בפסטיבל הפסנתר 2015 שמעתי את גבע אלון ודניאלה ספקטור על במה אחת. חשבתי אז שזו אינה קומבינה זמנית, אלא יש לה פוטנציאל לחיים ארוכים. מדובר היה במעין בליינד דייט מוסיקלי שצלח. שני יוצרים אישיים וייחודיים מאוד ניסו לכרוך זה את הרפרטואר
שנצא עם פורטיס לגן העדן שלו? למה לא. בימים טרופים אלה, כשמאבדים כיוון – ממש בא לך לחבור למסלול של פורטיס. נתייצב מול השער הזה שמוביל לטוב שבטוב, לצדפה המהבהבת, למקום שבו אדם לאדם נאור. אין כאן מפה מסומנת. הכיוון נמצא
מירי מסיקה שרה בערבית ובהשראה של מוסיקה ערבית באלבומה החדש, "אלוהי הדברים הקטנים". האלוהים שלה לא השתנה, הוא לא נהיה לפתע אוריינטאלי, אבל אני רק יכול לנחש, שיש מי שלחשו על אוזנה את השם "דיקלה", או שהיא הבינה בעצמה לאן
כבר עברו 50 שנה? בן כמה היה דני סנדרסון כשהתחיל? אבל מי אנחנו שנתווכח. אמרו 50, אז 50. אמרו חגיגה בצהרי שישי – אז הגענו להשתתף. פרט לסרטון "דני 1963", שפתח את המפגש, בו נראה סנדרסון שר בבר-מצווה And I Love
בואו נחזור לפופ מהסוג הישיר. פעם קראנו לו פזמון. הפשוט והקליט הזה. מי יגיד לנו שאין בעולם אהבה, שר מתי כספי. מי יגיד לנו שאין עוד מקום לשיר שמספר על מלאכים בכיכר העיר, על חליל קסמים שמנגן בוסה, פלאים שהעין
בדרך אל האושר הממשמש ובא, משהו קרה. היא נבהלה. הוא שתק. מבחינתו היתה רק אפשרות אחת: לאהוב כמו פעם. ביניים נותר לו להמתין ללא מוצא, ועד אז להשתתף בעצבותה – עד שתחלוף. את דכדוכו שר יקיר הלל בטון קודר על
נוסטלגיה משדרת בדרך כלל אידאליזציה של העבר. ריטה הלכה על זה. הטקסט מוליך אותה לראות את העבר כמושלם, מתעלמת מפגמים וממצוקות כדי להדגיש את הטוב האבסולוטי שבעבר. זה העבר הנפלא או שהגעגועים מכניעים? לא ברור. הגעגועים הם לסוג של דלפוניות
מי שולט על התנועה בהוויה, על ההתרחשויות והשפעתן על הבנאדם? רן אלמליח מבהיר: "זה לא אני". לי אין יד ושליטה על המתרחש – בכל מובן חושי – ריח, ראיה, שמיעה. גם לא על אותה ציפור ש"פרצה בשיר" ליד כביש סואן.
עומר מושקוביץ שרה וידוי כואב על דעיכת האהבה. הקלות שבה מתאהבים, הקלקול שבא אחרי, גם היופי שדוהה. האפשרויות: "לגסוס לאט ביחד/ או למות לבד בבת אחת". מושקוביץ קרובה מאוד לעצמה. במקצב האיטי הזה היא שרה את ההכרה שמשהו לא עובד
ב"כאחד האדם", אלבומה החדש, קורין אלאל מחפשת דרכי מילוט והצלה ליציאה מן השפלה אל המישור, כמו גם את המפתח אל החופש ואת הפרצה בגדר שתוביל לארץ בלי ניגודים, גם רצון לחזור לתמימות של פעם מול מצעד חדשות האיוולת של היום.
זה בערך כמו להגיד: מצאתי את שחשקה נפשי, או במילים פשוטות: התאהבתי. לא רק התאהבתי, אלא, לטעמי, היא תעבור גם את מבחן ההורים. אם ללכת רחוק יותר – היא כזו שהייתי כורע בפניה ברך ופותח קופסה כדי לשלוף טבעת. אתה
מהו העתיד של דור ה – Y? – על הפנים לפי סהר חגי. הוא טרח וערך רשימה אקראית של חבר'ה שמייצגים את הדור, מיני בעיות בהקשרים סתמיים, שיש בהם יותר סיפור אופי מאשר ניתוח עומק של מאפייני הדור הזה. "לעוז
קיץ מבשר אור חזק, ויש שירים שנועדו לקיץ, שמחים, חגיגיים שאומרים חופש, שחרור, חופי ים שטופי שמש. השיר הזה לא שייך לקבוצת "מבשרי הקיץ" (כלשון ההודעה לעיתונות) , הגם שיש בו קצביות חזקה והפקה רווית אור. קרולינה שרה על "קיץ
חכמים דולב רם ופן חזות. מקצוענים באים לעבודה. הם למדו להתאים לעדן בן זקן שירים ככפפה. היא כזאת חמודה ועממית, יענו אותנטית. השכנה שממול. תיקחו חצי עם ישראל. מה הוא צריך יותר מאשר הטקסט הפופוליסטי הזה שמכיל את כל מה
הוא מכיר אותה מזמן, אבל לפתע קרה אצלה משהו, שהעלה אצלו שאלה מעיקה: האם זוהי מי שהכרתי? "הקול שלך נשמע כמו ליפול באמצע הרחוב/ הכל שונה ומשתנה בכל שניה". בזרם התודעה שלו, פונה אליה בצורה מפוקחת, מתאר את השינויים שהתחוללו
