בובי דארין Dream Lover
לא הייתי אומר, שכילד שמעתי בובי דארין כמו את אלביס פרסלי, אבל שמעתי לא מעט את הטין איידול הזה, שמזוהה חזק מאוד עם סצינת הסיקסטיז. "ספליש ספלאש" שפותח את האוסף שאני מחזיק כמו גם "כול הדרך הביתה", מראים שבובי דארין
לא הייתי אומר, שכילד שמעתי בובי דארין כמו את אלביס פרסלי, אבל שמעתי לא מעט את הטין איידול הזה, שמזוהה חזק מאוד עם סצינת הסיקסטיז. "ספליש ספלאש" שפותח את האוסף שאני מחזיק כמו גם "כול הדרך הביתה", מראים שבובי דארין
מה בטוח? נוסטלגיה היא בדרך כלל מטבע עובר לסוחר. האסופה הזו שודרה ברשת ג' מידי שבת ב-10 בבוקר משנת 1978 ובמשך 15 שנה. ייחודה בתערובת מקרית של שפות, מקצבים, האזנה קלה. עורך התוכנית גלעד בן ש"ך פנה לאוזן ישראלית עצלה
קרול קינג וג'יימס טיילור You've Got A Friend את You' ve Got A Friend אני מוצא ב – Tapestry של קרול קינג מ-1971. הגרסה שהפכה את המנון האהבה הזה ללהיט הייתה של ג'יימס טיילור, שיצאה באותה שנה. היא נמצאת באלבומו Mud Slide Slim and the
מהשירים שחרוטים אצלי חזק על לוח הזיכרון הנוסטלגי. השיר הסנטימנטלי ביותר ברפרטואר של הזמר הסקוטי גרי ראפרטי – על אדם שחושק לבית משלו, על מנת להתרחק מהשכונה שלו, אבל הבנאדם שתוי ולא יכול להגיע למטרה. הוא שותה כדי לשכוח את
ריגושי הרדיו של פעם. גם אם השם Wallace Collection (ע"ש מוזיאון האמנות הממוקם בלונדון) לא אומר הרבה, השיר והמנגינה יקפיצו מיד את חובבי הנוסטלגיה והסקסטיז. השיר הוקלט ב-1968 ע"י הלהקה הבלגית שקראה לעצמה "אוסף וואלאס". בישראל היא הופיעה ברדיו בטעות
שנות ה-60 הביאו מהפכה במוזיקה המודרנית, מרוקנ'רול לפולק ועד R&B ועוד הרבה יותר. רבות מהתרומות החשובות ביותר נעשו על ידי זמרות. האמניות הטובות ביותר של שנות ה-60 הותירו חותם קבוע לא רק על המוזיקה אלא על התרבות כפי שאנו מכירים
"במצב רוח" הוא השיר הפופולארי ביותר בתולדות מוסיקה הלהקות הגדולות (Big Band) בג'אז. גלן מילר, הטרומבוניסט ומנהיג הלהקות, הקליט אותו ב-1939. הוא הפך להיט רדיו ענק ב-1940, עוד לפני שמגזין הבילבורד החל לפרסם את מצעדי ההשמעות והמכירות שלו. זו הסיבה
אלה החיים. רצית לנשק בחורה. אכלת אותה. נשארת עם התוצאות לכל חייך, עד גיל סבאות, עם המון ילדים, יען כי נשיקות מתוקות מיין. להיט פיפטיז. נכתב ע"י הרכב הפולק The Weavers (האורגים) ב-1950. ג'ימי רודג'רס (יליד 1933, וושינגטון) הגיע איתו
סטיקס – אלת נהרות המוות בשאול. זה שמה של הלהקה האמריקנית, שסיפקה את אחד הלהיטים הגדולים בכל הזמנים הנכלל באלבומה Cornerstone מ-1980. הוא יצא כסינגל בשנת 1980, אך נכשל במצעד בארצות הברית. מאידך אירופה האירה לו פנים, ובמדינות אירופאיות אחדות
דף היח"צ שהגיע עם הדיסק מדבר על "מוסיקה נוסטלגית ומתוקה לסבא וסבתא, לאבא ולאמא, לדור המבוגר, לגיל הזהב, שירי נערותם ואהבותיהם הראשונות… אי שם בחמישים. רק שכחו לציין שמותר להביא את זה גם לבני 30 ומעלה/מטה, שאמנם לא היו בתכנון
אפשר לבחור עוד 200 שירים נפלאים משנות החמישים, ויעידו על כך עורכי "צפיחית בדבש", תוכנית הרדיו המיתולוגית. הצמצום לצורך התקליט דרש 26 בלבד. מילים פשוטות: יש לצפות שהבחירה העלתה את רמת האוסף. דן כנר שהגיש את התוכנית "צפיחית בדבש" ברשת
זה אחד משירי האי הבודד שלי. הלחן – של מישל לגראן הצרפתי. את המילים באנגלית כתבו אלן ומרילין ברגמן כשיר הנושא לסרט The Thomas Crown Affair – "השוד המושלם" משנת 1968 בכיכובו של סטיב מקווין בבמויו של נורמן ג'ואיסון. במרכז
