מחזות זמר

Speak Now דבר עכשיו

המגמה לחבר זמר או זמרת לגיל שלו, לסווגו כמוסיקה טינאייג'רית או משהו כזה לא תמיד מוצדקת. גם בלהגיד על זמרת צעירה שהיא מצוינת לגילה יש בעיה. מצד שני: אף אחד אינו מציג את ה"קשישים" שיעשו מוסיקת פופ טובה יותר מזמרים

סוסים

נשמע כמו פרסומת למשקיעים בבורסה. בנוסח השיר אציע להשיבולים: עזבו אתכם מכתיבה כל כך פשטנית. רוצים לעשות להקה – חפשו איכות. חפשו טקסטים טובים. תביאו זמר טוב. יש כאן גיטרות. חבל לבזבז. כי השירה אינה רוק. (פער קשה בין הגיטרות

Beautiful Monster

הסינגל הגדול של Ne-Yo שנכלל באלבום Libra Scale קרא עוד

לקראת ההופעה

אלטון ג'ון וליאונרד כהן הביאו 50,000 לאצטדיון. "לינקין פארק" לא תצליח, ממש כמו שמטאליקה הוכיחה כי רוק לא ממש מעניין את הרוב הישראלי שמעדיף מיינסטרים על בטוח. גם המקום שהוכשר להופעה של הלינקין בפארק אינו יכול לאכלס יותר מ-15,000 איש, ו"לינקין

עד הקצה

ורד קלפטר, מי שהלחינה את "עד הקצה" הצטרפה לדנה ברגר לביצוע השיר

No Gravity

שונטל. כבר השם מחייב. בשמה המלא – שונטל ליין. גם העובדה שהיא מגיעה מהמקום של ריהאנה – ברבדוס, כנראה מאתגרת/מתמרצת. יש לה כל מה שמפיק פופ מייחל. גם אין לכם שום ספק, שעל האלבום הזה היא עבדה עם המיטב (כותבים,

רוק דאסט לייט סטאר Rock Dust Light Star

מוסיקה הופכת אותך למאוהב מחדש. לא משהו שקורה הרבה, כשמדובר באהבת אנוש. זה מה שעושה לי האסיד-סול-ג'אז פאנק של ג'אמירוקוואי. סול פאנקי במיטב המסורת. מחדש, כי מאז התשעים (ימי האסיד ג'אז הבריטיים) לא תמיד חזרתי אליו. הניסיון שלו לשלב אלקטרוני

Until One

איזו רוח פרצים. אני לא סוגר חלון. ראשון של Swedish House Mafia. הצליל, האסוציאציות המוסיקליות. 3 דמויות מסצנת האלקטרו האוס חברו- אקסוול, סבסטיאן אינגרוסו, סטיב אנג'לו. צמרת הדיג'איים העולמית התייצבה מאחורי המכונות. הקולות הם של פארל ויליאמס (מ"נרד", "נפטון"). האלבום

מלנכולי

ישי לוי שר את גרסתו לשיר של החברים של נטאשה במסגרת פרויקט 'שני צדדים למטבע' אשר מצהיר על מפגש בין האומנים הבולטים בז'אנר הרוק ובין אלה בז'אנר הים תיכוני. היוזמה היא המפיק המוסיקלי נדב ביטון וחברת המוסיקה אן-אם-סי הד ארצי.

הגדולים לפי הבילבורד

Hot 100 מצעד הסינגלים – קשה Ke$ha אנחנו מה שאנחנו We R Who We R Bilboard 200 מצעד האלבומים – טיילור סוויפט – Speak Now Radio Songs – מצד המושמעים ברדיו – ברונו מרס Just The Way You Are Pop

כל יום מחדש

עמרי גליקמן מבטיח לה הרים וגבהות, עולם ומלואו כל יום מחדש בשיר הפתיחה, שאנטי אהבה, שנושא גם את שם האלבום. עמרי גליקמן גם מנסה להוכיח שהקשר בין ישראל לג'מייקה המבוטא באמונה הראסטאפרית (*) – יש לו בסיס. גליקמן היה רוצה

חֵצִי

כבר כתבתי בביקורת על הדיסק שיש משהו מאוד דרמטי, רגשני ולחוץ בשירה של אמיר דדון שמגיע עד זעקה מלודרמטית בטון דואב, שמטפס גבוה בסולם האוקטבות והרגש, כאילו קיבל מינוי על הצער בעולם הזה. ב"חצי" יש ניסיון למדוד תחושות במידתיות כאילו

גבר

לא כל מה שמובן מאליו – מובן מאליו. למשל: איך איש ואישה כורכים יום אחד אתת חייהם, ומאותה נקודה מתנהלים כגוף שאחד תלוי ברעהו. מרב סימן טוב נמצאת בנקודת תמיהה: לפתע גבר תופס חלק דומיננטי בחייה – בכל מובן מהיקיצה

ג'אז תוצרת כחול לבן

מינואט הם מנחם זיבצינר (גיטרה), ניצן עין-הבר (סקסופונים), דורון רפאלי (תופים, הקשה)  איתי שימרון (גיטרה בס) תל-אביב, חדרה, ירושלים, חיפה. מעורב ישראלי, מממוצע גילים 25. "ריקוד ראשון", דיסק בכורה, שהציב אותם מיידית בליגה הראשונה של הג'אז המקומי. "מינואט" מצטרפת להתפתחות

