A whiter shade of pale בהיר יותר מחיוורון
הבהיר הזה ממשיך להפעים. סלואו מחץ שהצמיד וממשיך להצמיד. בעת כתיבת שורות אלה עברו כבר כמעט 42 שנה מאז שהוא צעד 6 שבועות מיוני 1967 קרא עוד
הבהיר הזה ממשיך להפעים. סלואו מחץ שהצמיד וממשיך להצמיד. בעת כתיבת שורות אלה עברו כבר כמעט 42 שנה מאז שהוא צעד 6 שבועות מיוני 1967 קרא עוד
בטח ששאלתי אם התקליט הזה יעורר בי צמרורים כמו פעם. התשובה: לא פחות. במצברוח מסוים – יותר. "כמו צמח בר" יצא בימים של טראומה, של כאב עמוק, בימים שאנשים נזקקו לקול חם ומנחם. לחווה אלברשטיין היה הקול הזה. ואלה לא היו ניחומים של
מה קרה למוסיקת הרגאיי במהלך עשרים השנה האחרונות? קרו דברים, אבל לפי זיגי מארלי, כמעט כלום. אני לא מדבר על האלמנט הרפטטיבי של המוסיקה הזו, ועל העובדה שכמעט רוב השירים שלו נשמעים כמו שיר אחד. אני מדבר על "גרוב", על
דני סנדרסון חילק את האוסף לשני דיסקים – דיסק הלהיטים המכונה "הגלויים", ודיסק הלא-להיטים הנקרא "הנסתרים". השאלה למה לא ללכת רק על דיסק השלאגרים, היא שאלה טובה, שהתשובה עליה נמצאת בדיסק הנסתרים, שמכיל שירים מאותם אלבומים, שלא ממש כבשו את
התקליט שעל עטיפתו נראים עדנה גורן וקובי רכט בפינת שלמה המלך ארלוזורוב ת"א ליד תחנת אוטובוס דן (לרסקו) יצא בנובמבר 1968. 38 שנים אחרי, לא להאמין, עלו השניים לבמת מרכז עינב לשחזר את המקור. כול שיר נושא מזכרת. אבל נדמה
הנה באה מלכת הפאדו החדשה. הפירוש של פאדו הוא שיר פורטוגזי עצוב. כשמריצ’ה שרה פאדו יוצא בלוז פורטוגלי שנובע ממעמקים ומחלחל. פעם הייתה זו עמליה ודריגז שגרמה לצמרורים, אחר-כך שמענו את דולצ’ה פונטס הנהדרת. למריצ’ה יש קול קריסטל יפהפה, היא דרמטית,
פעם שניה שאסף אמדורסקי מבצע את "הרחובות ממריאים" למילים של דוד אבידן בהפסנתר מארח קרא עוד
הארכיון של הערוץ הראשון כרגיל מנצח, וכשמדובר בלהקות הצבאיות לדורותיהן – טריו הדי.וו.די הזה הוא אולטימטיבי ולא מפני שנעשתה כאן עבודת עריכה מיוחדת. להיפך: העריכה מיושנת, סתמית וחסרת השראה. אבל מה לעשות: החומרים המצולמים, רובם בשחור-לבן – הם עצמם המנצחים,
הסגנון העכשווי שלה, הקודם שלה. "המטרה הייתה לחזור לקצב ולקלילות של אלבומיה הראשונים", אני קורא עוד ניסיון לתאר את מהות החדש Loud. אל תמהרו להגדיר. מלכת פופ וההיפ הופ (רק בת 22, ותראו מה היא כבר עשתה!) אינה עוסקת בהגדרות,
מייקל ג'קסון "ממשיך" לספק מוסיקה. עולם הריתם נ' בלוז אינו יכול בלעדיו? התעשייה תמשיך לחלוב אותו, כי כבר הוכח כי כוכבים מתים עושים יותר כסף מכוכבים חיים. מצד שני: תקשיבו ל – Ne–yo. אחד היורשים, אם לא הגדול מכולם. מתכתב
מעריצים ללא לאות יגידו: יש לי כבר הכל, אבל מה– מדליק. מי שלא (מעריץ, או אין לו הכל) יקבל אוסף של להקת רוק שאין ויכוח עם מי שיפריז וייסחף – אחת מהלהקות הגדולות בתולדות הרוק. לא חוכמה לתת את It's
אם מדברים על ענקיות ג'אז, אז סטייסי קנט היא "ענקית", אבל לא במובן של דיווה או "פאם פאטאל". סטייסי (ילידת ניו-יורק, כיום חיה בלונדון) נראית-לבושה הכי פשוט, איפור דליל, משקפי ראייה, מפזרת חום. שרה נפלא, דיקציה, פרייזינג. עונג. והעזר כנגדה –
אידיאליזציה של אהבה? יש משהו כזה. אבל אייל בן צור יוצא ממחסור בה (באהבה) ב"דקות מאושרות" נשמע כמו סם לרומנטיקנים חסרי תקנה. הדובר בשיר יבנה לה תוכנית לכמה דקות מאושרות. בטח שיש קיטש יפה. זה בדיוק זה. קול לא גדול (הזכיר
אחרי שלוש שנים של הרפתקאות מוסיקליות שונות, אריק טרופז, החצוצרן הצרפתי המהולל, חוזר לקוורטט שלו. בנואה קורבוז Benoît Corboz – על הקלידים (אורגן המונד, פסנתר רודס), סופי האנגר – שרה Let Me Go וגם שיר של דילן Dirge. את האלבום
קודם כל הסינגל החדש Shame, שכתב עם גרי בארלו, על רקע חזרתו לשורות טייק דאת'. הסינגל מציין את הדואט הראשון של השניים, גם השיר הראשון שיתוף הפעולה בכתיבה מאז שרובי פרש מהחבורה. 39 השירים בדיסק כפול מסכמים מספרים מדהימים: רובי
הלילה אנחנו נשחק אותה חם חם חם כסופרסטארים כי אנחנו מה שאנחנו שרה Ke$ha. היא שרה את השיר בטקס פרסי MTV, שהכתירוה ,"האמן החדש הטוב ביותר" והיא תשלב אותו באלבומה החדש .Cannibal Ke$ha מספרת כי כתבה השיר כתגובה להתאבדויות של
נלך על קלישאה? לינקין כבשו את הפארק? יש מי שלא קונה? – שיקום.
