ראפ ישראלי

רועי אדרי - ילד שלי מוצלח
מוסיקה היפ הופ, ראפ

יוסי ילד שלי מוצלח

הראפר רועי אדרי מעדכן את "יוסי ילד שלי מוצלח" המוכר מלהקת "התרנגולים" לתקופתנו. השיר המקורי מתאר ילד, שאמו שולחת אותו לקניות מצרכים רגילות מהמכולת, אבל בהיסח הדעת – אינו עומד בהן.   מאז הופעת השיר לראשונה עברו 57 שנה. בנפש ילד

מה שהיה היה

ההיפהופ המקומי לוקח שירים ישנים ומנסה עליהם מיני מניפולציות. אריק איינשטיין פותח את הקטע ב"מה שהיה שהיה" (סימפול) אבל שבק ס' מגייסים לצורך העניין שיר אחר שלו שאומר – "אומרים שהיה פה שמח לפני שנולדתי, והכל היה פשוט נפלא עד

הדר פרג'ון - הכל חוזר
מוסיקה היפ הופ, ראפ

הכל חוזר

במערכת יחסי מרות המובילה להטרדה או ניצול מיני, ההנחה היא שהצד המוטרד יירתע מלהביע אי הסכמה ולהתנגד למערכת היחסים עם מי שהוא תלוי בו. ההתפקחות והשבר מגיעים אחרי. הדר פרג'ון הפכה סיפור אישי לראפ. אין ספק: הטון, הקצב, ההבעה ההחלטית

פלד קורנפלקס
מוסיקה היפ הופ, ראפ

קורנפלקס

פלד מנסה להאכיל אותי קורנפלקס. לא אוהב את התירס האפוי המתקתק הזה – ממש כמו שהשיר הזה רחוק להיות המזון הרוחני שלי. פלד הוא כאן פעלולן של מילים וחריזה, לא ראפר של תוכן, לא היפ הופ שנושא מסר. גם המוסיקה

טונה - ועכשיו לחלק האינטרלגקטי
מוסיקה היפ הופ, ראפ

ועכשיו לחלק האינטרגלקטי

"אני עדיין טונה אבל לא, אנ׳לא יכול לחיות בתוך קופסה", אומר-מזמר איתי זבולון,  ומוסיף התפייטות לא טיפוסית: "כלוב של זהב/ ציפור בלי כנפיים/ נשבר לי הלב/ נשבר לי הזין". יצא מהקופסה? חשיבה יצירתית היא כשאתה מנסה לא ללכת בתלם, להימנע

נדב עדר - הרגלים
מוסיקה ישראלית

הרגלים

נדב עדר שם עצמו על ספת הפסיכולוג האישית, מתחקר תת מודע כדי לצייד את המאזין במודע. משוטט בתוך מחשבותיו, חופר בתוך עצמו, מאוד מודע לעצמו, להרגלים, לחולשות, ציני, ביקורתי, חושף את מה שבנאדם מעדיף להסתיר גם כשהוא  מתעמת עם עצמו. זהו

ד' Daled - לעוף
מוסיקה היפ הופ, ראפ

לעוף

לפי הקליפ – זה לא מסתיים טוב. האיש לא רק שלא עף – הוא יורה במי שאיתו. יש רמזים בשיר? "כלוא בתוך מסגרת… רוקח פה פצצה" אבל מבקש לפזר עליו אבקת קסמים. לא אבק שריפה. השיר כשלעצמו ראפ גרובי כיפי.

יעל מאס מארחת את צגאי בוי - גודטיים
מוסיקה ישראלית

גודטיים

מה היינו עושים בלי האוונטות של האנגלית, וכל הסלנג הזה, שמושחל לחרוזי הראפ. יעל  מאס נורא רוצה להתערות בסצינת ההיפ הופ,  נעזרת בקול אפל של מי שקורא לעצמו צגאי בוי ומחברת חרוזים בצורה טכנית בשירה קרה, עם מעט פלצטים, והעיקר

שאנן סטריט שירת הסטיקר
מה נשמע

דור שלם דורש שינוי – שירת הסטיקר 2019 LIVE

אמני המוסיקה המקומיים כנראה התרגלו למציאות בה אתה יכול לצרוח, אבל שום דבר כבר לא יזיז. האידיאל שהמוסיקה תפתור כל בעיה נשמע היום יותר נאיבי מאי פעם, אבל לחגוג – ואללה, בכייף. אולי מהחגיגה  תיפתח בסוף הטובה. אני רואה בקליפ את דוד

טונה - אנרגיה
מוסיקה היפ הופ, ראפ

אנרגיה

טונה שומר את האנרגיה – בשביל שיר כזה. זהו חוק שימור האנרגיה שלו. לא יבזבז אותה על הבלי העולם המודרני. "אני שומר ת׳אנרגיה/ מה לי ולכל השיט הזה?". מילים פשוטות: לא מתפזר, לא פוזל למקומות שאינם תורמים לו להתמקד באמנות