חוזרים לאלבום המיוחד של ארקדי דוכין "לאהוב או למות", שיצא לפני שנה כספר דיסק מהודר המכיל 25 שירים, למעשה אלבום קונספט על משפחה שחיה בעולם מתפרק שבמרכזה מושיק, אדם שיוצא למסע, במהלכו הוא מנסה להפשיר את הלב של עצמו ושל
כשיונתן רזאל פותח לב, הוא שר מהלב. אני, החילוני, מרוחק מעולמו הטקסטואלי. אני מעריך, שלא אתחבר אליו לעולם. מצד שני, אני נפעם כל פעם מחדש מהמוסיקאי שמצליח לתרגם את ליבו המתפעם למנגינות חדשות, להרמוניות יפות, נוגע במקום, שגם אם לא
נועם בנאי מתערטל בשיר נוגה על חיים ומוות. שר על מה שנשאר בסוף – ריח יום שישי, מרפסת נושמת, ארגז אחד, רסיסי חלום שבור, עץ נבול ליד אגם קטן. את התובנות לגבי סופנו הוא בחר לשיר בליווי מינימליסטי, בעיבוד שחושף
עומר אדם מנסה להתפלסף על סוף, כשברקע ניסיון להרגיע אהובה. מהו הסוף? אורי בן ארי שרבט משהו אקראי. גם ללחנים יש סוף. מבחינתו של עומר אדם – אל דאגה. הוא אינו כותב אותם. יהיו לו כמה שירצה, גם לרגעים עצובים,
איך זה להרגיש 65 כשאתה בן 30? לנתן גושן יש תשובה. הוא עדיין לא היה שם, אבל כותב שורות אלו יכול לספר לו: לא נורא. או: לא בטוח שגיל 30 נפלא, כשאתה מרגיש כמו 65. חוץ מזה 65 זה ה-55
סטטיק ובן אל תבורי ממשיכים בחגיגה. והפעם קרנבל – כמו בסאן פאולו. מגרש הסמבה עובר לתל-אביב. זה נשמע כמו הגאנגם סטייל של פסיי בקו פרודוקציה ישראלית ברזילאית. אימצו קובץ מילים הכולל בין השאר את הבירימבאו (כלי נגינה), הפאבלה (שכונת עוני
דנה ברגר שרה על תקופה לחוצה בהיבט אישי וכללי. שברים אמוציונאליים, רסיסים פיזיים מ"נפילה", משהו שמתחולל "אצלו", (גם הוא נבהל) "מלחמה בחוץ" ו"כשתותחים יורים האהבה בוכה" על משקל הקלישאה המוכרת העוסקת במוזות. ניסיתי לחבר חלקי הפאזל, לעשות התאמות. חיפשתי בקליפ
הייתי בטוח, שאני עומד לשמוע קאבר ל"חייאתי" של נסרין קדרי, אבל זהו שיר חדש לחלוטין. מירי מסיקה שרה מלודרמה אישית. "אהובי התרסקתי כדי שתחבר אתה את חלקי" היא מקוננת באיפוק. האהוב כנראה לא הצליח לחבר את חלקיה, אבל הוא רוצה
השיר הזה נשמע שרבוט טכני מחורז לצורך הלחנה. ה"כמעט" מתחרז עם ה"מפלט", "ואת" עם "אחת". ג'יין בורדו ממשיכים בקו הקאנטרי פולק השמרני, מוסיקה אוורירית בעלת מרקם פריך, זרימה קלילה שנועדה לענג את האוזן במנגינות נעימות. יצאו לדרך, העיר נשארה מאחור,
סי היימן מנסה להתייחס למציאות חייהם של זוג המתבונן בתוכניות מציאות. שגרת חייהם (כביסות, בעל רעב) מול הנטייה לברוח מהמציאות באמצעות תוכנית מציאות. לפי המוסיקה והטון הנוגה, לא ברור אם זו השתתפות בצער או הבעה צינית – או משהו באמצע.
אברהם טל שר שיר של בדיקה מחודשת של יחסים בינו ובינה. למעשה – שיר על מהות המשך האהבה. אם אחרי כל כך הרבה שנים עדיין "מגלה אותה" – סימן הוא שהשגרה אינה מנצחת אותם. לא רק זאת אלא שעדיין יש
איך שמשון נשק לדלילה? תשאלו את גבע אסקרוב. לו יצא לנשק מישהי "כמו ששמשון נשק לדלילה כל יום". מהות הדימוי? בואו ננסה לעזור לעצמנו ואולי גם לאסקרוב. כתוב בתנ"ך ששמשון אהב את דלילה, אבל האם היא אהבה אותו? אחת התאוריות
השיר הוא סלסול מתבכיין לכל אורכו. שום ניואנסים. תני לרגש לרוץ לפנייך. סלסלי אותו עד כלות הנשמה. ספיר סבן, בשיר הראשון שלה אחרי דה וויס, אכן עושה זאת בכישרון גדול, אולי גדול מדי. נותנת לרגש להשיג אותה. גם אם מדובר
הפתיחה היא תפילה בסולם מינורי – "מודה לפניך על הכל אלוקי", לחן יפה של חברי הפרויקט בעיבוד והפקה של רביב רם בן מנחם. האם "הפרויקט של רביבו" זנח את מתכון מחרוזות הקאברים? – ממש לא. שמונה הדקות של מחרוזת "יודוך
ויקיפדיה היא אנציקלופדיית תוכן חופשי מקוונת. סטיגמה – תיוג המודבק לאדם בדרך כלל שלא בצדק. האם ויקיפדיה מאופיינת בסטיגמות? לא בהכרח. הקשר בין תוכן השיר לשמו – מוטעה. חנן בן ארי את קרן פלס ערכו רשימת סטיגמות. הבקשה היא (מהכלל?
