פופ ישראלי

נוער שוליים
מוסיקה ישראלית

"נוער שוליים"

"נוער שוליים" היא להקת בשנה של תש"ן –1990. ארבעה שירים של הלהקה דורגו במצעד השנתי של אותה שנה. הלהקה הייתה ספקית הלהיטים ומושא ההערצה של אותה תקופה. דודי לוי, מיקיאגי, רועי שקד, קובי פיטרו וארן אמיר עשו סוג של פופ

אסף אמדורסקי - פה
מוסיקה ישראלית

פה

אסף אמדורסקי אלקטרוני. מאוד אלקטרוני. הוא מנסה הפעם חיבור נועז אפילו יומרני משהו בין סינטים, סמפלרים ביטים אלקטרוניים ושירה באיכות פואטית גבוהה. האלבום נפתח ב"מגדלים" – שילוב של אלקטרוניקה עם Funk בסיועו של גידי רז, מפיק עתיר ידע בצעצועי האלקטרוניקה

אסף אברבוך והשמועה - בסוף הדרך
מוסיקה ישראלית

בסוף הדרך

הצמד אסף אברבוך את לירן פנצ'בסקי צופים אל כל מה שממתין בסוף הדרך. האושר נמצא אי שם במקום אחר, ואם אפשר להתפלסף – אז ילמדו שהזמן הוא אשליה. רק לא ליפול עכשיו. מה רע עכשיו? לא ברור. מה שיותר ברור

חן אהרוני נותנת לי בית
מוסיקה ישראלית

נותנת לי בית

חן אהרוני חי בסרט. יש לו ציפיות גבוהות מעצמו, הולך על הפקות פופ תפורות, מושקעות, שיוצרות התחושה כי הבחור מחפש את הלהיט הבא. יש כאן להיט, שההפקה המוסיקלית שדרגה, ועדיין זה נשמע פופ בעל אימפקט אבל סובל גם ממשהו אינסטנט,

גלי עטרי. צילום: מרגלית חרסונסקי
מוסיקה הופעות

לראשונה בקיסריה

אז מה בדיוק היה הערב הזה? חגיגת לסיכום 40 שנוות קריירה?  אירוע מיוחד לציון הופעה ראשונה בקיסריה? לפי רשימת השירים – סיכום. גלי עטרי הלכה על הדה-בסט-אופ. מהאלבום החדש הגיע שיר אחד בלבד – "אהבה למרחקים ארוכים". במהלך הערב היא

יש כאן במה

יש כאן סיפור של יוצר, שנישא על צליל וקצב לרדיו של הכביש הראשי, עד כי נשמע כמו המנון שמח שמוביל לשירה וריקוד קולחים. אפשר לומר: סגיב כהן ויתר על אינטימיות כדי לתת לנו לחוש בפרץ שבא אחרי הגשמת החלום. אבל

אבל חבל

וישתעשעו נערי הסודהביט לפנינו. מה כל כך מושך אותו לדעת – מה היה אם? אם. אם. אם. לבחורים ממסדרונות הסטודיו של ניסן נתיב – אין כבר במה להתעסק, שהם בוחנים את שאלה הרת גורל – מה היה אם היא הייתה

גם מרחוק

יש אינפלציה בטקסטים כאלה. החיים תקועים. האהובה רחוקה. אם לא ממש יטוס – אולי יעוף מעל הגגות והכי טוב, שהיא תכתוב לו כדי שיפתחו הלבבות, ויתאהבו מרחוק. שורבט משהו. הקול המאונפף הרגשני מנסה להנשים את המילים במעט נשמה, כדי שהטקסט

כאלו מילים

זה לא "בלקן ביט בוקס", אבל נוגע, באיזור. תמיר מוסקט השאיר עקבות בולטים. שניהם הרי מאותו הכפר המוסיקלי הקוסמופוליטי. בלקן הולך עם אפרו מגיע עד מוסיקה חסידית. יוסף חרז על יחסים. הוא מוכן לבכות, רק אם היא תחייך. המשפט הכי יפה

למד אותי

זרם מחשבותיה מוביל למסלול של חלום, סיפור, תחינה לאל. חלום של מקסם שווא, סיפור על יחסים (לילה במיטתו … לילה קשה), התחינה: בקשה להיחלץ ממסלול היסורים, להינצל מהמצב הקשה – "למד אותי לא לפחד יותר מכל מה שחסר…" הטון, המנגינה, העיבוד

מאז עזבת

"אהבה ובדידות ביד הלשון"? המקור – "חיים ומוות ביד הלשון". המשמעות של המקור – בכוחה של המילה להיות הרסנית או להיפך להיות בונה ומעודדת. למה לשנות? הרי אימרת המקור היא המעט שמכיל את המרובה כולל אהבה ובדידות, אבל כותבי טקסטים מנסים

משה פרץ אוהד חיטמן

צוחקים עלי, אבל אני עדיין מתעקש שיש מוסיקה ישראלית אחת. לא? ההפרדה נוצרת מכורח מסחרי: המוסיקה ה"מזרחית" או ה"ים תיכונית" מוכרת וממלאת אולמות. אין עוד עניין של קיפוח. היום המוטו הוא If you can't beat them join them. אם אין

זמר השנה

תנו לקול הזה לכבוש אתכם. הוא יכבוש, גם אם לא תציצו לטקסטים – לא כולם פסגת היצירה. תנו לרגש ללכת לפניו, גם כשהמילים מנסות להיות נורא "פיוטיות"  כבר בשיר הפותח ("גלים") המתאר את האהובה בדימויי מדבר צחיחים: "את שטופה בחולות/

מחוזקים לעולם

המילים מרגיעות, הרגש סתום, הלב אטום, והימים בכ"ז כל כך יפים מזכירים ימים קסומים… אני קורא את השיר ותמה על פער בין המחשבה הבהירה ובין הרגש שעדיין לא עבר את השינוי… אז למה התכוון המשורר? השיר מעניין דווקא על רקע

תפוחים ותמרים.

מה לרוקר שגדל על הריתם נ' בלוז האמריקני לשיר המתפזם כשנסון רומנטי? בואו נעזוב הגדרות. רמי קלינשטיין של השנים האחרונות נפתח כמניפה סגנונית מרהיבה. אבל הלחן הזה באמת הפתיע בגדול. הוא לא דמה לשומדבר שקלינשטיין כתב ושר. שיר סנטימנטאלי, צליל

הדרך מתמשכת, ההופעה

חציר על הבמה סוף 2008 – מה זה אומר? אם כבר מספוא לבהמות, למה לא להביא את הדבר עצמו. פרה ישראלית אחת אוכלת קש הייתה בטח גימיק הרבה יותר מוצלח מאשר סתם שני גושי חציר. אני אומר את זה, כי נראה