נתן כהן

נתן כהן. צילום: מרגלית חרסונסקי
מוסיקה הופעות

שירים עד כהן

שנים שאני מחפש הופעה של נתן כהן. סיבות? –  געגועים למוסיקה ישראלית טובה ובעיקר צורך אמיתי – להתענג על שיריו האהובים. כתבתי על כהן במהלך השבעים, תקופת להקת "הנשמות הטהורות", גם כשיצא לדרך עצמאית. הקריירה שלו התנהלה בדרך כלל על אש קטנה מאוד,

מוסיקה ישראלית

מאחורי הכפתורים

אין כמו יוצרים להכיר את הסביבה הכי מגינה-נוחה להם. דני רובס חוזר אל נתן כהן 31 שנים אחרי שכהן הפיק לו את "פנים ושמות" כדי להציג פן פסיכולוגי בעולמו. זה סוג של שיר ארס פואטי (העוסק בהתייחסות האמן לאמנותו). האולפן

נתן כהן - שתיקות קטנות
מוסיקה ישראלית

שתיקות קטנות

השתיקות לעיתים שוות זהב, עדיפות על מילים, כשמדובר ביחסים. חוסכות ריבים ומתחים. שתיקות שנמשכות שנים, שתיקות קטנות, צחוקים סתומים, מבטים קצרים שעושים צמרמורות בלב ובגוף. יש מצב? אהבה ללא מילים? יחסים ללא דרמות גדולות. רננה ליש שאחראית לתמליל, הצטחקקה לעצמה

דני רובס ראיון ליוסמיוסיק
טרום מופע

לנסוע אחורה בעקבות האהבה ראיון לקראת פסטיבל הפסנתר

אני נוסע אחורה במנהרת הזמן בעקבות אהבותיו של דני רובס לקראת ההופעה שלו בפסטיבל הפסנתר ושולף ביקורת שכתבתי על "פנים ושמות", הופעה שלו בצוותא ת"א ב-30.5.1988. לא שיניתי מילה. "אחר הופעת הבכורה של דני רובס, אנחנו מבינים מאין הוא בא

נתן כהן - ככל שאהבנו
מוסיקה ישראלית

ככל שאהבנו

תובנת הלאחר-מעשה אינה שגורה אצל רוב בני האדם. יואב פורת כתב על הסיטואציה הזו, זו שמייצרת התפכחות. המודעות הרציונלית אינה מגעת לשם. רק אחרי שהכול יסתיים, נבין שהיה לנו כל מה שחסר עכשיו. זהו שיר  על הפער בין מה שחשים

מוסיקה הופעות

הקול שלי השקת האלבום

יש לה קול נמוך ומחוספס, נדיר בסוגו בתחום השירה הנשית. סוג של מריאן פיית'פול. היא משתמשת בו כדי לשיר על אכזבות מהעזר שכנגד. "נמאס לי לתת לך כל כך הרבה חיזוקים… נמאס לי לראות אותך שוב נלחם בין אשליות". היחסים

מוסיקה ג'אז

האלבום, המופע

עופר פורטוגלי המליץ לקהל בזאפה לרכוש את האלבום הטרי שלשמו התכנסנו. האם יקנו? תלוי את מי שואלים. טהרן הג'אז עלול לעקם אף. לחובבי מגמת הקרוס-אובר במוסיקה היו יותר מכמה רגעי איכות בשילובים של שיר ישראלי, ג'אז, סול וגוספל. לפני שאחזור

שרון זליקובסקי - אם היה לך שכל
מוסיקה ישראלית

אם היה לך שכל

סיפור היחסים האבודים בינה ובינו מגיע בטון דרמטי אקספרסיבי שיש תערובת של מפוקחות ורגש. שרון זליקובסקי מסכמת את היחסים שלה עם בן הזוג במסקנות שמנוסחות סתמי ומעורפל: "אם היה לך שכל היית נותן לי יד והולך איתי ביחד, למקום יותר

נתן כהן - מה בשבילי אני עונה
מוסיקה ישראלית

מה בשבילי אני עונה

המבקש למצוא איזושהי נחמה לנפשו הכמהה לאהבה, פוגש בבית הקפה במרכז המסחרי עיניים גדולות של אישה יפה (מלצרית), ששואלת "מה בשבילך"? "מה בשבילי"? הוא עונה בסוג של שאלה רטורית. במצבו הוא היה מוכן להסתפק ב"מבט אחד בהיר ומחייך", "אולי ריחוף קטן

שרון זליקובסקי תסתכל למעלה תסתכל למטה
מוסיקה ישראלית

תסתכל למעלה תסתכל למטה

לשרון זליקובסקי יש בעיות עם עצמה, והיא מטילה את האשמה בין השאר על הזמן. הוא המפגע הראשי בחייה. עוד יום שעובר אינו מבשר טובות. לקום לעוד יום "בלי טעם וריח", "עוד יום של ברדק" לפי העיתון, וגם ממה שהיה "לא

שרון זליקובסקי - שקט
מוסיקה ישראלית

שקט

שקט או לא שקט? משאת נפש אולטימטיבית, השתוקקות רגעית או הכרה שאתה לא יכול להתנתק, לברוח לאיזה הר. שרון זליקובסקי צוחקת – "כי השקט תמיד מטריד, תמיד מלחיץ". היא שרה באלט נמוך אפלולי כמו מתייחדת עם עצמה, עולה למסלול ואלס

אוספים

23 משירי הפסטיגלים

הפסטיגל הוא מפגן הקיטש הגדול לילדים בחופשת החנוכה. הכל מתנקז לאותה חבילת בידור צבעונית מוכרת, שבה רוב הכותבים עושים מאמץ לסחוט מעצמם עוד טקסט ולחן כדי להמשיך לקיים את מסורת הסחר בשירי ילדים. במונחים אמריקנים זה ברודוויי לעניים או קדם

קובי לוריא רעות יהודאי גרה בברלין
מוסיקה ישראלית

גרה בברלין

קובי לוריא ורעות יהודאי  מספרים, שרים ומשתעשעים על הארכיטיפ הישראלית  שעברה להתגורר בברלין. לוריא זיהה ישראלית טיפוסית שכזו, שהשתקעה בברלין, והשתעשע בסרקזם על הנושא. מה לה ולברלין? כיוון שלוריא עושה אנלוגיה על שירים שונים (מכוורת ומנגו ועד לאונרד כהן) אעשה גם

איך יכולת שלא

שיחזור אליה? שלא יחזור אליה? מצד אחד – געגועים עזים אליו תחת שמיים קודרים, מבטיחה לחבק כשיחזור. מצד שני מעלה חשש ש"העבר לא ישוב וגם לא התשוקה". הגבב הפשטני הזה מחזיר לחיים הרכב, שבשפת הקלישאות המצויה ראוי לסופרלטיב – "מיתולוגי".