בילגו - בררה
מוסיקה היפ הופ, ראפ

בררה

לא בטוח שבילגו יראה את השיר לפסיכיאטר, הגם שהוא "מטופל נפשית הארדקור". הייתי גם נמנע להראות לבעלי נטיות  אובדניות. משנת היאוש הטוטאלי? לא בטוח.  בילגו יתלהב לחשוף את עצמו מהבור. החיים חארה, נשבר הזין מהכל, אבל איזה כיף לשיר את זה בראפ. מה

ג'ימבו ג'יי ולהקת ספא - מה ראפרים רוצים?
מוסיקה היפ הופ, ראפ

מה ראפרים רוצים

ראפרים רוצים לעיתים רחוקות לחשוב מחוץ לקופסה. לג'ימבו ג'יי (עומר הברון) יש מבט שנון על מהותם של החיים כאן, בהשוואה לעבר, ובהקשר לכך – גם על תכליתו של הראפר.  שיר הנושא מנסה לדייק תובנה הנוגעת לראפרים. "לפעמים אנחנו רק רוצים

ויק - לא איתי
מוסיקה היפ הופ, ראפ

לא איתי

התפיסה לפיה ראפ הינו דיבור קצבי פוסחת לעיתים קרובות על האלמנט המוסיקלי-מלודי. בשנים האחרונות בולט כמעט מהפך. השילוב נעשה מורכב ומעניין והראפ כבר לא נאום ולא שיח, אלא טקסט מתנגן לכל עניין ודבר.  ההתנגנות נמצאת בהגיית המילים, בהגיית החרוזים. ב"לא איתי" ויק

איזי - פול גז
מוסיקה היפ הופ, ראפ

פול גז

בגדול ראפ משדר לחץ. אתה רוצה להגיד הרבה דברים במעט זמן ובמסגרת מילולית דחוסה, כאילו זה הדבר הכי חשוב להעביר לעולם. הקצב – קריטי. פול גז. המוסיקה – פחות. איזי פותח מבערים, מגייס סלנג, שפה של החבר'ה, ראש איזי. הוא אפילו

גיא מר - המצב צב
מוסיקה היפ הופ, ראפ

המצב צב

אז למי יותר טוב – לחבר שחי באמריקה כמו מפיונר איטלקי עם מרתף יין וצי מכוניות  או זה שחי כאן (הדובר)  ב"מצב צב"  על משכנתא וחובות, מתנהל בין אמנות ופרנסה, מוקף אנשים מוכשרים שנחנקים, ממשיך לעשות מוסיקה כמו ילד קטן,

קומונה - הכל רץ
מוסיקה ישראלית

הכל רץ

רודניצקי מוכר לי מ"בומרנג". גם אז היו לו בעיות עם איזו גברת לא נורמלית שבלבלה לו את המוח (השיר "לא מבינה").  זה הלך עם ראפ ורגאטון. חלף עם הרוח הקצבית. עכשיו הוא חוזר ב"קומונה" עם רועי מכלוף. גם הפעם הוא עסוק

nfected Mushroom & Tuna ft A-Wa Lost In Space
מוסיקה היפ הופ, ראפ

Lost In Space

השיר הוא מתוך "טונהפארק", אלבום של מתיחת גבולות, שהופכת  אותו לאחד האלבומים היותר יצירתיים בראפ המקומי. אחד החסמים של הראפ הוא בדרך כלל במוסיקה מוגבלת, ליתר דיוק – במחסור בצלילים, שיעניקו לשטף המלל המונוטוני רבגוניות מוסיקלית. איתי זבולון הבין שלראפ נטו אין סיכוי

קטריקס ודורון ביטון - לרפרש
מוסיקה היפ הופ, ראפ

לרפרש

החיים ברשת בין רפרוש לרפרוש מייצרים סוג של האחדה חברתית מבטלת אינדיווידואליזם. קטריקס ודורון ביטון בשיתוף גיא מר מהדג נחש מנסים להציג מישמש היה הופי קליל ומשמח, בטח לא מבאס – על הנושא. הצמד העמיס על השיר הרבה פרטים המאפיינים דפוסי התנהגות

הדג-נחש- צילום-מרגלית-חרסונסקי-
מוסיקה היפ הופ, ראפ

ל"לזוז" של הדג נחש

כבר עברו 16 שנה מאז יצא "לזוז", אלבומם השני. "הדג נחש" הניפו שלטי מחאה, עשו "היפ הופ" ציוני אירוני מהמציאות המקומית וגם הזמינו לתוך הגרוב ברחבת הריקודים. לא ש"הדג נחש" המציאו משהו חדש. פאנק, ראפ, סול ג'אז, היפ-הופ הם סחורה אמריקאית מוכרת ומשומשת,

סאבלימינל - עושה מה שבא לי
מוסיקה היפ הופ, ראפ

עושה מה שבא לי

הוא באמת עושה מה שבא לו. בסופו של דבר, סאבלימינל המגלומן גובר על סאבלימינל שמנסה להגיד "אני מאמין" אותנטי. צניעות  – ממנו והלאה. "ואהיה כאן גם מחר/ עם עבר מפואר", הוא אומר בראפ הזה. בעל שיגעון הגדלות חזק יותר מכל מסר ותובנה

