מנהרת הזמן של הרוק. זכרונות אייטיז מרנינים. אחרי 20 שירים, אני מחזיר את המחוגים לאינקסס בהתרגשות הרבה יותר גדולה מאשר בימים שהם היו בטופ. בהתחלה קראו להם "The Farriss Brothers", ארץ מוצא אוסטרליה, אמצע שנות השבעים, להקת רוק וגל חדש.
שלושים שנות סערות שחלפו על רד הוט צ'ילי פפרס Red Hot Chili איימו תמיד לחסל את הלהקה – סמים, חבר הלהקה Hilel Slovak שנמצא מת אחרי אוברדוז מהרואין ב-1988, המלחמות שניהלו ביניהם הגיטריסט John Frusciante ג'ון פרושיאנטה ומנהיג הלהקה אנטוני
צמחה כאן להקת מטאל-פולחן ישראלית מסעירה (אהודה בעולם הערבי, הטורקים מתים עליה) במשך שנים, אבל כמעט לא הרגשנו בקיומה. היא כבר בת 20. איך זה שעד היום, לא קיבלנו ממנה מופע איצטדיונים? פעם ראשונה באצטדיון מקומי הייתה כשאורפנד לנד חיממה
איימי לי שרה ב – What You Want: "זוכר אותי? אני כל מה שאינך יכול לשלוט בו", סינגל מתוך האלבום החדש של אוונסנס להקת הנו-מטאל האמריקנית, אלבומה הראשון מזה חמש שנים. לפי הטונים, איימי לי, היא אחת הנשים-זמרות המובילות בז'אנר ההרד
רוק-אנד-רול? חפשו רחבת ריקודים: זה נקרא Ghost on the Dancefloor. רוח פרצים. גם שדים. איזו רוח. אם צריכים לקחת קטע פרומו ל- ,Neighborhoodsהחדש של Blink 182, הנ"ל ידפוק טוב. קצב, מנגינה. קולות. עוד המנון אצטדיונים. עוד אחד (לפרומו) אז –
אנטיביוטיקה יורים מילים ומשפטים מעולם ההזיות. לא תמיד הכל מתחבר. לא תמיד It Does Make Sense. בלי טקסטים שלקחתי לכורסה – אין סיכוי שהאנטיביוטיקה תתחיל להשפיע. עשיתי מאמץ: זרם תודעה שלא חייבים תמיד לבדוק אם הוא נחל אמיתי או נחל
סולו גיטרה פותח את On the Backs of Angels לפני שהריפים הכבדים, הקלידים מצטרפים. השירה תאחר להגיע. אין מה למהר. זה קטע של כמעט 9 דקות. פרוג-רוק כמו ש"דרים תאטר" יודעת לעשות. מי שיגיע גם לטקסט ימצא קלישאות מוכרות כמו Leading lambs
R.E.M, מהבולטות בהסטורייה של מוסיקת הרוק, חבורה שנבנתה על בסיס חברים מילדות והצליחה להגיע מהשוליים של מוסיקת האינדי למרכז המיינסטרים – הודיעה על התפרקותה אחרי שלושה עשורים של פעילות. הסוף הגיע בצורת הודעה פשוטה באתר האינטרנט של הלהקה: "למעריצים ולחברים
הם נפגשו במכללה למוסיקה בברייטון באמצע האלפיים. חלקו אז אהבות משותפות לפוליס, הסטרוקס, האחים אברלי, פאנקאדליק. את ההשפעות ניתבו להרכב החדש שיצא לדרכים ב-2005, וזהו כבר אלבומו השלישי אחרי Inside in Inside Out ו – Konk וסינגלים כ – You
חוגגים לפרל ג'אם 20. יש מקום להפי ברסדיי חם, וגם להיזכר כמה הם היו טובים בימים של Ten. לרגל החגיגות מוציאים בעולם ואצלנו שני מוצרים חדשים: Pearl Jam Twenty, סרטו התיעודי של הבמאי זוכה האוסקר, קמרון קרואו (Almost Famous, Singles),
מה הוא קופץ? מהו משתולל? מה הסיפור שלו עם שתי הגיישות? הייתה הצגה. האיש במרכז, בגופיה שחורה, פרי פארל, ארטיסט ענק. אם ככה נשמע הקול שלו, אחרי שהוא איבד אותו לפני כמה ימים, אז או שהוא העמיד פנים, כי לא
ההשוואה לג'וי דיוויז'ן אולי מתבקשת, אבל אם אפשר לסכם כבר עכשיו – להקה טובה, אם כי לא מי יודע תירשם כאחת הלהקות המרגשות שהופיעו פה. רשמתי את תגובת הקהל. ראיתי את ההתלהבות שלו. אצלי משהו לא חלחל בהופעה הזו. אני