Patricio's Story

חיפשתי בתקליט השני של מינואט קטעים ברמתם של "פירנצה", "הפסל", "גשם", ו"ים" (מאלבום הבכורה "ריקוד ראשון"),  גם התקליט הזה פחות משופע ב"סטנדרטים" קלאסיים, מראה כי מדובר באחת הרביעיות המקוריות שצמחו בג'אז המקומי.  מקוריות היא קודם כל סגנון, ולמינואט יש סגנון

שורות של אנשים

צבעי הספרון הפנימי – חום מדברי עד כדי כך שמילות השירים בצבע לבן נטמעות בו (ומקשות על הקריאה) חמשת חברי הלהקה נראים ב – Nowhere, בשורות, בצללים. לאורך האלבום ניסיתי לאתר את מיקומם ומצאתי עצמי מנסה לחדור בין השורות אל

Bare Bones ההופעה

עשרים וחמש שנים בדרכים כרוק סטאר. את כל הניסיון הוא מביא להופעת אנפלאגד קרא עוד

קרה זה רק הפעם

אריק איינשטיין ויהודית רביץ חברו למחווה נוסטלגית מחויכת לשירים הסלוניים של פעם קרא עוד

ויווה אלביס

קרקס השמש בהפקה שכולה אלביס פרסלי. מתי בישראל? קרא עוד

Suspicious Minds

להיט הפסגות האחרון של אלביס ב – 1969. עכשיו הוא מוגש בהפקה חדשה של "סירק דה סולי", קרקס השמש, המקדיש מופע לאלביס. השיר נכתב ע"י זמר ממפיס – מאר ג'יימס – אבל בגרסתו לא חולל דבר. מפיק הסול, צ'יפס מומן הביא

תהיי יותר כלה

איזו חוכמת חריזה: "להיות איתך תהיי יותר קלה … אני חתן תהיי יותר כלה". ואללה, Henree. האם אני ציני? לא. ממש לא. אבל הקלות הלא נסבלת של החריזה. קלה-כלה. קצת כבוד עצמי. מצד שני: בטח תטען שזה סוג של הומור.

Save My Love

אהבה בדרכים על פי ברוס ספרינגסטין, היא אהבה של נשמה מזמרת, של רוקנ'רוליסט שגרגרי אבק הדרכים האמריקאיות דבקו בקולו. "שומר את אהבתי" מגיע מהשבעים, הקלטות שיוצאות מהאולפן דאז (* הסברים למטה) – משהו באוויר מזכיר, קול שמגיע, תפילה, רק שתמשיך

שובי אלי

גדי אלטמן שר על ניסיון לשקם יחסים, מייחל לשובה של הרוח הטובה –  ומציב תסריט תנאי ("אם אצליח") שאם יתממש – אולי המצב ישתפר: להוריד מסכה, להתפלל לאלהים, גם לחייך. מייחל להיות קשור אליה "מגולגל בין לחישות שפתיה"  ואז –

יום אחד לחיות One Day To Live

 השאלות – שאלות מיליון הדולר, שהתשובות עליהן – מהות מזוקקת של סוד החיים. חוכמת הפשטות  שיש בה  משהו כל כך מדויק שקשה להתווכח איתו. מתכונת על זמנית באוריינטציה של טקסט עממי (פולקלוריסטי) שמתורגם ע"י ההרכב הישראלי הנקרא Pure Imbalance. המוסיקה –

הו סנטה Oh Santa!

הו סנטה מאריה. מרי כריסמס, מריה קארי. העולם מתכונן לחג המולד, ואת לא מתכוונת לפספס. תבואי לישראל. יש פה המון מקומות קדושים לנצרות. הגיע הזמן. תביאי אתך כל ההיטס הגדולים שלך. לא שאיכפת לי לשמוע שירי סנטה מריה, ואני לא

רוצה לנשום

מתפתח סוג חדש, אפילו טרנד חדש של מיינסטרים פופ ים-תיכוני מחניף, מלודיות עגולות, סימטריות, מקצבים ידידותיים לכל נפש שמתכתב יפה עם נכסי הצאן של הזמר העברי. קחו את עילי בוטנר כדוגמא ראשית. עכשיו זה עידו רצון. ואכן – גם השיר

Glenn Miller Orchestra

תזמורת אולד פאשן, ימי הסווינג, איזי ליסנינג אנכרוניסטי – מפוצצת היכל התרבות. הייתם מאמינים? קרא עוד

Swanlights

אלבום האווירה הזה הצליח למחוק מזיכרוני דברים שידעתי על אנתוני והג'ונסונס. אני מקשיב, למשל ל – Thank You for Your Love – התפרצות שמחה תזזיתית, נרגשת, מיוחדת, מלאת נשמה, שמתרוממת לשיא הרגש, בעיבוד יפהפה לכלי מיתר, שהוא למעשה אנטיתיזה לרוב

ההופעה

שאגי הגיע בשביל הנשים הישראליות, בשביל לנסות להרעיד את האדמה כאן, כאילו הוא הרגאיי דאנסהול האולטימטיבי בעולם קרא עוד

ארוץ עד אלייך

בשיר – הלב כואב, במוסיקה – צוהל. מה יום מיומיים? כלום. נאדה. משה פרץ אינו פורץ. הוא מאמין שנוסחת הצלחה יש למחזר. כבר מזמן שאין לנו עניין עם אמנות, ופרץ, נדמה לי, גם אינו מתיימר. אבל גם אם מדובר בבידור, העסק

דילוג לתוכן