כל מה שהוא רצה היא אהבה. אחר-כך באה אכזבה. נו, מה. אל דאגה – הוא התגבר. חן אהרוני נזכר ומתגבר. לפי הטון – לא כל כך. מקונן את המילים. מעניק להם תוגת צערו עד כאב, למרות ש…התגבר. מבטים מתחלפים, זיכרונות.
פסטיבל הפסנתר מארח ה-12 (17-20.11) יפתח בערב מחווה למלחין שמוליק קראוס במלאת לו 75 במרכז סוזן דלל בת"א מנהל הפסטיבל, שבי מזרחי, מציין כי הפסטיבל הפך אחת המסגרות החשובות והמקוריות בתחום המוסיקה בישראל, שאמנים רבים מתדפקים על שעריו. רשימת
אז מה הם לינקין פארק? מטאל, ראפ, אלטרנטיב רוק, פופ-ראפ? מה הם? המתחרים הגדולים של U2? למרות שיצאתי מבולבל, קיבלתי מהלינקין את אחת מהופעות הרוק הטובות שראיתי בפארק מימי. עשרים וחמישה שירים, חלקם כבר לשירה בציבור, כולל שירים מאלף השמשות,
סטוארט מרדוק וחבורתו חוזרים אחרי 4 שנים. גוד ניוז לאוהבי הלהקה. אלבום שמיני. יוצא אחרי Life Pursuit. מסוג אלבומי הפופ אינדי שאינו מעורר רעמים וברקים. מבקרי רוק אחדים, אני מניח, יסתפקו ב"נחמד", "האזנה קלה" כי המוסיקה אכן נשמעת לכאורה צפויה.
עשרים וחמש שנים בדרכים כרוק סטאר. את כל הניסיון הוא מביא להופעת אנפלאגד. סיבוב של השנה האחרונה. קולו, הגיטרה והמפוחית. לעיתים מצטרף הקלידן Gary Breit. מי שיגיד שמופע אקוסטי הוא סוג של גימיק, חייב לשמוע את האלבום הזה. אדאמס יודע
למאיה אברהם יש כבר טון מזוהה – מלנכולי-נוגה אבל נגוע במשהו מתקתק וריחופי, סלסול נאה, ספירה משלה, לא דרמטית מדי, מעודנת בדרכה. שיר על יחסים שתוכנו לא הכי ברור האם היא מוכנה להמשיך איתו למרות שהפך למשהו אחר אליה ("מנסה
את "עד הקצה" קיבלנו פעמיים – בדואט עם ורד קלפטר, מי שהלחינה אותו, ובסיום בגרסה אקוסטית עם יניב דדון בגיטרה. והיתה שם גם אפרת גוש קרא עוד
ליידי גאגא שמעה את מורן? ללא ספק אחד השירים היפים של ליידי גאגא, אולי ההישג האומנותי הבולט שלה, מנגינה, אקורדים חמים, רגש של אמת. דומה שגאגא שילמה כאן "מס אומנותי" כדי לזכות בהערכה אחרי כל פיצוצי הדאנס שלה. השיר עוסק
יש הבדל בין פשוט ויפה לפשטני-נדוש. לא תמיד זמרים מבחינים בשוני. אורי פיינמן הלך על שיר אהבה עם כל קלישאה שאפילו כמיחזור כבר אינה עובדת. "זה שיר מן הלב" (נו, באמת), "האושר יכול לשכון בשנייה אחת של נשיקה" (ואללה), "מתבונן
שהעולם יעצור הלילה, מבקשים "בל וסבסטיאן" באלבום "כתוב על אהבה" קרא עוד
מי ראה את דייר סטרייטס בלייב? מישהו היה בהופעה הזו לונדון 1985? קרא עוד
"ענני נייר", אלבומו השני של היוצר, הגיטריסט והזמר הספרדי Jairo Zavala שנקרא דפדרו – בשם הבמה שלו. באלבום משחזר זאבאלה שמגיע להופעה בישראל סדרה של חלומות וחלומות בהקיץ מהדרכים, שירים שחוברו בתחנות שונות בעת סיבובי ההופעות – ערים שונות, בתי
שנתחיל בהגדרות? מי אתה בני בשן? הצחקתם. אף הוא אינו יודע. תריסר השירים לא עזרו לי ולו (להגדיר) אבל הוא לקח את "בום פם" כדי להיות באזור הדמדומים נטול ההגדרות. מזרחי? ים תיכוני? איטלקי. סרבי, צועני? שנסון? כל התשובות נכונות?