המפץ הגדול של ג'יינס אדיקשן. סנונית ראשונה מ- The Great Escape Artist, האלבום שמיועד לצאת ב-27 בספטמבר, חודש אחרי ההופעה שלהם כאן ב- פיק.ניק 2011, גני התערוכה. למעשה, האלבום הראשון אחרי 8 שנים, שלא יצא שומדבר. מבקר הרולינג סטון הגדיר
3Doors Down שנצרף אותם למחאת האוהלים? לא שזו חבורת מחאה. אין כאן מחאה, השירים של 3DD עוסקים באיש הצעיר – במודעות שלו לצעירותו, אבל גם בחידלונו העתידי. לא שיש כאן תיחכום, בטח לא מוסיקה מאתגרת, אבל עוצמות תחושתיות מהסוג שמצליחות לחלחל.
גני התערוכה סוף החודש (30.8) אינטרפול, להקת האינדי-רוק/פוסט פאנק שנוסדה בניו-יורק ב- 1998 על ידי פול בנקס, דניאל קסלר, קרלוס דנגלר וגרג דרודי מתייצבת להופעה אחת. למרות שההרכב נוסד בסוף התשעים, הוא פרח בעיקר כחלק מתחיית סצנת הפוסט-פאנק בניו יורק
סוויד חזרו חמים מהכפור. reunion tour. קאמבאק שאו. לא להאמין שהכל התחיל מהופעת צדקה לילדים חולי סרטן. מי שחיפש את הגיטריסט ברנרד בטלר – לשוא חיפש, לא משהו קריטי שצריך להטריד את אהבת המעריצים. קיבלנו את ההרכב שניגן ב –
יש לכם סיכוי לזכות בלוטו. כלומר: אם סוויד הצליחו להתאחד מחדש – הכל אפשרי. סוויד (Suede) התאחדו בשנת 2010 בלונדון במופע צדקה, ולאחר ההצלחה וההתרגשות העצומה שליוותה את המופע, החליטו להמשיך עם טור אירופאי, שהצלחתו הביאה להחלטה להוציא את כל
יש מקום להתאהבות מחודשת. כשמשווים את The Cars הזה למשובחים מהשבעים-שמונים, אלבומים כ Candy-O ו – Heartbeat City – מגיעים למסקנה שהזקנה טובה למוסיקאים. כאן לא מפטרים. כאן לא מוציאים ותיק מפני צעיר.על מה אני מדבר? על היכולת למזג ניו-ווייב עם רוק-פופ
שאלתי שתי בחורות מאחורי בסוף הערב: "נהניתן"? הן ענו לי בשקיקה: "בטח!" ידעתן שרוג'ר גלובר (נגן הבס) לא הגיע? "מי?" שאלו. על ריטשי בלקמור שמעתן? הן חייכו זו לזו כאילו – מה הוא מבלבל לנו ת'המוח. מיהו איאן פייס על
אקו והבנימן Echo & The Bunnymen, – להקת האייטיז המצליחה, שהוקמה בליברפול ב- 1978 חוזרת להופעה ברידינג בתל-אביב, אחרי שהופיעה כאן ב – 2006. "אקו והבנימן" היא מלהקות הרוק הבולטות שיצאו מעירם של הביטלס – ליברפול, וביניהן הרולינג סטונס, וולווט
תדליקו את האורות. חייבים לראות איך הם מעודדים את הקהל להצטרף ל – East Jesus Nowhere. התרגשות שיכולים לקבל רק במופעי אצטדיון. הסולן מנחה את השירה בציבור בסוף השיר. לאלבומי רוק לייב יש כידוע חוקים משלהם. גרין דיי (אולי להקת
איזו עוצמה יש לסולן הזה. "טוויילייט סינגרס" הם קודם כל דולי, גרג דולי. מסולני הרוק המרשימים ביותר ששמעתי. דולי, אחד האייקונים של האינדי באמריקה, הקים בשנת 1986 את ה- Afghan Whigs, אחת מהלהקות הבולטות והמשפיעות ברוק האלטרנטיבי האמריקני, לצד שמות
"בכל שעה שאתה כאן – אתה חי" אלה המילים הראשונות ששומעים ב – Dynamite Steps, אלבומם החמישי של גרג דולי וה- Twilight Singers, שיוצא כחמש שנים אחרי Powder Burns. האלבום נוגע בקו הדק שעובר בין חיים ומוות, בין חגיגה וחידלון.