איזי מארח את כיתריה - עוד לא נגמר השיר
מוסיקה היפ הופ, ראפ

עוד לא נגמר השיר

איזי בוכה על המצב בשיר שנשמע יותר קיטורים מחורזים בסלט של כל מיני עניינים רעים בסביבתנו מאשר ראפ מחאה בוטה וברור: "שחיתות ועוד שחיתות וכמה זה פשוט/ לברוח לראליטי במקום למציאות" הוא חרוז מצוין שאכן נוגע במציאות מקומית, אבל בהמשך השיר מתמסמס על

ירדן דנקר מור בשמים ולבונה
מוסיקה היפ הופ, ראפ

מור בשמים ולבונה

האדמה רועדת, ענן כבד מכסה את השמיים. קול אחד הופך לקולות רבים במוסיקה המבליטה את הפער בין השחור לאור שעוד לא זרח, בין צמחי מרפא, ותמרות עשן. רוצה היוצר לומר: הפער בין הרצון למציאות אדיר. אני לא לבד בסיטואציה הזו.

איזי - משובשת
מוסיקה היפ הופ, ראפ

משובשת

איזי מתייחס לבנות שהוא מכיר. קלישאות מוכרות. קלישאות לעיתים קרובות משרטטות מציאות במדויק. האם המשובשת של איזי היא ארכיטיפוס לישראלית המצויה. קצת מופרעת, חלולה, בלגניסטית, פוזאית. יש כאן הומור. יש סרקזם. טיפה סטירה. יש תיאטרון סולו טוב. יש גרוב בקצב האיטי.

פלד - ביטים
מוסיקה היפ הופ, ראפ

ביטים

הראפר עובד קשה כדי לחרוז. לפעמים יוצא לו מאולץ, רק כדי שהעיצורים וההברות יתיידדו. ראפ-סאפ-סאב. סיטי-עשיתי-ניסיתי. רעיונות? לא משהו לכתוב הביתה: "לא מבזבז ת'חיים שלי, כי אני חי אותם רק פעם אחת". פלד כתב על הראפ והביטים כמהות חיים. יש משהו

אורטגה מארח את גיא מר - אי בודד
מוסיקה היפ הופ, ראפ

אי בודד

יש בשיר הזה שורה יפה: "אף פעם לא אפסיק ללכת לאיבוד – בין המשמעות והייעוד / כי מה שווה הכסף אם אני תמיד טרוד". אורטגה מכווץ את תכלית חייו של האמן המתלבט לתוך התמליל הזה. הבנאדם חי בין תחושה של חופש

אורטגה - לאן
מוסיקה היפ הופ, ראפ

לאן

היפ הופ הוא הבלוז המודרני. שפוך צרות ותסכול כפי יכולתך, אבל אל תשכח שאתה בז'אנר בידורי. הקהל לא ממש יקח ללב ולריאות. גם אורטגה מבין, שהביאוס לא יכול ללכת בלי קולות נשיים שמימיים ארוזים במלודיה יפה. הטקסט? שגיאות של כתיב

הדג נחש - בועה
מוסיקה היפ הופ, ראפ

בועה

עדיין "וולקאם טו יזראל". לא יברח האלבום הזה. כל שיר ממשיך להיות נכון לאתמול-לעכשיו גם למחר. פה ושם בתוך העננות הכבדה של הדג נחש, ישנם סימנים של התבהרות חלקית. לבנאדם בשיר יש שאיפות אבל עדיין "לא עישן את כולם", בבוקר

הדג נחש וולקאם טו איזראל
מוסיקה היפ הופ, ראפ

וולקאם טו איזראל

"אצבע משולשת" היא תנועה מזרחית מגונה של זקירת אצבע האמה לביטוי זלזול והתגרות במשמעות של "שם זין". כך מסיימים "הדג נחש" את אלבומם החדש (העשירי) "וולקאם טו איזראל". אפשר לפרשן את השיר בשתי צורות: זה מה שיש לומר אחרי 22

סאבלימינל תן למוסיקה לדבר
מוסיקה היפ הופ, ראפ

תן למוסיקה לדבר

We Are The World, מאמין קובי סאבלימינל שמעוני. מפה צריכה לצאת בשורת האנטי גזענות. לא רוצה להשבית שמחות, אבל במדינה בה הגזענות היא אחת התכונות השולטות, אני אומר לסאבלימינל – אשרי המאמין. מה אנחנו עושים כדי למגר את האפליה ולבחור

אלי B אין כמו הבית
מוסיקה היפ הופ, ראפ

אין כמו הבית

אלי בי  לא ממציא שומדבר חדש. כל ישראלי שני יגיד לך: כיף לטייל בחו"ל, אבל הכי טוב בבית. נוסעים לקופנגן כדי לחזור הביתה. מסר שחוק. חו"ל הוא סוג של בריחה מהמציאות, מהעבודה, מעצמך. כדי לחזור למציאות, לעבודה ולעצמך.  אלי בי   אומר: