רן כהן אהרונוב, מי שכתב את שירי הילדים של "ילדי בית העץ", מסיים את האלבום בפואנטה – בקולו שלו. הוא מספר על הילד שחיכה שהעץ ליד ביתו יגדל כדי שיוכל לבנות עליו בית, אבל כשהעץ גדל הוא היה כבר גדול
שם האלבום, "ילד של אבא", מעיד על המגמה המתמשכת – להגיע אל לב ליבו של הקונצנזוס ולסלון הישראלי. אחרי הכל "ילד של אבא" הפך למקדם המכירות הגדול של מוקי. מוקי עושה חשבון נפש עם עצמו מפרספקטיבה של "דף חדש". בדף
אקו"ם מפרסמת את רשימת עשרת השירים הישראליים המושמעים ביותר לשנת 2014 ברדיו: – "ילד של אבא" של מוקי, "מתנות קטנות" של רמי קליינשטיין, "עוד היום" של ישי לוי ומוש בן ארי, "לב חופשי" של מוקי, "תרגיל בהתעוררות" של שלומי שבן
אם היו מצרפים את כותב שורות אלו לכותבי התסריט של אחד הפרקים הבאים ב"הכוכב הבא", אז ברור לו כשמש, מה צריך לקרות שעוד לא קרה: מוקי ואטדגי הולכים מכות. המתמודד יונתן וולפין עמד כלא מאמין מולם. אטדגי הכריז לא רק
אטדגי רואה את עצמו בטלוויזיה? הוא התנפל על מתמודדת, אינפי סנואו שמה, ששרה Memory כמו נמר על כבשה בג'ונגל. אטדגי צעק עליה, העליב, השפיל. הלו, כולה תחרות ריאליטי של מוסיקה. יכול להיות שהמפיקים מצפים ממך לשחק אותה חיה עם טירוף
עוד פעם התכסחויות בין שופטים להעצמת הרייטינג, עוד פעם מניפולציות על רקע "אפליית" מוסיקה מזרחית מול מוסיקה יענו "אשכנזית", עוד פעם סיפורים של מועמדים מבתים הרוסים שמחפשים חבל הצלה בשתיים וחצי דקות של תהילת מסך. עוד פעם צחוק יזום ממשתתפים לא
זו אינה המחווה האחרונה ליוסי בנאי. יהיו עוד הרבה. לא רק הגעגוע. ממש כמו ערבי הזיכרון למאיר אריאל, התחושה היא של אובדן ענק תרבות בגודל שרוחו לא יכולה למות. היא לא תמות. יוסי בנאי ממשיך להלך בינינו, להיות חומר נפלא
דברו איתי על שערוריית שיפוט ב"הכוכב הבא" (3.12), למעשה יותר קרב שופטים מאשר התמודדות בין המשתתפים. יגידו לך: מפיקי התוכנית חוככים ידיים בהנאה. הם לא היו יכולים לחלום כל כסח כזה בין ריטה, צביקה רני ומוקי. מצד שני – מתרחשת
המשך עלילותיו של מוקי, הלא הוא דני ניב, השופט החדש במקומו של אייל גולן, שאינו נבהל מהצעקות של רני רהב, מהתמיהות של צביקה הדר, מהכינויים של ריטה ("בריונות") וממשיך לדפוק אדומים בלי הכרה, בעוד רהב ממשיך להניף את היד בפומפוזיות
הדג נחש שחררו רמיקס חדש של "אני מאמין". קראתי את הטקסט – כמעט מאמר על המבאס בחיים המקומיים, פוליטית חברתית. הצרה, כמו שאומרים הדג נחש – לאף אחד זה לא מזיז את התחת. באזור שבו מתחוללות תמורות, הדג נחש כנראה לא