הכי מתאים לומר על השיר הזה – הישן והטוב. אני שומע כאן תערובת ביטלס (הגיטרה של ג'ורג' הריסון במיי סוויט לורד) עם קמצוץ בוב דילן. בוב גלדוף, 58, הזמר האירי הוותיק (*) חוזר בסינגל שני מתוך אלבום חדש. המלודיה, הסאונד
להקת הרוק-פאנק הקנדית, מוציאה לאוטוסטראדת הרוק אלבום חמישי שיתדלק אותה מצוין לצד הרכבים כמו Green day, Blink 182 ו – Weezer. מרכיבים מנצחים: סולן אנרגתי, נגינת גיטרות מהוקצעת, מערכת תופים ללא רחמים, אבל בעיקר – לא מעט שירים מלודיים כבר מהשיר הראשון
כמעט שכחנו. The Cars. המוסיקה – כמעט כאילו ממשיכים מאותה נקודה. זוכרים את My Best Friend's Girl. יליד 1976, בוסטון. התפרקה – 1988. למעשה, הלהקה המצליחה ביותר בגל החדש האמריקני. הרבה פלטינות ולהיטי טופ 40 בסוף השבעים, תחילת השמונים. Sad
לפני כמה ימים הגיע אביב גפן לעשות פרומו לבלקפילד אצל לונדון וקירשנבאום. במקום לשיר לנו משהו בלקפילדי, או לפחות "מעונן עכשיו" באנגלית (Cloudy Now) דיבר גפן על סיימון וגרפונקל, לכבוד סרט דוקומנטרי שישודר איפשהו. בסוף השיחה, אמרתי לעצמי: אני חייב
רועי דותן מתרגם את תסכוליו בענייני בינו ובינה במקצבי רוק רעננים בשיר "מתגלגלים" ("כל כך רציתי שתהיי לידי/ אבל שיקרתי בעיקר לעצמי") שיר פותח של "המועדון". הנקודה היא שהקול שלו נשמע לחלוטין לא רוקנ'רולי. חבריו ללהקה מגבים בצליל גיטרות מהודק.
הפשטות של מוסיקה הרוק פולק קאונטרי. מבחינת הדצמבריסטס זה כמעט מהפך אחרי אלבומם השאפתני The Hazards of Love, שיצא ב-2009. להקלטות הצטרפו אורחים מיוחדים – הזמרת Gillian Welch בשבעה שירים, ופיטר באק, הגיטריסט של R.E.M בשלושה שירים. ובאמת קולין מלוי (מנהיג),
לא קפצתי. נמחצתי. היו לי דברים להגיד למי שמימיני, משמאלי, מלפני ומאחורי. אבל הם היו תחת משהו שקוראים לו אקסטזה. (לא "זי") אין אמצע: באת לגוגול בורדלו, הכן את גופך להצגה, ודרוך על הרגליים של זה שמימינך, שמאלך, לפניך ומאחוריך.
