריקנים ירכשו עוד כמה אלפי אלבומים מהחדש כמו טייסים אוטומטיים, עוד בטרם האזינו ממש למה שיש לו

Elbow The Best Of
אוספים

The Best Of

נסו להשיג כרטיסים להופעות של הלהקה ממנצ'סטר. האחרונות בצפון  אמריקה היו סולד אאוט. אולי זאת הזדמנות להביא את ההרכב לכאן.  למי שאינם מכירים – האם להתחיל בדה בסט אופ? בואו נשאל את זה אחרת: כמה עשו הכרה עם לאונרד כהן

עומר פארוק טקבילק
מוסיקת עולם

Crescent Moon

שישה מעשרת הקטעים הם עיבודים של טקבילק, נגן הניי והבגלמה התורכי/מצרי, לשירים ערביים, טורקים וארמניים מסורתיים. יש בדיסק משהו מהפולקולר האזרי, גם מיסטיקה פרסית. השיר "יאלל" מוקדש לאום כול תום. טקבילק לוקח מסורת של שירים סופיים והופך אותה קליטה. בחירת הנגנים אומרת

גרגורי פורטר - Nat King Cole & Me
אוספים

Nat King Cole & Me

השפעתו של נט קינג קול על חייו ועל המוזיקה של גרגורי פורטר אולטימטיבית, עמוקה מאוד, חלק מזיכרונות ילדותו המוקדמים ביותר. "הוא היה יחיד מסוגו. הוא השאיר מוסיקה נהדרת, עד שאינך יכול שלא להיות מושפע ממנה, מאותו גוון קולי יוצא הדופן,

דיויד גילמור - Live At Pompeii
האלבומים הגדולים

Live At Pompeii

יש עדיין מי שיטען שדיוויד גילמור הוא גיטריסט הרוק הגדול ביותר כיום עלי אדמות. אני שונא סופרלטיבים, אבל גילמור הוא באמת גיטריסט ענק. מישהו כינה  אותו "האדמירל של  ה"ספייס רוק",  ז'אנר של תחילת השבעים שבו בלטה בעיקר "פינק פלויד".  קחו

מנצ'סטר אורקסטרה - Manchester Orchestra - A Black Mile To The Surface on
מוסיקה רוק אלטרנטיבי

A Black Mile To The Surface on

אחרי ארקייד פייר, הנה עוד אלבום שבוע. אנדי האל (Andy Hull) הזמר ואיש הקלידים רוברט מקדואל (Robert Mcdowel), שני המובילים במנצ'סטר אורקסטרה, יצרו אלבום רוק  שילך איתי לאורך הימים הקרובים.  – "Black Mile to the Surface" הוא אלבום שלוקח בשבי

שרה ברייטמן
כמעט קלאסי/קרוס אובר

HAREM

ברייטמן, זמרת קלאסית, רוכבת על טרנד הוורלד מיוסיק בדיסק כפול , שנשמע כמחזמר. הפתיחה האוריינטאל-תיכונית-אמביינט-דאנס אלקטרונית של HAREM (הרמון) מסמנת המגמה: עיבודי כלאיים אקזוטיים, סאונד אלקטרוני יותר אופנתי מאשר מובנה. השיר הוא חידוש לשיר הידוע "קנסו דו מאר" המוכר מדולצ’ה

הכעס

טל גורדון שכתבה את המילים של השיר, מספרת שמאז שהחלה לכתוב טקסטים, היא כתבה בלשון זכר=גבר. הסיבה? ההשפעות המוסיקליות שלה הגיעו מעולם של יוצרים גברים. מאחר שהשיר הזה נכתב מלכתחילה בשביל גבר, היא התענגה לכתוב את השיר שיוצא מפיו של

Momentum

יש זמרי ג'אז, שמנסים להישאר על הגבול בין ג'אז לפופ. יש שמנסים לטשטש כמה שיותר הגבול הזה כדי להגיע לתוצאה יותר שלמה מבחינתם. אלבום שישי לג'יימי קולום, הזמר-יוצר יליד לונדון, במוצא – אנגלו-בורמזי-יהודי, מוסיקאי שמנגן כמעט ברוב הכלים החיוניים ליצירה

Dreamchaser

תודו ששרה ברייטמן, למרות סופרן הארבע אוקטבות שלה והקריירה הנפלאה, לא קורצה מחומרים מהם עשויה, למשל, מדונה. מדונה מציירת סיסמאות על הגב שלה וממשיכה למכור כרטיסים יותר מלהקות הבי מטאל ענקיות. מברייטמן בת ה-52 היית מצפה שהיא  תעשה את המיוסיקאל

עכשיו לחיות

עפר בשן מפעיל קצב תזזיתי שמשדרג התלהבות, הגם שהטקסט אינו רק התרגשות של שמחה. בשן שר על הקשיים במימוש יחסים בשל ההתבצרות של כל אחד בעמדותיו על מנת להתגונן. ההתבצרות מצד אחד מגינה, מן הצד האחר – חוסמת את יכולת התקשור האינטימי.

הגעגוע

יונתן רזאל שר געגוע, מתוך געגוע. על געגוע. מתגעגע. מתרפק. ליבו נעצב. קולו מדוכדך. תחושת הרגוע שאינה משחררת מתחושת הגעגוע לא תמיד ניתנת להמחשה. מתגעגעים לעיתים למקום אחר בזמן אחר. גם כילד בשקיעה- תחושת הגעגוע הציפה. מתחיל נמוך כמעט בלחש

Out Of My Hands

מורטן הארקט (Morten Harket) בלי א-הא? אז כן. מי שחשב שהחבר'ה הנורבגים ימשיכו להזדקן ביחד עוד 25 שנה, לא ידע מה מתבשל אצל הארקט, ומתברר גם שהוא אינו עשוי מהחומרים של מיק ג'אגר ושות', שממשיכים ביחד אחרי שכבר שוכנו בבית

ליל הציידים Night Of Hunters

טורי איימוס קלאסית. כלומר היא נכנסת לאולפן עם השראה גדולה ממוסיקה קלאסית לכל תקופותיה –  באך, שוברט, שומן, שופן, מנדלסון, סקרלטי, מוסורגסקי, ועד סאטי. אקוסטית מאה אחוז. הפסנתר שלה חוזר למרכז. לידה רביעיית מיתרים, אבוב, קרן אנגלית, קלרניט, באסון. היא עושה

יכול להיות שטוב לי

לאורך האלבום יש תחושה של זמר בפסיכותרפיה עצמית. "תצעק" כולל הוראות והתראות עצמיות להיחשפות (מול קהל) ללא עכבות, משפטים נדושים כמו "אל תתאהב בעצמך". אבל כפיר אפשטיין לא בא מהצעקה הטראומטית. לא טרגדיות אישיות,  אלא מהרגש המלטף והמפייס. הוא סטורי טלר

שיר לזכרנו

רומנטיקה כזו לא שומעים היום. כל הטבע גויס כדי להביע אהבה ושברה. ענן. ירח, כוכב. שיח ורדים. יהונתן גפן צייר אהבה במילים יפות. ככה לא כותבים היום, ככה לא שרים היום, אבל מי אמר שאלי גורנשטיין בכלל רוצה לשיר כמו

לא עזבתי מעולם

ממשיכים לחרוז אהבה במחרשת מילים – רק שיהיה עוד שיר עליה. אהבה היא בדרך כלל נושא של פערים. היא ככה. הוא אחרת. היא פה, הוא שם. ברק פלדמן הפעיל את מחרשתו לשרבט אותה עבור שלומי סרנגה. תרגיל שכזה בהתאמת מילים

העין

"העין" שמאתגרת את האוזן הצמאה לחידושים מרעננים במיוחד מיוצר רוק אותנטי כמו סחרוף. שאינו מרבה לפזר סינגלים חדשות לבקרים . בקומוניקט שצורף לסינגל מדברם על תחנה ראשונה מאז "האחר", אלבומו האישי האחרון.  בטח שמד הסקרנות מזנק מעלה. האזנה ראשונה ושנייה: