ערן צור

קשה להאמין שטקסט תיאורי כזה, שמגיע מראייה רבת דמיון הוטען בזמנו בדציבלים של רוק. מצד שני – מכאן נבע קסמו של השיר שערן צור ביצע לראשונה במסגרת "כרמלה גרוס וגנר" של 1991, המשיך להלך עלינו, ומאז השיר הפך חלק בלתי

פרפרי התעתוע של ערן צור ממשיכים לחוג ולהיעלם. זהו אחד משירי האהבה היותר מיוחדים שנוצרו במוסיקה המקומית. חותמם – לנצח. שיר על אשליית האהבה לרגע. לרגע מתעוררת האהבה בדמות צבעים חיים, שלפתע מתכהים. האהבה וחמקמקותה. לפתע היא כאן – אבל הייתה כלא

זה הפרס הראשון שלו כמוסיקאי? גם אני התפלאתי לשמוע. ואם ערן צור לא היה מגיש מועמדות לפרס לעמותה לשימור זכרו ומורשתו של המשורר נתן יונתן – גם בפרס הזה (30,000 שקלים) לא היה זוכה. הפרס אותו יקבל צור בסוף החודש

ערן צור מחזיר את "עיוור בלב ים" (1995) לבמה לשתי הופעות בזאפה. צור מעיד כי בזמן העבודה על אלבומו "כל מה שאנושי" השתמש באלבום ההוא כנקודת התייחסות. במהלך השנים נוכח כי לאלבום הייתה השפעה על הרוק הישראלי. שלומי שבן, לפי

געגועים למאיר אריאל. לו ידע כמה מותו יפריח את שיריו. במדיטק בחולון, במפגש שנקרא "סוף העולם בלוז", ניצב ערן צור בשורה אחת עם יהלי סובול, אפרת גוש, קרני פוסטל ושלומי שבן, וגם יהונתן גפן (שהקריא מכתבים, שירים והגיגים) מפגש שניסה

ערן צור: שירה, בס. רם אוריון – גיטרה. שי ברוך – תופים. אורחת מיוחדת: מארינה מקסימיליאן בלומין. שירים: לילות, על קו העימות, קיץ, גלגל, תכלית, תרנגולים, הגינס, כסלו, רטוב, כרמלה. עם מארינה: עלבון, נשים, המכסה, דלתות, תותים, עץ, שולחן, פרפרי