פינת הנוסטלגיה בסימן שעת דמדומים. ניקח רכבת במנהרת הזמן לבין הערביים של אחד מימי שנת 1958. הפלטרס (The Platters), ההרכב שהוקם בשנת 1953 על ידי המפיק באק ראם והטנור טוני ויליאמס – מתפייט על "צללי לילה שמימיים בשעת בין ערביים,
"אם אתם הולכים לסאן פרנסיסקו / הקפידו לשזור פרחים בשערכם/ אם אתם הולכם לסאן פרנסיסקו/ אתם הולכים לפגוש שם כמה אנשים נחמדים" זהו שיר דור הפרחים והאהבה. תוסיפו גם שלום. השיר נכתב ע"י ג'ון פיליפס מ"האמהות והאבות" – לקראת פסטיבל
ג'ין פיטני, זמר הפופ, שנת 1962, בלהיט ענק, שרבים קושרים אותו בצדק לפס קול הסרט בשם הזה בבימויו של ג'ון פורד ובכיכובם של ג'יימס סטיוארט וג'ון ויין. אז נכון שברט בכרך והאל דיוויד כתבו אותו לסרט, אלא שג'ון פורד שנא את השיר הזה, והחליט להוציאו
הרוק'נ'רול של אלביס פרסלי, ביל היילי וצ'אק ברי, התפוצץ באמריקה כמו פצצת אטום מוסיקלית באמצע שנות ה -50, והתקבל בחשדנות על ידי אמנים מבוססים של עסקי המוסיקה, ביניהם פרנק סינטרה, זמר הפופ-סווינג ג'אז, מי שכונה "היו"ר של הדירקטוריון". סינטרה הבין
"נוסטלגי" זה עניין יחסי. מהו מדד הנוסטלגיה? תלוי בן כמה אתה, האם שיר שהוא יותר מיושן עבש ותמים – מעורר יותר בלוטות הנוסטלגיה? אבל הנוסטלגי הזה של "שלישיית גשר הירקון" יכול להיחשב כבר כחומר נדיר באמת, עניין של כמעט חמישים
כל בוקר ליד המכרה יכולת לראות אותו מגיע/ גובה מטר שמונים משקל ארבעים וחמישה ק"ג רחב למדי בכתפיים וצר על בירכיים. Big Bad John הוא נושא שיר קאנטרי שבוצע במקור על ידי ג'ימי דין, שכתב והלחין בשיתוף פעולה עם רוי אקאף.
תחושת אהבה/ געגוע הורס. עד היום נמס הלב לשמוע צליליו. עת התחושה העצומה שהוא חש ברחוב שאהובתו גרה, שבכל שניה הי יכולה להופיע. מהשירים הרומנטיים הגדולים שנכתבו בשנות החמישים. את "ברחוב שבו את גרה" כתבו פרדריק לואה Frederick Loewe (מוסיקה) ואלן
שנות החמישים במוסיקה האמריקנית היו תקופה של שינויים תרבותיים וחברתיים, שהשפיעו על המוסיקה. המוסיקה החדשה צnחה על רקע החיים שאחרי מלחמת העולם השנייה, אפליית השחורים והמאבק על זכויותיהם – ריתם אנד בלוז ((R&B) והרוק אנד רול (Rock 'n' Roll) קידמו
ינואר 1959: דיזי גילספי ולואיס ארמוסטרונג, שני ענקי החצוצרה נפגשים על במה אחת לנגן Umbrela Man, תעוד/ מפגש נדיר בעל ערך הסטורי-נוסטלגי בין שני אמני הבי בופ המהוללים. מספרים כי בין השנייםלא שררו יחסי ידידות מופלאים בלשון המעטה, למרות שהעריכו
האהבה תנצח את ההסטוריה והביולוגיה, שר הזמר בהתלהבות. אין כאן שום דרמה אלא פופ נאיבי מתקתק, תואם המוסיקה של סוף החמישים תחילת השישים. השיר נכתב בסוף שנות החמישים ע"י יוצר וזמר הסול (soul music) סם קוק יחד עם לו אדלר
מכל בחינה מוסיקלית, זה השיר שבישר את הפריצה הגדולה הביטלס לארה"ב, למרות שהוא נשמע קצר מאוד ופשוט. ב-1963 לא שמעו דברים כאלה. למעשה עד היום, יש לי סנטימנט מיוחד לשיר. ג'ון לנון ופול מקרטני כתבו את השיר במרתף ביתה של
אתם בפינת הנוסטלגיה. ואיזו נוסטלגיה: לקהל הישראלי היו בזמנו יחסי ידידות מופלאים עם הפופ והשנסון הצרפתי עוד לפני שידעו כאן מי זה בוב דילן. תגידו אלן ברייר – ותראו חיוכים של אושר על הפנים. השיר הזה של אלן ברייר הוא להיט סיקסטיז שנטמע בכל סלון
גידי גוב יכול לדבר חצי שעה על הטי-שירט הכחול מתחת לחולצת הג'ינס שלו. שיחות חולין בקמלוט. הוא בא להנות. הוא בא לבדר. הוא בא לשיר ג'אז, אבל הוא מדבר גם על חצ'קון של לביאה ועל פילים מזדווגים בערוץ הנשיונל ג'יאוגרפיק.